האם שהטביעה את בנה בים: "קשה לי. מתגעגעת"
אולגה בוריסוב, שהורשעה שהטביעה את בנה למוות בחוף בת-ים, אמרה בבית המשפט: "קשה לי עם מה שעשיתי". בעלה ביקש להקל בעונשה: "כל יום שהיא בכלא מבחינתי הוא גזר דין מוות. אם הייתי יכול - הייתי מתחנן"
"קשה לי עם מה שעשיתי", כך הודתה היום (ד') אולגה בוריסוב, שהטביעה את בנם אלון בן ה-4, באוגוסט 2008 בחוף בת-ים, בדיון במשפטה שנערך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. במקביל, ביקשה הפרקליטות לגזור על האם שהורשעה בהריגה - שמונה שנות מאסר. גזר הדין יינתן במועד מאוחר יותר.
בוריסוב אמר לשופטים: "אני מתגעגעת לבן שלי. הדבר היחיד שמחזיק אותי הוא בעלי". הבעל אילן יהודה היכה על חטא בבית המשפט: "אני לא הבנתי את המצוקה שלה. לא ידעתי עד כמה היא בדיכאון ועד כמה היא חולה. לא הקשבתי לה. צעקתי עליה והמצב רק החמיר. אני יודע עד כמה היא היתה אמא מסורה ואהבה את אלון והיא מתגעגעת אליו".
בוריסוב היום בבית המשפט (צילום: עופר עמרם)
הוא גם סיפר על המפגשים בין השניים בכלא: "אני הולך לבקר אותה כל שבוע והיא בוכה, היא מתגעגעת לילד. זה העונש הכי כבד - הגעגועים. אני ואולגה יודעים את זה, אנחנו מאוד מתגעגעים אליו. כל יום שהיא בכלא מבחינתי הוא גזר דין מוות. אני מבקש מכם להתחשב במצוקה שלה לפני האירוע. אם הייתי יכול - הייתי מתחנן".
במהלך דבריו הוא סיפר על כך שאולגה היתה במצב פסיכוטי וסבלה מדיכאון קשה ולכן לא ישנה במשך שבועות. "לא הבנתי שהיא חולה", הוא אמר. "צעקתי עליה והשפלתי אותה. אני לא מתבייש להגיד את זה. אני פשוט לא ידעתי שהיא חולה". יהודה גם סיפר על-כך שאשתו החלה לשתות אלכוהול בכדי להירדם ובעקבות כך התמכרה לטיפה המרה. "במקום להיות לה למשענת צעקתי עליה ולה לא היה למי לפנות. לא היה מי שישמע את המצוקה שלה. היא פה לבד בארץ, אין לה משפחה".
התובעת, עו"ד טוני גולדנברג, אמרה בבית המשפט כי בפרקליטות החליטו להגיע להסדר טיעון עם בוריסוב, לאחר שהבינו כי מצבה טרם ביצוע המעשה אכן היה קשה ביותר, וכי היתה לה תפישה מעוותת בנוגע למצבו של בנה בן ה-4. התובעת אמרה כי לא ניתן להשוות את בוריסוב למארי פיזם, "שביקשה להיפטר ממכשול בחיים שלה בדרך לחיי אהבה מאושרים, אלא מאשה שבאה ממצוקה נפשית אמיתית".
לפנייה לכתב/ת 
