הורי נפטר שהקפיא זרע: "ההחלטה נותנת תקווה"
החלטת בית המשפט להתיר לאשה להרות מזרע של צעיר שנפטר מסרטן והקפיא אותו, הפיחה תקווה בקרב הוריו של צעיר עם סיפור דומה. אמו ל-ynet: "ההמשכיות הזו היא הדבר הכי נורמלי שיכול לקרות לנו במצב הלא נורמלי שאנו שרויים בו"
כאשר י' קיבלה את הבשורה על כך שבית המשפט אישר את ההפריה מזרעו של תורם מת, היא פרצה בבכי. "זה נותן תקווה, אני מקווה שגם הסיפור שלנו ייגמר ככה", אמרה אמש (יום א') ל-ynet. י' ובן זוגה, תושבי צפון הארץ, איבדו את בנם לפני כשנה ממחלת הסרטן, בהיותו בן 25 בלבד. במובן מסוים, שמחת בני הזוג שניר היא גם שמחתם, משום שסיפורן של שתי המשפחות דומה מאוד. בימים אלה דן בית המשפט בעתירה של בני הזוג להפרות אשה בזרעו של בנם המת.
"האם המיועדת של הנכד שלי, זו שרוצה לקבל את זרעו, התקשרה אליי לספר לי על פסק הדין ושתינו בכינו יחד", סיפרה י'. "אחר כך גם דיברתי עם הזוג שניר ובירכתי אותם, אני מאחלת להם מזל טוב מכל הלב".
בנה של י' חלה בסרטן בגיל 23 ולפני שעבר טיפולים כימותרפיים ביקש להקפיא את זרעו. "הוא לא חשב על מוות וגם אנחנו לא", אומרת י', "אבל הוא חשב על כך שהוא ירצה ילדים בעתיד ורצה לשמר את הפוריות שלו". כשמצבו של בנם הדרדר, החליטו ההורים לעשות מעשה. "הוא כבר היה באמת במצב גרוע ואז ראינו במקרה יחד איתו תוכנית בטלוויזיה על משפחת שניר. כך גילינו שיש ארגון שנקרא משפחה חדשה. הוא ביקש שנתקשר אליהם. אני לעולם לא אדע מה הניע אותו, הוא רצה המשכיות אבל כנראה גם חשב עלינו". לאחר מות בנם יצרו ההורים קשר עם עו"ד אירית רוזנבלום, מנכ"לית משפחה חדשה, והיא הנחתה אותם כיצד לפעול.
"אני לא זוכרת כל פרט מהתקופה הזו, אני רק זוכרת המון כאב", מספרת י' בדמעות. תקוותם הגיעה בדמות אשה רווקה ללא ילדים מצפון הארץ, שביקשה להביא ילד לעולם. עו"ד רוזנבלום שידכה בין ההורים לאשה ומאז הם לא נפרדו. "היא מתאימה לנו כמו כפפה ליד. מתאימה להיות אם לנכד שלנו. אנחנו כבר משפחה, מכירים את ההורים שלה, מדברים כל הזמן. אנשים לא מבינים למה שמישהי תרצה זרע מתורם מת, אבל זה לא שהיא רק מסכימה - היא מחכה לכך בקוצר רוח. היא רוצה את הקרבה ואת המשפחה של הגבר, ולא תרומה אנונימית מבנק הזרע. הבחורות שפונות לאופציה הזו הבינו שזו הזדמנות לקבל גם זרע ממקור ידוע וגם משפחה מסורה".
"המדינה צריכה להבין שהזמנים משתנים"
י', בן זוגה והאם המיועדת נמצאים רק בתחילתו של ההליך המשפטי ומסרבים למסור פרטים שעלולים לשבש אותו, אך טוענים כי יש בידיהם הוכחות לכך שבנם ביקש ורצה בהמשכיות של הזרע שלו.
היא נזהרת שלא לצאת כנגד המדינה אך בהחלט מרגישה שהרשויות חודרות לה למקום האישי ביותר. "אני אוהבת את המדינה הזו ואני לא רוצה להגיד דברים קשים, אבל זה משהו מאוד אישי שלנו שלא שייך למדינה. אולי המדינה צריכה להבין שהזמנים משתנים ואנחנו צריכים להשתנות איתם. ההמשכיות הזו היא הדבר הכי נורמלי שיכול לקרות לנו במצב הלא נורמלי שאנו שרויים בו. לפעמים אני מרגישה שהציבור לא מבין אותנו, אומרים שאנו חושבים רק על עצמנו, אבל זה בדיוק להיפך. אנחנו רוצים שלילד תהיה אמא, סבא וסבתא - משפחה שלמה".
פסק הדין בעניין משפחת שניר נתן אמנם תקווה לי' ובן זוגה אך לדברי פרופ' אריאל בנדור, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת בר אילן, בתחומים רגישים אלו - כל מקרה לגופו. "פסק דין של בית משפט לענייני משפחה מחייב רק את העתירה הספציפית שנדונה בו. זו לא פסיקה שמחייבת את כולם. בית המשפט היחיד שפסיקתו מחייבת את כלל הציבור הוא בית המשפט העליון". עם זאת, מוסיף פרופ' בנדור, "יכול להיות שזה יפתח חלון להצעות חוק, לדיון ציבורי או לערעור בערכאות גבוהות יותר, ולכן ייתכן ואכן מדובר בתחילת המאבק".
לגבי השאלה כיצד התעלם בית המשפט בקריות מהוראות היועץ המשפטי לממשלה ב-2003, אליקים רובינשטיין, שהתיר הפריה מזרע של אדם שנפטר אך ורק לבת זוגתו, מסביר בנדור: "רובינשטיין היה יועץ משפטי לממשלה כלומר ההחלטות שלו מחייבות את הממשלה ולא את בית המשפט. בית המשפט לא מציית ליועץ המשפטי, הוא מכריע בין המדינה לבין הצד העותר. קורה שעמדת המדינה לא מתקבלת בבית המשפט".
לפנייה לכתב/ת 
