אוקסיטוצין: הורמון האהבה, התקשורת והעסקים
מה בין אהבת אם, משיכה מינית, תקשורת מילולית ומתן אמון בפרטנר עסקי? מחקרים חדשים מלמדים כי ההורמון אוקסיטוצין מקדם את הקשר הרגשי, החברתי והעסקי בין בני אדם, ואולי בעתיד הקרוב יהפוך לתרופת פלא לבעיות ביחסי אנוש
בשנים האחרונות הפך אוקסיטוצין, נוירופפטיד (מוליך עצבי) המופרש במוח האדם ובמיוחד אצל נשים בשעת הלידה וההנקה, לאחד ההורמונים הנחקרים ביותר. ההורמון, שמתווך את הקשר הרגשי בין האם והתינוק, מופרש גם בזמן אורגזמה ומעורר את הקשר הרגשי בין נשים וגברים, ולכן כונה "הורמון האהבה".
ברחבי העולם נערכים מחקרים, בהם ניתן אוקסיטוצין, המיוצר כתרסיס לשאיפה, לנבדקים במעבדה, והם מתבקשים לבצע מטלות שונות, החל מזיהוי של הבעות פנים וכלה בקבלת החלטות עסקיות.
לדוגמה, אוקסיטוצין מעצים זיכרון של פרצופים שמחים בהשוואה לכועסים או ניטרליים, כלומר מאפשר קידוד סלקטיבי של זכרונות חברתיים חיוביים, ולכן עשוי לעזור לאנשים בעלי קשיים ביצירת קשרים חברתיים ואפילו לסובלים מאוטיזם.
תקשורת חברתית
בסדרת מחקרים שנערכה בציריך התבקשו בני זוג לדון בנושאים בעייתיים בקשר ביניהם, שבדרך כלל הובילו לריב. בהשוואה לפלצבו (תרופת דמה), בני הזוג שקיבלו אוקסיטוצין נהלו דיאלוגי חיובי יותר ורמת הקורטיזול (הורמון דחק) בדגימות הרוק שלהם היו נמוכות יותר. מאחר שלהורמוני הדחק יש השפעה שלילית על מערכת החיסון, הרי שלזוגיות טובה נודעת השפעה חיובית על הבריאות.
לממצאים חדשניים אלה יש השלכות מרחיקות לכת בשל הפוטנציאל הטיפולי שיאפשר שיפור התקשורת החברתית בין אנשים בעלי עמדות מנוגדות, ואפילו מציאת פתרונות לקונפליקטים מדיניים (דמיינו את מנהיגי האזור שלנו מתכנסים לשיחות שלום לאחר ששאפו כמה טיפות אוקסיטוצין).
במחקרים שנערכו באנגליה ובשוודיה נמצא כי פעילות האמיגדלה, אזור במערכת הלימבית המתווך את תגובת ה"תקוף או ברח", ירדה בנבדקים שקיבלו אוקסיטוצין וכי ההורמון הפחית במידה ניכרת את החרדה שעורר שוק חשמלי שקיבלו במהלך הניסוי.
רבים מקווים כי האפקט נוגד החרדה של אוקסיטוצין יאפשר פיתוחן של שיטות טיפול חדשות בחולים הסובלים מחרדה, מהתנהגות כפייתית ומפוביות חברתיות.
גברים רגישים
גברים, כידוע, לא אוהבים לדבר על רגשות. בניסוי שנערך באוניברסיטת בון התבקשו גברים ששאפו אוקסיטוצין לדווח על רגשותיהם בתגובה לסצינות שהוצגו בפניהם, כגון ילד בוכה או ילדה מלטפת חתול.
התוצאות הפתיעו: בהשוואה לנבדקי הביקורת, הגברים שהסניפו את ההורמון הביעו רגשות וגילו אמפאתיה ברמות שבדרך כלל מאפיינות נשים ולא את בני המין החזק.
החוקרים הגרמנים משערים שאם אכן ניתן לעורר אמפאתיה באמצעות אוקסיטוצין, ניתן יהיה להשתמש בהורמון לטיפול בחולי סכיזופרניה, שלרוב נמנעים מאינטראקציות חברתיות.
הורמון עסקי
במחקר שנערך במעבדתו של הכלכלן ארנסט פהר מאוניברסיטת ציריך, התבקשו נבדקים להשקיע כסף בשני מצבים: אמון, שבו עליהם לבטוח במשקיע שיחלק את הרווחים, או סיכון, שבו מחשב החליט בצורה אקראית האם לשלם את הרווחים.
מחצית מהנבדקים שאפו אוקסיטוצין לפני שמוחם נסרק. התוצאה המפתיעה: במהלך משחק האמון, גרם אוקסיטוצין לירידה בפעילותם של האמיגדלה ושל הסטריטום, אזור של מערכת התגמול העצבית. כלומר, כאשר הנבדקים נחשפים למצבי סיכון חברתי, ההורמון גורם להם לבטוח בשחקנים האחרים, למרות שהסיכוי שישלמו את הרווחים הוא 50%.
לממצאים אלה חשיבות רבה לא רק בעולם העסקי, אלא גם לחולים הסובלים מפוביות חברתיות ושכדי להימנע מבגידה בוחרים להתרחק מחברתם של אנשים אחרים.
לקרוא רגשות
ממחקר גנטי שנערך באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה עולה כי לאנשים עם ואריאציה מסויימת של הגן לקולטן של אוקסיטוצין יש יכולת טובה יותר לקרוא את רגשותיהם של אנשים אחרים ולהימנע מתגובות רגשיות שליליות במצבי לחץ.
מאחר שהאדם הוא חיה חברתית שהישרדותו תלויה בתקשורת חיובית עם האחרים בקבוצה, ליכולת ההזדהות הרגשית עם האחר יש ערך הסתגלותי. ואולי לא בכדי טען צ'ארלס דארוין שסימפתיה היא האינסטינקט החזק ביותר של בני האדם.
הבנת מנגנון הפעולה של אוקסיטוצין, הורמון האהבה שהוא גם הורמון התקשורת והעסקים, חשובה לעין ערוך בעולם המודרני בו אחוז הגירושים גבוה מאי-פעם, התקינות הפוליטית מחייבת תקשורת מילולית ורגשית הולמת עם הסובבים, ולקונפליקטים פוליטיים ארוכי-שנים אין עדיין פיתרון.
אלומית ישי היא פרופ' לחקר המוח באוניברסיטת ציריך שבשווייץ
לפנייה לכתב/ת 
