במקום זר פרחים הם שולחים סמס "ערה?"
למה שגבר יטרח להוציא מישהי לדייט, אם אפשר בכמה עשרות אגורות לשלוח סמס בתפוצה רחבה? נכון שהיצע הבנות שיסכימו לכך דווקא די גדול, אבל זאת לא סיבה לזרום עם דבר כזה
איך מילה אחת בת שלוש אותיות אומרת כל-כך הרבה? המשמעות המילולית שלה תמימה בלי שום כפל משמעות. רק תרבות החיזור, או יותר נכון חוסר החיזור, של ימינו יכולה להפוך אותה למילה מלאת זימה. הודעת ה"ערה?" אומרת עלינו הרבה.
תרבות ה"ערה?" מלמדת אותנו שחיזור הוא למעשה דבר מיותר, כי הרי בלחיצת כפתור אתה מקבל את מבוקשך המיידי. שליחת הודעה כזו מצביעה על חוסר הרצון המוחלט להתאמץ, לחזר, לשוחח או לעשות כל דבר שהוא מעבר לסמס בודד.
לא הגיע הזמן שנחזיר עטרה ליושנה? אני לא מתכוונת לשוב לצורת החיזור שהיתה נהוגה לפני 100 שנה, למרות שביחס למצוי היום, לא בטוח שהיא היתה כזו נוראית, אלא על השקעה מינימלית בשיחת טלפון בשעת סבירה, או דרינק. אני כן חושבת שגם אשה יכולה לחשוק במין ותו לא, אבל די בטוחה שלא הרבה שמחות לקבל סמס בשלוש לפנות בוקר מזכר שיכור וחרמן, שמשתוקק לאו דווקא אליה.
כל אחת רוצה להרגיש מידה מסוימת של בלעדיות, גם אם מדובר בתאוות בשרים נטו. ברור כשמש בצהרי יום חמסין שמי ששולח הודעה כזאת, סביר להניח שלא עושה סקר שוק לגבי מצב הערוּת של הרווקות בהישג ידו, אלא זורק אבן לנחל במטרה שתפגע במישהי, משהו, עם עדיפות למישהן, ושולח אותה לכמה שיותר בחורות.
הארעיות הזו סקסית לפעמים, אבל לא כדרך חיים
השאלה האמיתית היא למה אנחנו מקבלות את זה? אם ההודעה הנ"ל תישאר ללא מענה, האדם בצד השני של הסמס יבין שכדי להביא אותנו אל יצועו, הוא צריך להתאמץ קצת יותר מאשר ללחוץ על send. אל תטעו, בנות, עצם החיזור מגביר את המתח המיני וההנאה מהאקט. סיפוק אחרי שליחת הודעה סתמית הופכת את כל העניין לטכני ופוגמת בהנאה גם אצל הגבריות שבינינו.
יש כאלה שיעידו שהן נהנות מכך: מהריגוש וההרפתקה הספונטנית שבדבר. אני בהחלט מסכימה, בנסיבות מסוימות סימוס הודעה כזו יכול להיות מדליק וסקסי, אבל כשזה משהו שנעשה באופן קבוע והופך לדרך חיים, מתעוררת כאן בעיה.
המבנה הביולוגי והפסיכולוגי של האשה דורש יחס קצת יותר מורכב מ"ערה?". כשההורים שלנו הכירו חיזור היה בגדר אומנות: זרי פרחים, סרנדות מתחת לחלון ושיחות טלפון מבוישות. שליחת ההודעה מבשרת על היכחדות תרבות החיזור. מה לעשות, לסמס באמצע הלילה זו לא רומנטיקה.
למה שלא יכתבו: "תהיי מוכנה על ארבע"?
אולי אני בעמדת מיעוט כשאני רוצה תשומת לב שנמשכת יותר משתי דקות. לא פעם כשהעליתי את הנושא לדיון כמה נשמות טהורות טענו באומץ לב שהן אוהבות את זה, נהנות מזה, וזה אפילו מספק אותן. אשריהן. יש מספיק כאלה שלא, וקולן לא נשמע כי לא נעים להן לעשות רעש גדול מסמס קטן.
לא יצאנו מעבדות לחירות בשביל להרגיש כמו נערות ליווי. ואם זה המצב, אז למה לעדן אותו בכלל? אם כבר אז כבר, למה לא לסמס משהו בנוסח "תהיי מוכנה על ארבע בפוזיציה מאוזנת עם הפנים לכיוון מזרח" וזהו.
הסמס עצמו זניח לעומת המשמעויות הנרחבות של המעשה. בלי להיכנס לעובי הקורה אם מדובר בקשר מחייב או לא, יש היום ירידה ניכרת בחיזור, גם בשלבים ההתחלתיים וגם לאחר מכן.
זה שאת רוצה משהו קצת מעבר לא עושה אותך לנואשת, תלותית או חסרת ביטחון. זה עושה אותך לאשה - ואשה בעיניי ראויה לחיזור, תשומת לב וחיבה לאורך זמן.