מומחים ממליצים: לצמצם מספר בחינות הבגרות

האם בחינות הבגרות יצומצמו או יבוטלו? מומחים לחינוך ממליצים לצמצם את מספר בחינות הבגרות, במטרה להגביר את העמקה של התלמיד בחומר הלימוד. הרעיון יוצג היום (ב') בכנס ון-ליר לחינוך.

בעבר הוקמו שלוש ועדות מקצועיות של משרד החינוך, שדנו בצמצום מספר בחינות הבגרות, אך לבסוף הוחלט להמשיך במתכונת הקיימת. ד"ר אמנון

 כרמון, מנהל מכון כרם להכשרת מורים בירושלים ופעיל במכון ון-ליר, אמר כי המיקוד בבחינות הבגרות הפך להיות המטרה הכמעט יחידה אליה מכוונת מערכת החינוך.

"ההכנה לבגרות משתלטת על כל העשייה והתודעה, הן של המורים והן של התלמידים, והדבר מתבטא בכך שכל מה שלא נכנס לחומר לבגרות מאבד מחשיבותו", טען ד"ר כרמון. לדבריו, הבחינות הן טכניות ומשחזרות "הקאה" של ידע. "שיטת הלימוד לבגרויות מכשילה את התלמידים, כי היום בבית הספר לא לומדים חשיבה מעמיקה, אלא למידה מהסוג הנחות ביותר".

המשוררת ואשת החינוך, פרופ' חמוטל בר יוסף מאוניברסיטת בן גוריון, הוסיפה: "בחינות הבגרות מחבלות בחינוך לערכים. המורים אינם רואים את עצמם אחראים להצבת עמדות ערכיות וכל תפקידם מסתכם בהגשה לבגרות".

פרופ' חיים אדלר מהאוניברסיטה העברית, התומך גם הוא בשינוי, אמר כי אם תאומץ המסגרת החדשה יתאפשר לימוד "חוויתי המתבסס על מיצוי היצירתיות של המורים והתלמידים כאחד. לדבריו, הזמן שיתפנה בעקבות הצמצום המוצע בתוכנית הלימודים, יותיר מקום ללמידה טובה של השפה ויכולת בחירה מושכלת של מילים וביטויים, לשם הבעת מחשבות מורכבות.

ויש גם מי שסבורים כי יש לבטל את בחינות הבגרות לחלוטין. ד"ר רות אוטולונגי, לשעבר ראש האגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך ומרכזת ועדת דברת, אמרה: "אין בתעודת הבגרות כל התייחסות לנושאים חינוכיים, חברתיים, ערכיים שהם חלק ממטרות החינוך של מדינת ישראל ולכן יש להעביר בהדרגה את אחריות ההערכה להישגים הממשיים של התלמידים למורים ולבתי הספר".

"אמצעי אובייקטיבי להערכת הישגים"

אבל יש גם דעות אחרות. ד"ר עמרם מליץ, לשעבר מנהל מחוז דרום במשרד החינוך, מתנגד להצעה. לדבריו, יש להמשיך במתכונת הקיימת של בחינות הבגרות, השומרות לטענתו על רמת לימודים אחידה בכל הארץ ובכך מצמצמות את הפערים בין המרכז לפריפריה. "בחינות הבגרות הן אמצעי אובייקטיבי להערכת הישגים לימודיים של בוגרי תיכון, כשהמדינה מכתיבה את תכני הבחינות והקריטריונים להצלחה".

לטענתו, בחינות הבגרות מקיימות שתי מטרות חשובות: הבטחת לימודי תכנים ערכיים ודתיים, כמו לימודי תנ"ך והיסטוריה, שספק אם היו נלמדים אלמלא היו בחינות הבגרות מחייבים זאת. המטרה השנייה היא הבטחת רמת הישגים אחידה ושמירה על רמת לימודים גבוהה. "העולם המודרני הוא עולם תחרותי, לכן מבחינה זו הלימודים תוך כדי הלחץ להספיק את החומר והרמה הגבוהה של בחינות הבגרות, נותנים לתלמידים כלים גם להצליח בתחרות הקשה שבחיים האמיתיים מחוץ לבתי הספר".

ומה אומרים במשרד החינוך? מנכ"ל המשרד, ד"ר שמשון שושני, אמר כי יש מקום לצמצם את מספר בחינות הבגרות, אך רק

 במקצועות בחירה ולא במקצועות החובה החיוניים לעיצוב זהותו של התלמיד. לדבריו, המשרד דוגל בלימוד מקצועות שהם נדבך חשוב בבניית זהותו האישית והתרבותית של התלמיד - כמו היסטוריה, ספרות ואזרחות.

עם זאת, ד"ר שושני הדגיש שאין ספק, כי יש מקום לצמצם חלק ממקצועות הבחירה, ואכן לדבריו המשרד כבר החל בביטולן ובצמצומן של חלק מהבחינות. "ההחלטה בדבר צמצומן של מקצועות הבחירה התקבלה במסגרת תוכנית היעדים, אשר הוצגה לממשלה ולכנסת לפני מספר חודשים. מדיניות זו נועדה להתאים את מגמות הלימוד ותוכניות הלימוד לטכנולוגיה העדכנית ולדרישות המשק והתעשייה. המזכירות הפדגוגית מקיימת בדיקות של תוכניות הלימוד ולהתאמת תוכניות הלימוד למציאות החינוכית המשתנה".