סוניה פרס: בית מסורתי ופעילות התנדבותית

סוניה פרס העדיפה לאורך השנים לשאת בעול הבית והמשפחה לטובת הקריירה של הבעל, ונזהרה עד היום מחשיפה ציבורית.
פרס, ובשמה הקודם גלמן, בת 74, נולדה באוקראינה. לאחר עליית משפחתה ארצה שימש אביה כנגר ומורה לנגרות בכפר הנוער בן-שמן. שם גם הכירה את שמעון פרסקי, שלמד בשנה שמעליה. סוניה סיימה את הלימודים והתגייסה לצבא הבריטי, שם שימשה כנהגת משאית. בתפקיד זה היא חצתה את אירופה לאורכה ולרוחבה. סוניה ושמעון נישאו במאי 1945 וזמן קצר לאחר הנישואין נולדה בתם הבכורה, צביה.
סוניה פרס היא שומרת מסורת. המטבח בבית המשפחה כשר למהדרין, ובימי שישי בערב היא מדליקה נרות. בעבר פורסם, כי נהגה לבקש את עצתם וברכתם של המקובלים יצחק כדורי והרב חיים פינטו בנושאים אישיים. אנשים המלווים את סוניה פרס מציינים, כי לאורך כל השנים היא היא נוטלת חלק בפעולות וולנטריות, הרחק מעיני התקשורת.
- "על מה צריך לראיין אותי? אני פשוט לא מעניינת אף אחד"

(סוניה פרס בתשובה אופיינית לעיתונאים)

- "ההסתגרות שלה היא אולי תוצאה של רצון להעניש אותו (את פרס) על ששנים הוא נעדר מהבית, שהקריירה תמיד היתה קודמת בעיניו לכל אירוע משפחתי, שלא ידע לחלק נכון את חייו ואת זמנו בין המשפחה והקריירה"

(ידידת המשפחה בראיון ל"לאשה", 1994)

- "העובדה שסוניה לא התפתחה בעוד בעלה רץ עם הקריירה שלו, גרמה לה להסתגר. ההסתגרות נובעת או משום שהיא ממורמרת או בגלל חוסר ביטחון עצמי"

(ידיד המשפחה ל"חדשות", 1985)

- "היא לא מרגישה צורך להיות אשה מפורסמת… באיזשהו מקום קרתה לה תאונה… היא התאהבה באדם שכן רוצה להיות מפורסם"

(מתי גולן, כותב הביוגרפיה של שמעון פרס, בראיון ל"חדשות" 1995)

- "היא אשה רגישה, מדהימה, חזקה. היחסים שלי אתה החלו ב1973-, כשהיא הגיעה למיטת חולייה של אמי. מאז אותה פגישה לא עזבה אותה סוניה עד מותה ב1982-. אמא מתה בזרועותיה של סוניה והיא זו שסיפרה לי את הבשורה"

(גיל יודלביץ`, עיתונאי ואיש יח"צ בראיון ל"לאשה" ב1994-. יודלביץ` אומץ על-ידי משפחת פרס וגדל בביתם במשך מספר שנים, לאחר שאביו נהרג בהיתקלות עם מחבלים ב1970-)

- "אני זוכר הרבה שיחות נפש עם סוניה במטבח הדירה. שמעון היה יותר קר אלי. אני זוכר איך היה אומר לי ללכת למיטה לישון. עם כל הערצתי לסוניה, אשה חזקה ושורשית בדרכה, התרשמתי שכשהיה פרס ראש הממשלה - היא עשתה את המינימום"

(גיל יודלביץ`, שם)

- "היא עזרה לי כל כך הרבה בדרכה שלה, שאני אף פעם לא אתערב בזכותה להחליט מתי להופיע לצדי ומתי לא"

(שמעון פרס)

- "סוניה פרס לא העניקה לבעלה כתף חמה, אלא אדישה עד קרירה. פשטות הליכותיה היתה סחורה שהכבידה מאוד על בעלה. הוא היה ראוי לאשה היכולה לתת כתף לפוליטיקאי שאפתן, ולא לאשה שביטלה את הקריירה שלו מכל וכל, או חששה מפניה, והותירה אותו בודד על מדשאות הבית הלבן מול הזוגות החזקים יצחק-לאה, יאסר-סוהא, חוסיין-נור, וביל-הילרי. מעניין לשער להיכן היה מתגלגל שמעון פרס עם אשה תומכת יותר. אפשר שהיה מצליח לגולל את הסלע הסיזיפי עד ראש ההר"

(אהרון רוזן, מתוך מאמר על ספרה של אורלי אזולאי-כץ "האיש שלא ידע לנצח – שמעון פרס במלכודת סיזיפוס", עיתון "שישי" 1996)

- "סוניה אף פעם לא מסתגלת לתפקיד. התפקיד מסתגל אל סוניה"

(שמעון פרס בראיון ל"ידיעות אחרונות")