הממשלה אישרה בנייה ירוקה? אל תבנו על זה

בשנת 2003 קיבלה הממשלה החלטה על קידום בנייה ירוקה בישראל. שנתיים לאחר מכן אף אושר תקן במכון התקנים. אולם דו"ח מבקר המדינה, המתפרסם אחר-הצהריים (יום ג') מצא כי עד אוקטובר אשתקד היו בישראל רק שישה מבנים ירוקים. אף לא אחד מהם משמש למגורים.

תקן הבנייה הירוקה מסייע לצמצם משמעותית את צריכת המים ובעיקר האנרגיה במבנים - ולכן נחשב לכלי חשוב במאבק נגד ההתחממות הגלובלית ופליטת גזי החממה.

 המבקר מציין כי בהחלטה שהתקבלה בנושא לפני שמונה שנים, הוטל על שר הפנים לבחון את האפשרות לשלב את עקרונות הבנייה הירוקה בחוק התכנון והבניה ועל שר הבינוי והשיכון לפעול לקידומה.

עם זאת, מהביקורת עולה כי עד שנת 2009 לא בוצעו צעדים משמעותיים מצד שני משרדי הממשלה, וכי לאורך שנים הם כלל לא היו שותפים לתהליך גיבוש התקן. כך, למשל, נמצא כי הנציגה ששלח משרד הפנים לדיוני הוועדה במכון התקנים - כלל לא השתתפה ברוב הישיבות וכי מכון התקנים מצידו לא הציע לוועדה לשתף את משרד השיכון בדיונים.

למעשה, רק ביוני 2005, כשלוש שנים וחצי לאחר שהחלו נציגי המכון בהכנת התקן, קיבלו נציגי משרד השיכון, לטענתם בפעם הראשונה, את טיוטת התקן. במשרד הביעו את התנגדותם לכתוב בה וטענו כי יש לשנותו מן היסוד. "מדובר בהליך לא תקין של שיתוף פעולה", כתב המבקר.

עם זאת, ממצאי המבקר בנוגע לפעילות המשרד להגנת הסביבה בנושא - היו חיוביים. "המשרד היה זה שפעל באופן נמרץ לקידום הבנייה הירוקה, ומעורבותו זו באה לידי ביטוי, בראש ובראשונה, בהשתתפותו במימון הכנתו של התקן", נכתב בדו"ח.  עם זאת, המבקר מצא כי התקן במתכונתו הנוכחית הוא וולונטרי ואיננו מחייב וכי בנוסף יש בו סתירות הקשורות לעמדת הממשלה בנושאים שונים. כך למשל, תקן הבנייה הירוקה מעודד הכנת תשתית להפרדת מים אפורים - בניגוד לעמדת משרד הבריאות שמופקד לפי החוק על איכות המים.

המזהם משלם

חלק נוסף של דו"ח מבקר המדינה הוקדש למעקב אחר נושא האכיפה הסביבתית - נושא שנבחן בשנת 2007 על ידי המבקר ונמצאו בו ליקויים רבים. בבדיקה הקודמת מצא המבקר כי רמת האכיפה היתה ירודה, כושר ההרתעה היה נמוך וגם הוהפסדים הכספיים בגלל אי גביית קנסות - היו ניכרים.

עם זאת, בביקורת הנוכחית מצא המבקר במעקב כי מאז הדו"ח הקודם חל שיפור ניכר: עלייה במספר תיקי החקירה

 של המשטרה הירוקה (מ-156 תיקי חקירה בשנת 2007 ל-217 בשנת 2009), התקצרות זמן הטיפול הממוצע בתיקים וגם קיצור משמעותי של משך הזמן - ממועד פתיחת תיק חקירה במשטרה הירוקה ועד להעברתו ללשכה המשפטית (מ-185 ימים בשנת 2007 ל-39 ימים בשנת 2010).

אולם, למרות השיפור הרב שחל שמערך האכיפה של המשרד להגנת הסביבה, הרי שמערך הגבייה נותר ברובו לא אפקטיבי. אחת הסיבות לכך נעוצה, לדברי המבקר, במערכת הממוחשבת של המשרד, שלוקה במגבלות טכנולוגיות רבות - שפוגעות ביכולתו של המשרד לגבות את הכסף.