גיל פרישת נשים יוותר על 62 עד שנת 2017
בשלב זה, הצעת החוק כוללת סעיף שלפיו זכויות העמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות לא ייפגעו. כלומר, אם הקפאת גיל הפרישה תגרום לגירעון בקרנות הפנסיה, הגירעון יוטל על תקציב הממשלה ובפועל על המשק כולו. באוצר מתנגדים לכך
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה היום (ד') לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שתותיר את גיל הפרישה של נשים על 62 עד לשנת 2017.
- ועדת ניסן: להשוות את גיל פרישת הנשים לגברים
אם תאושר ההצעה על ידי מליאת הכנסת, היא תבטל את ההעלאה הצפויה של גיל הפרישה ל-64 בתחילת 2012 ואת תוכנית האוצר להשוות את גיל הפרישה של נשים לזה של גברים (67) עד שנת 2026.
גיל הפרישה של נשים בישראל עומד כיום על 62, אך חוק שנחקק לפני 7 שנים קובע כי יחולו על גיל הפרישה מייצבים אוטומטיים שיעלו אותו מעת לעת בהתאם לעלייה בתוחלת החיים בארץ.
בהתאם לחוק, אמור גיל הפרישה לעלות מ-62 ל-64 בתחילת שנת 2012. עם זאת, באוצר מעוניינים ליזום הליך הדרגתי שבו יעלה גיל הפרישה של נשים ל-64 עד שנת 2017 ויושווה לגיל הפרישה של גברים (67) עד שנת 2026, זאת בהתאם להמלצות שהגישה ועדה בראשות ראש אגף התקציבים הקודם, אודי ניסן.
הצורך בהעלאת גיל הפרישה של נשים נובע מהעלייה הדרגתית בתוחלת החיים אשר יוצרת גירעון בקופות הפנסיה אם היא אינה מלווה בהעלאת גיל הפרישה. מנגד, ישנן טענות רבות כנגד השוואת גיל הפרישה של נשים לזה של גברים ובראשן, שכרן הממוצע של הנשים במשק, שהוא משמעותית נמוך יותר מזה של גברים והעובדה שקיימות עדויות לכך שנשים מתקשות יותר מגברים למצוא עבודה אחרי גיל 50.
חברי הכנסת דוחים את הבלתי נמנע?
לפני כחודש סירבו חברי ועדת הכספים של הכנסת לאשר את המלצות ועדת ניסן וטענו כי ההעלאה המתוכננת מתבססת על נתונים מסולפים ואינה מלווה בצעדים משלימים במטרתם לשפר את מעמדן התעסוקתי של נשים ולוודא שלצד גיל הפרישה, גם שאר תנאי התעסוקה ילכו וישתוו לאלה של גברים.
באוצר טוענים מנגד, כי השוואה הדרגתית של גיל הפרישה של נשים לזה של גברים תביא לעלייה בשיעור תעסוקת הנשים ובהכנסותיהן לאחר הפרישה כתוצאה מעליית הפנסיה וקצבת הזקנה. כמו כן, טוענים באוצר כי גם בממשלה ובכנסת מודעים לכך שלא ניתן להשאיר את גיל הפרישה על רמתו הנוכחית, בהתחשב בעלייה העקבית בתוחלת החיים, ורק דוחים פעם אחר פעם את העלאתו משיקולים פוליטיים. כל פוליטיקאי, סבורים פקידי האוצר, יודע שצריך להעלות את הגיל הפרישה אך מעדיף שזה ייעשה על הקדנציה של חבר כנסת אחר.
הצעת החוק להקפאת גיל הפרישה אושרה לקריאה שנייה ושלישית היום לאחר שהניסיונות להגיע להסכמה בין חברי הכנסת לפקידי האוצר על מתווה חלופי לא צלחו. באוצר הודיעו לחברי הוועדה כי במידה והותרת גיל הפרישה על 62 תגרום לגירעון בהתחייבויות של קרנות הפנסיה הוותיקות, ייפגעו זכויות העמיתים שלהן.
כאשר הופרטה מערכת הפנסיה בישראל בשנת 1995, נסגרו הקרנות שהיו קיימות אז למצטרפים חדשים וחולקו ל-2 קבוצות: קרנות יציבות וקרנות גירעוניות. הקרנות הגירעוניות קיבלו הזרמת מזומנים של כ-80 מיליארד שקל מהמדינה, בתמורה להתחייבות שאם יחול שינוי בתנאי הפרישה, כמו למשל ביטול של העלאת גיל הפרישה, לא תתאפשר הרחבה של הגירעון הקיים מתוך קופת המדינה והעלות תיפול על החוסכים עצמם, שיקבלו פחות כסף מידי חודש.
באוצר סבורים כי הצעת החוק הנוכחית מקרבת את הקרנות הותיקות לנקודת גירעון כזו. "אנחנו מעריכים שהגירעון יחצה את רף ה-0.65% בעוד כארבע שנים", אמר סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אייל אפשטיין. "אני מבהיר כי אם בסופו של יום דחיית הפרישה תביא לגירעון אקטוארי, אנחנו נפעל לאיזון".
יו"ר הוועדה, חה"כ חיים כץ (ליכוד) הגיב בכעס ואמר "אל תורידו שקל אחד מכספי העמיתים באופן חד צדדי, לפני שתציגו בפני הוועדה נתונים בדוקים ועדכניים". לדבריו, האוצר חזר בו מהסכמות קודמות לפיהן לא ייפגעו זכויות העמיתים עד שיוצגו נתונים עדכניים ומדויקים יותר, ואם לאחר הצגתם יתברר שהקפאת גיל הפרישה גורמת לגירעון בקרנות הפנסיה הוותיקות – תתוקן הצעת החוק.
בשלב זה, הצעת החוק כוללת סעיף שלפיו זכויות העמיתים בקרנות הפנסיה הוותיקות לא ייפגעו. כלומר, אם הקפאת גיל הפרישה תגרום לגירעון בקרנות הפנסיה, הגירעון יוטל על תקציב הממשלה ובפועל על המשק הישראלי כולו. לעיקרון זה, כאמור, מתנגד האוצר נחרצות.
לפנייה לכתב/ת 
