סוריה: עיתונאי ניו יורק טיימס מת מהתקף אסתמה
אנתוני שדיד, שזכה בפוליצר, מת במהלך דיווחיו מסוריה. בקרוב היה אמור להתפרסם ספר פרי עטו המתייחס למלחמת לבנון ה-2. "הוא ביקש לקשור בין חדשות חוץ לבין אנשים אמיתיים"
אנתוני שדיד, כתב חוץ של העיתון האמריקני "ניו יורק טיימס" שזכה פעמיים בפרס פוליצר, מת אתמול (ה') בסוריה, לאחר שככל הנראה לקה בהתקף אסתמה. צלם שהתלווה לעיתונאי האמריקני-לבנוני, העביר את גופתו לטורקיה. שדיד, בן 43 במותו, נשכר על ידי "הטיימס" בשנת 2009, לאחר שהוכיח את כישוריו העיתונאיים בסיקור מתמשך של המזרח התיכון. בעבר הוא הועסק בסוכנות הידיעות AP, ב"וושינגטון פוסט" וב"בוסטון גלוב" וזכה בפרס העיתונות היוקרתי בשנים 2004 ו-2010.
ההחלטה של ה"ניו יורק טיימס" לצרף את העיתונאי הנערץ לשורותיו, התקבלה לאחר ששדיד הצליח ליצור לעצמו שם של עיתונאי שנאבק ללא חת. במהלך עבודתו הוא בחר להתמקד באנשים פשוטים שנאלצו לשלם מחיר כבד נוכח היותם תושבי המזרח התיכון.
עוד חדשות מהעולם ב-ynet:
תאילנד: מצוד אחר חשודים נוספים בניסיון הפיגוע
רק סמלית: עצרת האו"ם גינתה את המשטר הסורי
תוניסיה: 3 עיתונאים נעצרו בשל תמונת עירום
לקוראי ה"ניו יורק טיימס" היה שדיד מוכר מכיסוי אירועי "האביב הערבי", שכללו דיווחים מלבנון וממצרים. בעקבותיהם החליט העיתון להציע את שדיד ואת עמיתיו כמועמדים ל"פוליצר" גם בשנה זו. את פרסי הפוליצר הקודמים הוא קיבל לאחר סיקור המלחמה בעיראק.
העבודה של שדיד הייתה כרוכה תמיד בסכנות. במהלך שנת 2002, הוא נורה ונפצע בכתפו ברמאללה. לפני כשנה שדיד ושלושה מעמיתיו נחטפו בלוב, הוחזקו במשך שישה ימים בשבי כוחותיו הנאמנים של שליט לוב לשעבר מועמר קדאפי ואף הוכו. גם בסוריה, בה שהה בתקופה האחרונה, נאלץ שדיד להתמודד עם התנכלויות מצד המשטר, לאחר שראיין מפגיני אופוזיציה.
מרטין ברון, עורך ה"בוסטון גלוב" סיפר כי לשדיד "הייתה הבנה עמוקה ומתוחכמת של המזרח התיכון. יותר מכל דבר, הוא ביקש לקשור בין חדשות חוץ לבין אנשים אמיתיים, להבין את חייהם וזה מה שהפך את עבודתו לכל כך מיוחדת. זה לא היה רק עניין של דיפלומטיה. זה עניין של אנשים ואיך החיים שלהם הושפעו בצורה כל כך דרמטית ממאורעות בעולם".
שדיד פרסם שני ספרים פרי עטו ובחודש הבא צפוי לצאת לאור ספרו השלישי שיתאר את קורותיו לאחר תקיפות צה"ל בלבנון במהלך מלחמת לבנון השנייה. בפתח הספר שייקרא "בית האבן: ספר זיכרונות של בית, משפחה ומזרח תיכון אבוד", כתב שדיד כי "ישנו סבל שלא ניתן לתאר אותו במילים. זה הפך לתעריף הקבוע שלי ככתב במזרח התיכון שמתעד את המלחמה, את הניצולים שלה ואת ההרוגים. ראינו רבים משני הסוגים. בעיירה הלבנונית כפר-כנא, שבה לכדו הפצצות הישראליות את הקרבנות במהלך עבודת הבוקר שלהם, ראינו את המוות עומד, יושב ומביט סביב. הכפר, הקולות והסיפורים שלו, ההיסטוריה שלו, הכול נמחק בתוך כמה רגעים".
לפנייה לכתב/ת 
