ביניש בפסיקה אחרונה: ביטול חוק, לצדק חברתי

רגע לפני פרישתה של נשיאת בית המשפט העליון, הספיקה השופטת דורית ביניש לבטל סעיף בחוק, כשפסקה הבוקר (יום ג') יחד עם ששה שופטים אחרים כי סעיף 9א לחוק הבטחת הכנסה אינו חוקתי. מדובר בחוק השולל קצבה ממי שבבעלותו כלי רכב. השופטים קבעו כי הסעיף פוגע פגיעה שאינה מידתית בזכות למינימום של קיום אנושי בכבוד.

שבעת השופטים פסקו, כי "צלמו של האדם נפגע בראש ובראשונה אם הוא מגיע לעוני מרוד ומשפיל". לדידם, הסעיף בחוק פוגע בזכות לקיום אנושי בכבוד משום שהוא שולל את הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה מכל מי שבבעלותו או בשימושו כלי רכב, ללא כל תלות בשאלה הפרטנית אם אכן יש לאותו אדם הכנסה בהיקף שיבטיח את מימוש זכותו למינימום של קיום אנושי בכבוד.

ביניש. אקורד סיום סמלי(צילום: גיל יוחנן)

השופטים קבעו כי אין מקום להפוך את כלי הרכב למרכיב הבלעדי בקביעת אומדן הכנסות של אדם, ובעקבות זאת קבעו כי "ניתן היה להגשים את תכליתו הראויה של הסעיף באמצעים שפגיעתם בזכות פחותים".

לאחר הקראת פסק הדין החל הטקס הרשמי שבו נפרדו מנשיאת בית המשפט העליון, בנוכחות כל שופטי העליון בעבר ובהווה. בסביבתה הקרובה אומרים כי זכויות חברתיות היו תמיד קרובות ללבה, ולכן בחרה בפסק הדין הזה לאקורד הסיום של כהונתה הסוערת. "בפסק הדין לא חלקנו על כך שרכב יכול לשמש אמנם להכנסתו של אדם, אך קבענו כי אין להפוך אותו למרכיב עיקרי", אמרה ביניש. "הפגיעה בחוק אינה עומדת בתנאי ההגבלה. קבענו כי ניתן להגשים את תכליתו הראויה של הסעיף ומטעמים אלה מצאנו כי הסעיף פוגע בזכות קיום אנושי בכבוד".

את פסק הדין בעניין זכאות להבטחת הכנסה למחזיקי כלי רכב כתב הרכב מורחב של שבעה שופטים, בעקבות עתירה שהגישו לפני כשבע שנים ארגון עדאלה, ארגון איתך-מעכי וכן האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים נגד סעיף 28 בחוק הבטחת הכנסה. בעתירה טענו שלושת הארגונים כי הוראת החוק בלתי סבירה, פוגעת בזכויות יסוד ובשוויון וכי אין להתייחס לכלי רכב כאל מותרות אלא כאל נכס. בין היתר נטען כי החוק פוגע באמהות חד-הוריות ומקשה שלא לצורך על האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה הנמצאות במאבק הישרדותי יומיומי.

העותרים סיפרו על אם חד-הורית שהשתמשה במכונית של הוריה כפעמיים בשבוע לצורך קניות והסעת ילדה לחוג טיפת חלב. לפיכך זכאותה לגמלה נשללה והיא חויבה להחזיר למוסד לביטוח לאומי את הגמלה שקיבלה במשך השנים.

ארגון עדאלה התייחס בעתירה בעיקר לאזרחים הערבים. עו"ד סאוסן זהר טענה שהסעיף בעייתי במיוחד ביישובים הערבים, שם קיים מחסור במקומות עבודה קרובים: "אנו מקווים כי בג"ץ יקבל את עתירתנו, הנוגעת לסוגיות חברתיות מן המעלה הראשונה", אמרה. מלבד פסק הדין הזה, לנשיאה ביניש, כמו לכל שופט עליון שפורש, יישארו עוד שלושה חודשים על מנת לסיים ולכתוב את שאר פסקי הדין המונחים על שולחנה.

הישג בקביעה מהי זכות חוקתית

עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי, בירך "על פסק הדין ההיסטורי והחשוב הזה. אנו מברכים את הנשיאה ביניש על שבחרה שפסק הדין המסיים שלה יהיה כזה המגן על כלל העניים והחלשים בישראל, יהודים וערבים כאחד".

נציגי האגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים שהגישו את העתירה, עורכי הדין וסר אדוארדו וחאסקיה אדהם, הגיבו לפסיקה באומרם כי ההישג המשפטי נוגע לשאלת הזכויות החברתיות, "כשבית המשפט קבע פה אחד שהזכות לקיום היא זכות חוקתית ושהפיקציה שבסעיף החוק הנדון היא לא חוקתית. זה פן נוסף למאבק בצדק החברתי כלכלי שהתפרץ בקיץ". לדבריהם, המדינה ניסתה להשתמש בפסק הדין על מנת להגביל את בית המשפט העליון מלהתערב במקום שנקבע כבר בעבר שיש להתערב בו".

עו"ד קרן שמש מעמותת "איתך" אמרה: "זהו פסק דין תקדימי שמסמן מחלוקת גם משפטית וגם ציבורית בדבר מקומו של בג"ץ בהתערבות בחקיקה העוסקת בזכויות חברתיות ובהגנה על האוכלוסיות המודרות ביותר. יש פה לא רק ביטול חקיקה המעיד על אקטיביזם שיפוטי אלא גם מודל אחר של ביקורת שיפוטית על זכויות חברתיות".