גבייה לקויה: חובות ב-120 מיליארד שקל למדינה

"מצאנו ליקויים רבים וחמורים במערכי הרישום והגבייה של החובות למדינה, המסתכמים בעשרות מיליארדי שקלים". כך קובע דו"ח מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, לשנת 2012, שהתפרסם היום (ג'). "התהליכים הלקויים של רישום החובות וניהולם פוגעים פגיעה ממשית באמינות הדו"חות הכספיים וביכולת המדינה לגבות חובות וגורמים להפסדים לקופת המדינה", נכתב בדו"ח המבקר.

סיכויי גבייה נמוכים ובעיות מדידה

הדו"ח מציין כי נישומים עסקיים ופרטיים חייבים לגופים ממשלתיים שונים כ-61 מיליארד שקלים שנרשמו בדו"חות הכספיים כ"חובות מוכרים", ו-60 מיליארד שקלים נוספים שנחשבים ל"חובות בלתי מוכרים" ופורטו רק בביאורים לדו"חות הכספיים ולא בדו"חות עצמם, בשל בעיות מדידה או סיכויי גבייה נמוכים.

הדו"ח קובע כי נישומים פרטיים ועסקיים חייבים לרשות המסים כ-20 מיליון שקלים של "חובות מוכרים" וכ-53 מיליון שקלים של חובות "בלתי מוכרים"; אזרחים ועסקים חייבים למוסד לביטוח לאומי כ-12 מיליארד שקלים, מוכרים ובלתי מוכרים; בעלי נכסים חייבים למינהל מקרקעי ישראל כ-4.9 מיליארד שקלים; עסקים חייבים לתמ"ת כ-3 מיליארד; חובות נוספים, של מיליארדי שקלים הצטברו גם במשרד המשפטים, רשות המים, משרד השיכון, ועוד.

התמ"ת מעודד חברות, אך מתקשה לגבות מהן

המבקר מצא כי משרד התמ"ת מתקשה לגבות מיליארדים מחברות שקיבלו סיוע ממשלתי במסגרת החוק לעידוד השקעות הון, אך נדרשו להחזיר אותם לאחר שהתברר שלא עמדו בקריטריונים לקבלת הסיוע. זאת, לפי המבקר, מאחר ומרכז ההשקעות של התמ"ת אינו דורש מהחברות לשעבד נכסים ספציפיים אלא רק בשיעבוד כללי של נכסי החברה ("שעבוד צף"), שהוא חלש ואינו מאפשר גבייה אפקטיבית. מהתמ"ת נמסר למבקר בתגובה כי הוא בונה מערכת שתאפשר לו להטיל על החברות עיקול אוטומטי ובכך לייעל את הגבייה.

חברות הדיור הציבורי חייבות למשרד הבינוי והשיכון 432 מיליון שקלים שצברו ממכירת דירות ושכר דירה. משרד השיכון מנהל עם החברות משא ומתן להחזרת החובות, אך 197 מיליון שקלים כבר נרשמו במשרד כהפרשה לחובות מסופקים, כלומר, כחובות שהמשרד נערך לאפשרות שיוותר על גבייתם.

דיירים בדיור הציבורי חייבים למשרד השיכון 287 מיליון שקלים נוספים על שכר דירה שלא שולם, ש-89 מיליון מהם הוקפאו ונרשמו כחובות מסופקים. המשרד מסר למבקר בתגובה, כי "ביצענו לאחרונה מיפוי מקיף של החובות ואנו מנהלים אחריהם מעקב צמוד".

חוב של יותר ממיליארד שקלים לרשות המים

נישומי רשות המים צברו חובות של יותר ממיליארד שקלים, רובם מאי-תשלום של היטלי גביה. זאת, לפי דו"ח המבקר, עקב בעיות בקריאת מוני המים. הדו"ח מציין כי לרשות המים אין מנהל הכנסות מזה כשנה וכי מערכת המידע שלה אינה מאפשרת ניהול חובות. "התנהלות הרשות בגביית החובות אינה תקינה והדבר חמור", מציין הדו"ח.

הרשות מסרה למבקר בתגובה: "הרשות מבצעת פרוייקט לקריאת מדי מים מרחוק, הטמעת מערכת מיחשוב להיטלים וגיוס מנהל הכנסות, וכל אלה ישפרו את הגבייה".

חלק גדול מהחוב העצום של נישומי הביטוח הלאומי נובע, לפי הדו"ח, מתופעות קלוקלות שהביטוח הלאומי לא הצליח למגר. בין השאר, הצטבר חוב של 463 מיליון שקל מכ-54 אלף גברים גרושים החייבים לילדיהם מזונות, והמבקר קבע בעניין זה, כי "שיעורי הגבייה בתחום זה נמוכים ביותר בשל פעילות גבייה מצד הביטוח הלאומי".

בעליהן של חברות מסחריות רבות, שחייבים לביטוח הלאומי כ-95 מיליון שקל, ביצעו תרגיל עוקץ שאיפשר להם להתחמק מתשלום: הם סגרו את החברות ופתחו במקומן חברות חדשות. מנהלי הביטוח הלאומי דיווחו למבקר כי פנו לרשות המסים וביקשו למנוע מנישומים כאלה לפתוח תיקי מס לחברות החדשות, אך פקידי רשות המסים סירבו בטענה שהחוק אינו מאפשר להם לעשות זאת. "הביטוח הלאומי צריך לנקוט צעדים נמרצים לגביית כל החובות כלפיו", קבע המבקר.

ומי חייב למדינה 280 מיליון שקל? המדינה

גוף ממשלתי נוסף שמחק חובות הוא החטיבה להתיישבות במשרד ראש הממשלה. הדו"ח מצא כי מתיישבים קיבלו מהחטיבה הלוואות בהיקף של כ-600 מיליון שקל ולא החזירו, והחטיבה דיווחה עליהם כחובות מסופקים. המבקר מצא כי החובות נצברו עקב "קושי בטיוב נתונים" בשל "מערכת השקעות שאינה מתאימה לניהול הנתונים על ההלוואות ותיעודן לפי כללי החשבונאות", וכן בשל חוסר תיאום עם הסוכנות היהודית בביצוע הגבייה. "מדובר בהתנהלות לקוייה", קבע המבקר.

בין רבבות הגופים החייבים כסף למדינה, מסתבר, נמצאת גם המדינה עצמה. המבקר מצא כי אחדים ממשרדי הממשלה, כולל משרד האוצר, צברו חוב של כ-280 מיליון שקלים של דמי היוון, דמי היתר, דמי חכירה ותמלוגים שלא שילמו למינהל מקרקעי ישראל. "משרדי ממשלה, וביניהם משרד האוצר עצמו - האחראי לטיפול בגביית החובות - אינם משלמים לה את חובותיהם", ציין המבקר.

"על הממשלה לפעול באופן מערכתי ונחרץ לייעול גביית החובות, בתחומי החקיקה והנהלים, הסמכות והאחריות. זאת, לא רק כדי לגבות מיליארדים הנחוצים לממשלה אלא גם למען המינהל התקין וכיבוד החוק", ממליץ המבקר, "לא סביר שהממשלה תגדיל את הנטל על הציבור במקום לתבוע ולגבות כספים המגיעים לה".