הוזמנתם במפתיע לקורס נהיגה? יש לזה סיבה
עשרות אלפי נהגים קיבלו בחודשים האחרונים זימונים לקורסי נהיגה, עקב עבירות שחלקן בוצעו לפני עשור. תחקיר ynet חושף שורה ארוכה של כשלים בהתנהלות משרד התחבורה והמשטרה. אלא שהאשמה, כמו תמיד, נופלת על הנהג
הנהג אשם, ואי אפשר להוכיח אחרת. לפני מספר חודשים קיבל א' לידיו מעטפה, ועליה חותמת משרד התחבורה. בפנים המתינה לו הודעה לא נעימה: "הואיל והורשעת בעבירות תנועה ועומדות לחובתך נקודות המחייבות באמצעי תיקון, נשלחה אליך הזמנה לקבל הדרכה בנהיגה נכונה". ובמילים אחרות, א' הוזמן לקורס נהיגה.
להודעה היה המשך, נעים פחות. את נקודות העונשין צבר בגין שתי עבירות תנועה שביצע לפני יותר משש שנים, ובמשרד התחבורה טוענים כי כבר ב-2007 זימנו אותו לקורס נהיגה. לכן, בסיום ההודעה ננזף א': "לא הופעת ולא נתת בהודעה מראש סיבה סבירה לאי יכולתך לבצע את ההדרכה". אם לא ימהר וייבצע את הקורס, יישלל רישיונו.
וזה כבר הרתיח את א'. שכן לדבריו, מעולם לא קיבל זימון לקורס. ואם לא קיבל זימון, הרי שאיומי המשרד כעת אינם סבירים. יתרה מזאת, מאז 2006 לא ביצע א' עבירות תנועה כלשהן, וב-2010 אף חידש את רישיון הנהיגה. כעת, כדי להימנע מביצוע הקורס, נדרש לפתע להוכיח כי לא קיבל יותר לפני חמש שנים את ההודעה. איך? הדרך היעילה היא לשכור עורך דין, ולהתחיל במאבק משפטי ארוך ויקר.
א' אגב, ממש לא לבד. הודעות דומות הגיעו לכ-30 אלף נהגים בקיץ האחרון. רק מעטים מהם יכולים להרשות לעצמם לשכור עורך דין. מרביתם נאלצים - או יאלצו - לנשוך שפתיים, ולבצע את קורס הנהיגה, וממש לא משנה אם הם משוכנעים כי מעולם לא קיבלו זימון, ולכן ממילא לא יכלו להתעלם ממנו.
"המהלך בו נוקט משרד התחבורה אינו הגיוני, מידתי או חוקי", אומר ל-ynet עו"ד שי גלעד, יו"ר ועדת התעבורה בלשכת עורכי הדין. עד כמה לקוי ובלתי סביר המהלך הזה, מעיד התחקיר שלפניכם.
כמה פעמים מצלצל הדוור?
נתחיל בתזכורת באשר לצבירת נקודות חובה: נהג שמבצע עבירות המסתכמות ב-12 נקודות ויותר, נדרש לבצע "קורס בסיסי בנהיגה נכונה". מי שצובר יותר מ-22 נקודות, נדרש לעבור "קורס ייעודי בנהיגה נכונה". ראוי לזכור כי צבירת נקודות אינה מוכיחה כוונה עבריינית. על-פי דו"ח מבקר המדינה מ-2009, עד אפריל 2008 צברו כ-1.08 מיליון נהגים נקודות חובה - כשליש מכלל הנהגים. גם במשטרה מסכימים כי רוב הנהגים הם אזרחים נורמטיביים, ולא עבריינים מועדים.
וכיצד יודע הנהג מתי יהיה חייב לעבור קורס? על-פי חוק, משרד התחבורה מחוייב לשלוח זימון לקורס בדואר רשום. "הודעה שנשלחה (בדואר רשום) יראו אותה כמסורה לנהג בתום 15 ימים מיום משלוחה", מבהיר החוק, "זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה".
מכאן ואילך עוברת "חובת ההוכחה" לנהג. אם ברצונו לטעון כי לא קיבל את ההודעה, עליו להציג עדויות וראיות. אם ינסה הנהג את מזלו בבית משפט, כל שיידרש משרד התחבורה להציג הוא מספר סידורי של דבר דואר רשום. החוק אינו דורש שתוצג הוכחה כי ההודעה יצאה בפועל ממשרד הדואר, או אם הגיעה ליעדה. עצם העברת הודעה ממשרד התחבורה למשרד הדואר מספיקה.
_wa.jpg "\"קובצי ההרשעות של המשטרה כללו מספר גדול של שגיאות\" (צילום: ירון ברנר)")
כך יוצא שהחוק מטיל על נהגים נטל בלתי סביר: כיצד יכול אזרח מן השורה להוכיח כי דבר הדואר לא הגיע אל ביתו כתוצאה מטעות במשרד הדואר, או בגלל שהדוור טעה במספר הדירה? בעיה נוספת ולא פחות חמורה, נובעת מתהליך השליחה של דואר רשום. לדברי עו"ד גלעד, לעתים קרובות דבר הדואר הרשום אינו נמסר לנהג, בגלל שלא היה בביתו בזמן ביקור הדוור. במקרה כזה, הופך למעשה דבר הדואר הרשום לדבר דואר רגיל.
"יתכן למשל כי הדוור הגיע לבית הנהג, אך לא מצא אותו או מי מבני משפחתו", מסביר עו"ד גלעד, "ולכן החזיר כנדרש את דבר הדואר למשרד הדואר. במקרה כזה נשלחו אל הנהג שתי הודעות בדואר רגיל. יתכן הרי שגם הודעות אלה מעולם לא הגיעו, או שולשלו לתיבת דואר שגויה. דברים כאלה הרי קורים".
בעניין דואר רגיל, ראוי להקשיב לבית המשפט העליון, אשר קבע זה מכבר כי: "משלוח של דואר רגיל אינו מאפשר לדעת האם המכתב כלל נשלח. הוא איננו מאפשר לדעת האם המכתב נשלח לתעודתו הנכונה, או שמא חלה שגגה ברישום הכתובת. לא ניתן לדעת לרוב מעצם שליחת המכתב האם הגיע ליעדו, ואם לא - מדוע. אפילו הגיע המכתב למען הנכון, לא ניתן לדעת האם הנמען הוא שקיבלו לידיו".
אגב, משרד התחבורה יכול היה לפתור את הבעיה הזו בעשור הקודם. הייעוץ המשפטי של המשרד הודיע ב-2005 כי קיבל הצעה להפעיל שירות "דואר רשום משולב" - שליחת דואר רשום, וקבלת אישור על מסירתו. אם דבר הדואר אינו נדרש, הוא נשלח באמצעות שליח, שמתאם עם הנמען את מועד הגעתו, או לחילופין מדביק אותו על דלת ביתו.
מי לא האמין למשטרה?
חלק מהנהגים שקיבלו בחודשים האחרונים זימונים לקורסים ואיומים בפסילת רישיון, ביצעו לכאורה עבירות תנועה בתחילת העשור הקודם, ובגינן צברו נקודות חובה. אלא שזו לא הייתה תקופה טובה במיוחד עבור משרד התחבורה ואגף התנועה של המשטרה.
קראו מה אמר על שני הגופים מבקר המדינה ב-2009, בדו"ח בעניין הטיפול בעברייני תנועה: "על-פי נתוני משרד התחבורה, באפריל 2008 היו רשומים 480,564 נהגים אשר בשל צבירת נקודות, הוטלה עליהם החובה לנקוט אמצעי תיקון, והם חויבו להשתתף בקורס (נהיגה). 126,022 מנהגים אלו לא השתתפו בקורס, אף שעברה שנה ממועד שליחת ההודעה".
האם יתכן שיותר מ-120 אלף נהגים הם עבריינים המזלזלים בחוק? לא בדיוק. המבקר ממשיך: "משרד התחבורה לא שלח הודעה על התליית הרישיון לכל 126,022 הנהגים... ומטעם זה לא נפסלו נהגים אלו מלנהוג. המשרד הסביר שנמנע מלשלוח את אותן ההודעות בשל חשש מטעויות, משום שקובצי ההרשעות שהגיעו מהמשטרה, כללו מספר גדול של רשומות שגויות".
במלים פשוטות: משרד התחבורה יכול לפסול ("להתלות") את רישיונו של כל נהג, אם זה אינו מבצע קורס נהיגה כנדרש. אלא שבמקום לעשות זאת, יותר מ-120 אלף נהגים המשיכו לנהוג, פשוט בגלל שהמשרד לא האמין לנתונים שקיבל מהמשטרה.
האם יכול להיות שנפלו טעויות גם בנתונים שהועברו בעניינם של אותם עשרות אלפים שקיבלו לאחרונה את איומי משרד התחבורה? דברי המבקר מלמדים כי גם לאחר שהתגלו הליקויים, לא באו הבעיות על פתרונן: "לא זו בלבד שמשרד התחבורה המשיך לקבל מהמשטרה קבצים עם רשומות שגויות, אלא התעוררה בעיה נוספת - מינואר 2008 מחקה המשטרה כ-39 אלף רשומות מקובץ ההרשעות".
בעניין זה ראוי להוסיף כי בשנים שעברו בין ביצוע העבירות בעשור הקודם והאיומים שנשלחו לנהגים בקיץ האחרון, חידשו רבים מהם את רישיונות הנהיגה. נהגים מקצועיים, כמו למשל נהגי מוניות, אף חידשו את הרישיון כמה פעמים. ובכל זאת, משרד התחבורה לא מנע מהם מלחדש את הרישיון, ואף לא הזהיר אותם כי לחובתם עומדות נקודות המחייבות ביצוע קורס נהיגה.
הוכחה מעל לספק סביר?
משפטי תעבורה מתנהלים כמשפטיים פליליים לכל עניין ודבר. העונשים המוטלים על עברייני תנועה יכולים לכלול מאסר ארוך, קנסות כבדים, ופסילת רישיון לשנים רבות. זו הסיבה לכך שהמדינה נדרשת להוכיח את אשמת הנהגים מעל לספק סביר. האם מצליחה המדינה לעשות זאת, באותם עשרות אלפי מקרים של נהגים שזומנו לאחרונה לקורסי נהיגה?התשובה המצערת היא שהמדינה אינה נדרשת להוכיח דבר. פסילות הרישיון של כל אותם נהגים ייכנסו לתוקף, אם לא יבצעו את קורסי הנהיגה במועד. מי שמשוכנע בחפותו ומחליט להיאבק בגזירה, וברשותו הממון הדרוש לשכור את שירותיו של עורך דין, יוכל לנסות לערער על ההחלטה. אלא שגם במקרה כזה, הוכחת חפותו תהיה משימה קשה. והסיבה היא אותו חוק, שקובע כי הנהג צריך להוכיח שמעולם לא קיבל זימון לקורס נהיגה.
את האבסורד שיוצר החוק בעניין זה, מסביר עו"ד גלעד: "משרד התחבורה מציג תרשומות מחשב לפיהן הוא שלח את אותן הודעות לנהגים בדואר רשום, אך אינו מסוגל להציג מעבר לכך כל ראייה שאכן דבר הדואר נשלח למענו ומה עלה בגורלו. גם בדואר ישראל לא ניתן למצוא מענה, שכן הדואר אינו מחזיק תיעוד לגבי משלוח דבר דואר רשום מעבר ל-18 חודשים".
ובמלים פשוטות: המדינה אינה יכולה להוכיח שאי פעם יידעה את הנהגים בדבר זימונם לקורסי נהיגה, וגם בנוגע לרישומי הנקודות - שבגינן זומנו - אפשר למצוא ליקויים רבים. אלא שלמרות כל זאת, המדינה אינה נדרשת להוכיח דבר. כ-30 אלף נהגים יעשירו את קופותיהן של שתי זכייניות שמעבירות קורסי נהיגה, ובכך נראה כי מסתכמת תועלת מסע האיומים של משרד התחבורה.
לפנייה לכתב/ת 
