לפוצץ אסדות גז, להפיל מטוסים. הנשק לנסראללה

זה חודשים ארוכים שבישראל מדברים על האפשרות שנשק כימי הנמצא כיום בידי המשטר הסורי ייפול לידי המורדים, אנשי ג'יהאד עולמי ואולי אף חיזבאללה. אבל מעבר לגזים הקטלניים שבהם מחזיק בשאר אסד, חשוב לזכור כי לסוריה יש אמצעי לחימה נוספים וקונבנציונליים, שעד כה טרם הוטלו לשדה המערכה במסגרת סבבי הלחימה בין ישראל לחיזבאללה. בימים האחרונים, בתום שנתיים של מעקב בלתי פוסק אחרי מאגרי הנשק של אסד, הגיעה סוגיית הנשק הסורי לנקודת רתיחה, בשל חשש ממשי במערכת הביטחון שמאגרי הנשק של צבא סוריה יפלו בידי ארגון הטרור הלבנוני.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

• נתן אשל במייל תועה לשלי: רוצים שאנהל המו"מ
• הנערה שירקה על טיבי חשודה בריסוס נאצות
  

החשש העיקרי הוא כמובן ממאגרי הנשק הכימי. מצבור הנשק הבלתי קונבנציונלי הנמצא בידיו של אסד נחשב לאחד הגדולים בעולם. לפחות עד לאחרונה, החביות המכילות את הנשק הזה ואשר פרוסות בכמה מתקנים ברחבי המדינה, היו עדיין שמורות היטב על-ידי צבאו של נשיא סוריה, אבל במקביל ממשיך הרודן להצטייד באמצעי לחימה קטלניים אחרים. גם לאחרונה, בצל מלחמת האזרחים הקורעת את סוריה והשימוש המסיבי באמצעי לחימה נגד המורדים, לא קפא המשטר הסורי על השמרים: הוא שילם שניים עד שלושה מיליארד דולר על ציוד צבאי במה שהוגדר בצה"ל כעסקת הנשק הגדולה ביותר של סוריה מאז מלחמת יום הכיפורים.

שיגור "יאחונט" סורי מהים ומהיבשה. צפו 

היות שמדובר באמצעי לחימה מדינתיים של צבא משמעותי ולא של ארגוני טרור, שלהם תעשיות ביטחוניות של מדינות בעולם שנמנעות מלמכור נשק באופן ישיר, החשש הוא שהצטיידות חיזבאללה באמצעי לחימה כמו אלה שיש כיום לסוריה תפר באופן דרמטי את האיזון הנוכחי בין ארגונו של חסן נסראללה לבין צה"ל וישראל, ותערער מאוד את העליונות האווירית של צה"ל בשמי לבנון.

באופן שכזה, 60 אלף הרקטות שיש לחיזבאללה כיום, ושעשרות מהן מוגדרות כבר כטילים בעלי ראשים מונחים, יהיו רק חלק מכאב הראש של ישראל במלחמת לבנון השלישית. מלבד הנ"מ המתקדם, מדובר במערכות נשק סוריות שהעברתן לידי חיזבאללה עלולה להצית את האזור ולהביא לתקיפה ישראלית.

אסד רכש אותם בשנה האחרונה מרוסיה, בהיקף של סוללה עד שתיים. הן זכו לכינוי הרוסי "בוק" ("בראבו יוניפורם קילו"). מדובר בדגם שמחליף את ה-SA-11, טיל נ"מ מתקדם פחות, שהחליף את ה-SA-6 המוכר לחיל האוויר ממלחמת יום הכיפורים.

שיגור סקאד על-ידי צבא אסד נגד המורדים

אסדת קידוח מול חיפה(צילום: רויטרס)

ה-SA-17 הוא בעל יכולת לפגוע במטוסים מתמרנים ומנמיכי טוס, ויש לו יכולת עצמאית של משגריו: בניגוד לגרסאותיו הקודמות, מערכת זו יכולה לפעול ללא ליווי רכב ניהול האש והפיקוד שלה. החיסרון שלה: היא תלויה במכ"ם שלה, שניתן לזיהוי מהיר יחסית ולפגיעה בו, בשל גודלו וחתימתו הגבוהה בשטח. כמו כל מערכת נ"מ, פריסת חלקי הסוללה תגדיל את הסיכוי לזהותה, אך אם תיפרס לפני שתותקף - המערכת עלולה להיות קטלנית מול גיחות של מטוסי חיל האוויר.

טילי סקאד D

גרסה משופרת שפיתחו הסורים בסיוע צפון-קוריאני, לטענתם במהלך שנות ה-90. מדובר בשיפור של הסקאד C. זהו טיל קרקע-קרקע שמאות ממנו נרכשו בגרסתו המקורית (סקאד B) על-ידי סוריה מברית המועצות בשנות ה-70. לטענת הסורים סקאד D מגיע לטווח של עד 750 קילומטר, ובכל מקרה טיל זה מכסה את רוב שטח מדינת ישראל. יש לו ראש חדירה מתפצל שנועד להגדיל את היקף ההרס, והוא יכול להכיל כאלף ק"ג חומר נפץ. לשם השוואה, הסקאד העיראקי שהחריב את הבית ברחוב אבא הלל ברמת גן במלחמת המפרץ הראשונה הכיל רבע מהכמות הזו של חומר נפץ. תיאורטית, ניתן להטעין עליו חומר לחימה כימי. לפי ההערכות, לסוריה יש 300 עד 500 טילים כאלה.

נשיא סוריה. מאגר נשק כימי מהגדולים בעולם(צילום: רויטרס)

טילי ים-ים/יבשה-ים מסוג "יאחונט"

טילים שנרכשו גם הם מרוסיה לפני כשנה, ובמקור מיועדים להיות משוגרים מספינות טילים נגד ספינות טילים. עם זאת, יש לטיל זה יכולת שיגור גם מהחוף. הוא יעיל לטווח של 300 קילומטרים, מה שאומר שהצבתו בחופי צור או ביירות תשתק אוטומטית את שערי הכניסה הימיים העיקריים של ישראל - חיפה ואשדוד. זהו טיל שיוט מתקדם ומדויק מאוד, המסוגל לטוס בגובה נמוך מאוד, בסמוך לקו המים ובאופן שיקשה מאוד את גילויו. לפני שהטיל מגיע למטרה, הוא מתרומם ומתביית על היעד עד למגע. יש לו יכולת לפגוע באוניות העוגנות בנמל חיפה, בבסיס חיל הים הסמוך וגם באסדות קידוחי הגז. נזכיר כי חיזבאללה כבר השתמש בעבר בטילים נגד ספינות, וגם להרוגים על אח"י חנית מול חופי ביירות במלחמת לבנון השנייה.

אוניית חיל הים אח"י חנית, שנפגעה במלחמת לבנון השנייה

נפילת הסקאד ברמת-גן ב-1991. הטיל החדש מכיל יותר חומר נפץ(צילום: שאול גולן)

ראש פרויקט המאזן הצבאי במזרח התיכון במכון למחקרי ביטחון לאומי, יפתח שפיר, הסביר ל-ynet את המציאות שבה נמצא ארגון הטרור של נסראללה: "כבר ב-2006 ראינו שחיזבאללה הוא צבא כמו צבאות אחרים, עם נקודות חזקות ונקודות חלשות. אין לו למשל שריון, וספק אם הוא ירצה את השריון הסורי. אני מניח שהוא עדיין רוצה להמשיך לקבל מסוריה את הרקטות וטילי הנ"ט. לגבי ה-SA-17, מדובר במערכת נ"מ שהפלת מטוס ישראלי באמצעותה תהווה ניצחון תעמולתי עבורם, אבל צריך לזכור שזו מערכת מסובכת להפעלה ולתחזוקה, ושהיא דורשת מעטפת לוגיסטית. אני מניח שהם יעדיפו מערכות נ"מ קטנות יותר, כמו טילי ה-SA-8 שהוסבו לטילי כתף סטרלייט. הטילים האלה ניתנים

להעמסה על טנדר ופשוטים יחסית להפעלה".

על כל פנים, החשש אינו רק מזליגת הנשק לידי חיזבאללה אלא גם שגורמי ג'יהאד עולמי וגורמים הקשורים לאל-קאעידה ישתלטו עליו. מפתח מערכת ה"חץ" וחתן פרס ישראל לביטחון, עוזי רובין, הסביר ל-ynet: "חיזבאללה הוא כבר ארגון מדינתי שעובד כזרוע של איראן, ולהבנתי מחסני הנשק של סוריה היו פתוחים לחיזבאללה עוד לפני המלחמה. לסורים יש בתי חרושת שמייצרים רקטות וטילים, ואם לידי פעילי אל-קאעידה יפלו רקטות וטילים כאלה זו אפשרות רעה מאוד". לדברי רובין, ייתכן כי אפשרות אחרת היא שהאיראנים יעבירו את מה שיוכלו להעביר לשטח בשליטת חיזבאללה: "זה יגרום לכך שמדינת לבנון תהיה יציבה פחות".

בינתיים דיווח המכון למחקרים אסטרטגיים כי בימים האחרונים מתקיים באגן המזרחי של הים התיכון, מול חופי סוריה, תרגיל משולב של הצי הרוסי, שמהותו אינה ברורה לגמרי.