אונס בכיכר העיר. המהפכה פסחה על נשות מצרים
בתקופה האחרונה מתמודדת מצרים עם תופעה הולכת וגוברת של תקיפות מיניות בכיכרות הערים, לרוב במהלך הפגנות מחאה נגד הנשיא מורסי. הדעות חלוקות לגבי הגורם שאחראי לתופעה, אך בינתיים, במקום להישאר בבית, נשים רבות החליטו לצעוד בהפגנתיות בקהיר עם סכינים ומחבטים. "המטרה היא להראות לכולם שהנשים לא ישתקו יותר", סיפרה צעירה מצרית ל-ynet
בתחילת החודש הייתה קהיר עדה למחזה לא שגרתי. קבוצה של נשים שהניפו סכינים ומחבטים צעדו בהפגנתיות לעבר כיכר א-תחריר. התהלוכה יוצאת דופן שזכתה לסיקור בולט בכלי התקשורת במצרים סימלה את המיאוס של נשות מצרים מתופעה שהולכת וגוברת בשבועות האחרונים - הטרדות מיניות ומעשי אונס שמתבצעים בכיכרות ערים מצריות במהלך הפגנות מחאה נגד הנשיא מוחמד מורסי.
מכת מדינה במצרים:
מפגינות נגד תקיפות מיניות הותקפו מינית
קהיר: כתבת צרפתייה הותקפה בשידור חי
בהפגנת הנשים הועבר מסר ברור שזכה להדגשה בכלי תקשורת ערביים שלא מחבבים בלשון המעטה את תנועת "האחים המוסלמים" ששולטים בפרלמנט ואחד מאנשיהם הוא נשיא המדינה. "כיצד יכול משטר שרוצח את המצרים להגן על הנשים מפני הטרדות מיניות?", זעמו הנשים המפגינות שיצאו נגד אוזלת ידו של המשטר האיסלאמיסטי בהתמודדות עם התופעה של תקיפות מיניות. יש אפילו מי שהגדיר את התופעה כ"ניסיון דיכוי של תנועות האופוזיציה וניסיון להפחיד את האשה כדי שלא תשתתף בפעילויות האלה".
בסכינים ומחבטים. נשים מצריות מפגינות בקהיר נגד הטרדות מיניות
הסכינים והמחבטים שנשאו הנשים בהפגנה בקהיר שימשו אותן להעברת המסר שלהן: "אנחנו יכולות להגן על עצמנו". הייתה זו ככל הנראה ההפגנה הראשונה זה זמן רב שבה נשים לא הוטרדו מינית."יא אחים מוסלמים, יא אספסוף. האשה לא תתפשט", הייתה אחת הקריאות שהדהדו באוויר במהלך מפגן הכוח הנשי בכיכר תחריר.
עשרות תקיפות: "נשים כבר לא מתביישות להתלונן"
העיתון המצרי "א-שורוק" ניסה להתחקות אחר התופעה החברתית שהפכה, לטענתו, ל"כלי דיכוי פוליטי".
בכתבה נטען כי בשבוע האחרון של חודש ינואר ובשבוע האחרון של פברואר בלבד תועדו במצרים לא פחות מ-26 הטרדות מיניות בכיכר תחריר ובשישה מקרים נזקקו נשים שהותקפו מינית לקבל טיפול רפואי. העיתון הסתמך בדיווח שלו על נתונים שקיבל מארגוני נשים שמתעדות מקרים של תקיפות מיניות.
היבה, בת 27, מתגוררת בעיר גיזה שבקרבת קהיר. בשיחה עם ynet היא אמרה ש"התופעה הזו אינה חדשה וההבדל היחיד לאחרונה הוא שנשים לא מתביישות להתלונן עליה יותר. המטרה היא להראות לכולם שהנשים לא שותקות יותר ושהן ישימו קץ לתופעה הזו בכוחות עצמן ובסיוע של המשטרה. העיקר שכולם יידעו שזה לא מקובל". לדבריה, "יש אפילו ארגון חדש שאיים כי במקרה של הטרדה מינית העונש הראוי למטריד הוא סירוסו".
אולם בינתיים, ההטרדות המיניות חוזרות על עצמן פעם אחר פעם. "במשך מספר שניות, הצעירה מוצאת את עצמה בתוך קבוצה של צעירים שחלקם אומרים לה שהם מגנים עליה ומנסים להוציא אותה מהאזור המסוכן, בעוד שהאחרים דואגים להרחיק אותה מעיניהם של עוברי האורח ואז הם מתחילים במעשה", תיאר העיתון "א-שורוק" את המציאות העגומה.
מקיפים אשה צעירה, מרחיקים אותה מהמקום ותוקפים אותה מינית
טריזה סמיר, פעילה לזכויות אדם וחברה ב"מפלגה המצרית הדמוקרטית" טענה כי "תופעת ההטרדות המיניות היא תופעה חברתית שמתרחשת בבירור במהלך התקהלויות המוניות, אולם ההטרדות בכיכר תחריר הן שיטתיות ומאורגנות ויש להן מטרות פוליטיות". את דבריה הסבירה סמיר בכך ש"השלטון פועל להציג את המפגינים בכיכר תחריר כאילו הם בריונים או נמנים עם שרידי המשטר הקודם ולכן הדם שלהם וגופם מותר. כתוצאה מכך יש כאלה שהאיצו בקבוצות (המזוהות עם השלטון) לפגוע בגופן של בחורות ולהרתיע אותן כדי שלא ייצאו לכיכר וידרשו את זכויותיהן".
קבוצות התמיכה ימנעו האונס הבא?
היבה השתתפה בהפגנות נגד שלטון מורסי ועדיין משתתפת בהן, אך היא עצמה לא הייתה קורבן להטרדות מיניות. "יש ניסיון להפחיד את שאר הנשים שלא ראו ולא חוו את ההטרדות על בשרן. המשטר הנוכחי עוד לא קלט את המסר של העם שלנו, לפיו אנחנו לא מפחדים יותר ונעמוד נגד כל רודן ולא משנה אם מדובר בנשים או בגברים".
דאליא עבד אל-חמיד מתנדבת ביוזמה שמכונה "כוח נגד ההטרדות המיניות". לדבריה, מאז נובמבר 2012 פועל ארגונה בשלושה מישורים כדי למנוע הטרדות מיניות בכיכר א-תחריר: 1. קבוצה מטעם הארגון נמצאת בכיכר המרכזית של קהיר ומנסה להציל בנות שעוברות הטרדות מיניות, 2. קבוצה שנייה באזור הכיכר מסייעת לנערה או אשה שהוטרדה להגיע למקום בטוח או לבית חולים בעת הצורך, 3. קבוצה נוספת אמונה על הנושא של החדרת מודעות למפגינים באשר למשמעות של הטרדה מינית. באופן אירוני ומצער, מספרת אל-חמיד ש"חלק מהמתנדבות שמנסות להציל נערות שמותקפות בכיכר הופכות בעצמן לקורבנות של הטרדה מינית".
אולם חרף התופעה ההולכת וגוברת בכיכרות מצרים, יש מי שמנסה באחרונה להצדיק את ההטרדות המיניות במהלך הפגנות, בעיקר בקרב חוגים אסלאמיסטיים סלפים קיצוניים. על רקע השיח הציבורי הער בנושא, בחר איש דת סלפי בשם אחמד מחמוד עבדאללה להאשים בתחילת החודש את נשות מצרים במעשי האונס וההטרדות המיניות נגדן. בסרטון שהשתלט על הרשתות החברתיות הוא טען כי "נשים שטוענות כי הותקפו מינית הן או צלבניות או אלמנות". הוא אף הגדיל לומר כי "הנשים שנמצאות בכיכר תחריר ודורשות מהמשטר להסתלק הולכות לשם כדי להיאנס כשהן מוותרות על הנשיות שלהן".
היבה אינה סבורה שצריך להקדיש תשומת לב רב לדבריו של הסלפי הקיצוני: "מדובר בסתם בן אדם ולא בשייח. כל מי שמגדל זקן הופך פתאום לשייח. הוא לא מבין כלום ולא יודע מה אומרת דת האיסלאם. אלה סתם שטויות במיץ עגבניות ואין לו שום זכות להוציא מלה אחת מפיו. השאלה היא מדוע צריך לעסוק בו ספציפית בעוד יש המון שייחים ואנשי דת נורמלים שכן יודעים מה זה איסלאם".
גברים עיראקים: "הבגדים והאיפור מפתים אותנו"
ההטרדות המיניות הן לא רק מנת חלקה של מצרים. גם בעיראק עסקו באחרונה בהרחבה בתופעה שאותה חוות על בשרן צעירות עיראקיות שפוקדות את האוניברסיטאות, משרדי הממשלה והרחובות. אולם, בעיתון הסעודי "אילאף" נטען כי הגברים שעומדים במוקד הביקורת דווקא טוענים שהם הקורבן ולא הנשים. בכתבה נרחבת בנושא נכתב כי הגברים בעיראק מאשימים את הנשים הצעירות בכך שהן מפתות אותם באמצעות הבגדים, האיפור ודפוסי התנהגות שמגבירים את החשק המיני שלהם.
רחים א-זביידי, אקדמאי עיראקי, סיפר בכתבה כי "נשים רבות לובשות בגדים מפתים, דבר שמעודד את הגבר להגיב. לעתים זה מתפתח לרמיזות מיניות". הוא המשיך באותו קו וטען כי "חלק מהבנות מרגישות שביעות רצון וגאווה כשהן שומעות את הרמיזות המיניות. למעשה, מי שמקבלים את הרמיזות המיניות אלה הגברים מצד הנשים ולא להיפך". א-זביידי טען כי הוא עצמו "מוטרד מינית יותר מפעם אחת בשבוע - ואני לא היחיד".
סעיד אל-חוסייני, בעל חנות לבגדי נשים, סיפר בכתבה: "אני מוטרד מינית על ידי הלקוחות שלי שמנסות לקיים עמי קשר מיני או רגשי בתמורה לקבלת סחורות בחינם".
הנשים העיראקיות לא איחרו בתגובתן. הסטודנטית אחלאם חוסיין השיבה כי "לאשה יש זכות ללבוש מה שהיא רואה לנכון בתנאי שהדבר אינו חורג מגבול הטעם הטוב". לדבריה, "האיפור לא היה אף פעם גורם שמעודד רמיזות מיניות. כל הנשים בעולם משתמשות בתכשירי יופי על הפנים שלהן כחלק מהאישיות שלהן".
אולם יש גם נשים שמצדיקות את טענות הגברים העיראקים. איקבאל סעדון, צעירה עיראקית שלטענתה מקבלת רמיזות מיניות רבות מצעירים, טוענת ש"מספר ההטרדות המיניות עולה בכל פעם שהבגדים שלי פחות צנועים". מסיבה זאת היא סיפרה שהחליטה לעטות רעלה על פניה וללבוש ובגדים יותר שמרניים. עבור אקדמאית אחרת, בתול חוסיין, הפיתרון של סעדון לא ממש עבד. היא סיפרה כי אף על פי שהיא עוטה רעלה ולובשת בגדים צנועים, היא סופגת לא אחת הטרדות מיניות בין כותלי האוניברסיטה.
לפנייה לכתב/ת 
