תחקיר בלבנון: כך חוסל עימאד מורנייה
סייען סורי ששכר וילה בדמשק שבה שהה צוות החיסול ושקנה את הג'יפ שבו הוטמנו חומרי הנפץ, סוכנים מקומיים שתיעדו את מקום ההתנקשות והבריחה של "צוות החיסול של המוסד" - עיתון מקורב לחיזבאללה מתאר את ההתנקשות במפקד הארגון
העיתון הלבנוני "אל-אחבר", המקורב לחיזבאללה, מפרסם היום (יום ג') תיאור מפורט של מבצע חיסולו של מפקד הארגון לשעבר, עימאד מורנייה, בדמשק בפברואר 2008. העיתון מטיל את האחריות לחיסול על המוסד הישראלי, אך טוען כי אזרח סורי שחי מחוץ למדינה היה בין הסייענים הראשיים, לצד פעילים מקומיים.
בניגוד לדיווחים קודמים על כך שמורנייה ביקר אצל מאהבתו לפני ההתנקשות, נטען בעיתון כי ב-12 בפברואר בערב הוא נפגש בשכונת כפר סוסא עם בכירים פלסטינים ודן עמם בשיפור היכולות של "ההתנגדות" בפלסטין בכלל ובעזה בפרט.
בתום הפגישה הוא עזב את הבניין והלך לעבר מכוניתו, שחנתה במגרש חנייה מלבני גדול ליד מתחם בניינים. "הפיצוץ נשמע ב-22:20. אנשים רצו למקום, בהם גם מי שהיו בפגישה. התברר שכשמורנייה יצא משער הבניין, התפוצץ ג'יפ כסוף מסוג מיצובישי פאג'רו 2006 שחנה במרחק תשעה מטרים ממנו. ההתפוצצות הרגה אותו בלבד. במקום".
על פי הדיווח, נפתחו באופן מיידי שתי חקירות – מטעם חיזבאללה ומטעם הרשויות בסוריה. העיתון מסתמך על מקורות המקורבים לחקירת חיזבאללה לתיאור פרטי המבצע, שלטענתו "המוסד היה אחראי לו מא' עד ת'".
הסורי, הווילה והג'יפ
"התכנון הישיר בתוך סוריה ומחוץ לה ארך כמעט חודש, לאחר תקופה ארוכה של הכנות לא ישירות", אמרו לעיתון מקורות המעורים בנושא. עוד דווח כי המוסד הורה למופעלים מקומיים שלו לצלם את כפר סוסא, לתעד כל רחוב ולהתמקד באזור שבו בסופו של דבר בוצעה ההתנקשות. הם תיעדו את דרכי הגישה למקום ובפרט את דרך המילוט שבה תשתמש החוליה המבצעית. הם גם דיווחו כי באותו מתחם חניה אין גדרות אבטחה, מכשולים או מצלמות אבטחה. בבניין עצמו היו רק שתי יציאות – בקומת הקרקע ובמרתף.
"החקירות גם העלו שסוכני מוסד מקומיים דיווחו על הימצאות בניין בבנייה, שבו דירות שבנייתן הושלמה אך הן אינן מרוהטות. האויב פעל מאותו מבנה שכן הוא צפה על החניה ועל הבניין (שממנו יצא מורנייה)", נכתב ב"אל-אחבר".
אולם נראה שבמרכז הפעילות עמד אזרח סורי. "המוסד גייס סורי שחי מחוץ למדינה אך ביקר בה לעתים תכופות, וביקש ממנו לשהות בדמשק כדי לספק את התשתית הלוגיסטית למבצע", טוען העיתון, "הסוכן סיפק וילה להסתיר בה את הרכב ולהתקין בו את חומרי הנפץ, בנוסף לשיכון צוות החיסול". הוא גם דאג להתקין במקום רשת ברזל שתחסום את הכניסה מכיוון חניית הרכב.
"זמן מה לאחר מכן, הסוכן חזר לדמשק וקנה ג'יפ מיצובישי פאג'רו לאחר שגילה כי ג'יפים דומים פוקדים את היעד לעתים קרובות. גם מורנייה נהג לפעמים ברכב מסוג זה. צוות החיסול השתמש במודל אחר, מיצובישי לנסר, כי הוא היה פופולרי בסוריה".
בניגוד לדיווחים קודמים שגרסו שחומרי הנפץ הוטמנו במשענת הראש, "אל-אחבר" טוען כי הם הוסתרו בדלת תא המטען. "לאחר מכן התגלה שהפצצה הכילה גם כדורי מתכת. המטען היה דומה לפצצות שישראל השתמשה בהן להתנקשויות בלבנון ומחוץ לה".
הסוכנים תצפתו ונמלטו
בנוגע לזהותם של אנשי צוות החיסול נכתב: "הגורמים המקורבים לחקירה שומרים על סודיות לגבי הצוות. אבל יש אינדיקציות לכך שהם לא היו אזרחים סורים ושהם נכנסו למדינה כדי להוציא לפועל את המבצע".
"בשעות הצהריים המוקדמות ב-12 בפברואר, אחד מאנשי הצוות הסיע את הפאג'רו הממולכד והחנה אותו מחוץ לבניין שבו נהג מורנייה לבקר. בשעת הדמדומים, הצוות נסע בלנסר לאתר הבנייה הסמוך. לאחר שווידאו שהפועלים עזבו את המקום, שלושה מהם עלו במדרגות ותצפתו על המטרה, מגרש החניה והרכב הממולכד".
"הם התמקמו בדירה בקומה השישית", ממשיך העיתון בתיאור המותח. "אחד מהם תצפת במשקפת, אחר היה אחראי על הפעלת חומר הנפץ והשלישי הוצב לשם הגנה. הרביעי המתין במכונית המילוט מאחורי הבניין".
לאחר שהמחסלים צפו בפיצוץ, הם נמלטו מהמקום במכוניתם. בדיווח נטען כי הם נתקלו בבעיה כלשהי שלא פורטה ונאלצו להשאיר את הרכב בצד הכביש המהיר שאליו מיהרו לנסוע. "הם השתמשו במכונית אחרת להימלט למקום לא ידוע".
ארוחה משפחתית, כמו כל שבוע
העיתון לא פסח גם על הזווית המשפחתית של אותו אירוע. כמו בכל שבוע, הגיע מורנייה לבית הוריו בלבנון לארוחה המשפחתית של יום ראשון, יומיים לפני ההתנקשות שאירעה בלילה בין יום שני ליום שלישי. את הארוחה בישלו כרגיל אמו, אום-עימאד, ואשתו, אום-מוסטפה.
כרגיל דיברו הסועדים על המשפחה והילדים. כמו בכל פעם, כשניסו חלק מהנוכחים להתעניין בעבודתו של מורנייה הייתה התשובה חיוך, שתיקה ומעבר לנושא אחר. על פי הכתבה, איש לא ידע מה מורנייה עשה ולאן הוא נסע, אפילו אחרי שמשהו קרה. המשפחה התרגלה להיעדרויותיו שלפעמים נמשכו זמן ארוך. "כולם שמעו על בנייתה מחדש של ההתנגדות על יסודות חדשים, אולם למשפחה לא היה מושג לגבי מהות התפקיד שמורנייה ממלא בתהליך הזה", נכתב בדיווח.
באותו יום ראשון מורנייה לא הראה כל סימן לנסיעה קרובה. אולם למחרת עדכנה אשתו את אמו שהוא נסע, ככל הנראה לסוריה, ואמר שלא יהיה זה לזמן ארוך.
ב-12 בפברואר דווח על פיצוץ מסתורי בכפר סוסא. למחרת השכימה אמו של מורנייה כדי לבקר את בתה שהייתה מאושפזת בבית החולים. ליד הבית היא עברה ליד איש צעיר שמירר בבכי. הוא דחק בה לחזור לביתה והבטיח להסיע אותה לבית החולים.
זמן קצר לאחר מכן הגיעו שני בכירים בחיזבאללה לבית המשפחה, מלווים בחבריו של מורנייה.
הם סיפרו בתחילה שמורנייה היה מעורב בתקרית עם רכב. האב חשב שבנו נהרג בתאונת דרכים, אולם האם קיבלה תשובה ישירה – "מורנייה נהרג כשהיד בשם אללה".
האם זעקה ואביו הבין שמדובר בהתנקשות. היא פרצה בבכי אך לאחר זמן קצר החליטה למחות את דמעותיה והשניים פתחו בתפילת הודיה. אום-עימאד הסבירה שחשבה: "אם העולם יראה אותי בוכה, זה יעשה את הרוצחים של עימאד שמחים יותר". האב הביע שביעות רצון על כך שבנו "מת בדרך הראויה לו – כשהיד במערכה שהוא הקדיש את חייו למענה".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
