מארה"ב למוזמביק, מעבדות לחירות - בזכות חזייה

טאשינה הייתה קורבן לסחר בנשים כשהייתה בת 15 ואולצה לעסוק בזנות. אופליה הייתה בת 12. טאשינה חושבת שמועיל לדבר על מה שעברה. "חיינו באפלה", היא אמרה. עבור אופליה, הדיבור על העבר כואב מדי. היא פשוט פורצת בבכי. אולם, שתי הנשים מחייכות חיוך רחב כשהן מדברות על העתיד שלהן. עתיד מלא בהבטחה ותקווה הודות לטוב לבו של אדם לגמרי זר שנמצא במרחק של חצי עולם מהבית שלהן במוזמביק.

הכתבה המלאה באתר CNN

הכתבה היא חלק מ"פרויקט החירות של CNN - שמים סוף לעבדות המודרנית בת זמננו"

קימבה לאנגז היא בוגרת קולג' אמריקני ואם במשרה מלאה בפרבר של העיר דנבר בקולורדו. לדבריה, היא גדלה במשפחה ממעמד הביניים עם הורים אוהבים ומעולם לא ביקשה דבר. "אני בת מזל", סיפרה לאנגז. "נולדתי בזמן הנכון, במדינה הנכונה ותחת הנסיבות הנכונות ולכן היו לי פריווילגיות רבות כאישה שגדלה בארצות הברית. הייתה לי בערך כל הזדמנות שיכולתי לרצות".

החיים של לאנגז לא היו יכולים להיראות שונים יותר מאלה של טאשינה ואופליה. ועדיין, שלוש נשים אלה קשורות זו בזו בדרך מאוד לא שגרתית.

הכול התחיל בשיחת טלפון

הסיפור מתחיל כשלאנגז קיבלה שיחת טלפון מדייב טרפסטרה, כומר לשעבר בכנסייתה. הוא בדיוק עבר לגור במוזמביק עם אשתו ושלושת ילדיו לשליחות במדינה האפריקנית שמטרתה לסייע לשקם נשים שחולצו מחיי זנות.

"בדרך כלל, אנשים מוצאים עצמם הופכים לקורבנות סחר בבני אדם מתוך ייאוש", אמר טרפסטרה. "אני חושב שלפעמים אנחנו מדמיינים במוחנו שמישהו איפשהו מחזיק ברובה וגונב אותם ומוכר אותם. אולם לעתים קרובות, מנצלים אנשים פשוט משום שהם מאוד פגיעים".

טרפסטרה רצה לעזור לנשים הקורבנות למצוא עבודה, משכורת מכובדת ויציבה שתהפוך אותן פגיעות פחות ותפחית את הסיכון שיסחרו בהן שוב. הוא מצא את הפתרון שחיפש בשווקים הסואנים של בגדים משומשים במוזמביק. הן יוכלו למכור חזיות, מוצר יוקרה שיאפשר להן להרוויח פי שלושה מהשכר הממוצע.

הבית שלה הוצף בקופסאות של חזיות. קימבה לאנגז(צילום: CNN)

עבר לגור במוזמביק עם אשתו ושלושת ילדיו. הכומר דייב טרפסטרה(צילום: CNN)

טרפסטרה ולאנגז ייסדו ביחד את ארגון הצדקה "לשחרר את הבנות" (באנגלית: Free the Girls). לאנגז אוספת חזיות שנתרמו ברחבי ארה"ב והכומר לשעבר שולח אותן לקורבנות סחר בנשים כדי שימכרו אותן לפרנסתן. לדברי לאנגז, חזיות הן המוצר הכי נמכר בשוק הבגדים המשומשים במדינה האפריקנית. "ולכן, עבור הבנות שלנו, למה לא לספק להן מלאי שהן יכולות להרוויח ממנו כסף, אבל ממש כסף טוב?", היא אמרה.

מ"בית הקברות לחזיות" לשוק הסואן במוזמביק

בבדיקה שערכו מבעוד מועד מצאו שני מייסדי ארגון הצדקה שהבנות יוכלו להרוויח ממכירת חזיות פי שלושה מהשכר הממוצע במשק במוזמביק. לאנגז יצרה עמוד פייסבוק למען המטרה החשובה וביקשה מנשים לשלוח אליה את החזיות שלהן. היא הניחה שיש נשים אחרות כמוה עם "בית קברות לחזיות".

"היו לי כנראה חמש או שש חזיות בחלק האחורי של המגירה שלי", אמרה לאנגז. "אנחנו הנשים קונות חזייה, לא מודדות אותה, מביאות אותה הביתה, לובשות אותה פעם אחת והיא לא מתאימה. לכן יש לנו את כל החזיות האלה מסביב שאנחנו לא יודעות מה לעשות איתן".

היא בכתה כשהחזיות יצאו מביתה בדנבר לשיקגו. לאנגז ונהג המשאית ריק יונקיסט(צילום: CNN)

פנייתה של לאנגז בפייסבוק נענתה על ידי אלפי נשים ברחבי ארה"ב והחזיות החלו לזרום אליה. מהר מאוד, הבית שלה הוצף בקופסאות ותיבות עם חזיות בתוכן. היא אחסנה אותן במרתף שלה, בחנייה המקורה אצלה בבית, במכוניתה ואפילו בתוך מעטפות. חלק מהחזיות אוחסנו גם בכנסייה שלה.

הבעיה - איך מממנים משלוח של יותר מ-20 אלף חזיות?

תוך חודשים ספורים היו בידיה של לאנגז יותר מ-20 אלף חזיות - ובעיה גדולה. לא היו ברשותה 6,500 הדולרים הדרושים כדי לשלוח את כל החזיות לאפריקה. אז פורסם הסיפור שלה ברשת CNN והכול השתנה.

"התעוררתי בבוקר שלאחר שידור התוכנית והמייל הראשון שהמתין לי היה מאדם ששמו פול שבבעלותו חברת משלוחים בשיקגו", סיפרה לאנגז. "הוא ראה את הסיפור והושיט את ידו לעזרה במשלוח החזיות למוזמביק".

מוצר יוקרה במדינה האפריקנית. דוכן למכירת החזיות המשומשות במוזמביק(צילום: CNN)

פול ירזומבק מחברת המשלוחים LR International סיפר שהוא התרגש מאוד מהסיפור. "לי עצמי יש ילדה בת 12 והדבר הראשון שחשבתי עליו היה הבת שלי", הוא אמר. "בכנות, הייתי מזועזע שאפשר למכור את הבנות האלה לתוך סוג של עבדות וככל הנראה הייתי תמים כמו רוב האמריקנים לגבי העובדה שדברים כאלה פועלים די בקלות".

גלגלי עזר: נהגי המשאיות למען קורבנות הסחר בנשים

מעשה החסד של ירזומבק הוביל למעשה אחר כשנהג משאית הציע להעמיס את החזיות ברכב הכבד שלו על 18 גלגליו ולהסיע אותן מדנבר לשיקגו. ריק יונקיסט הצטרף באחרונה לארגון "נהגי משאיות נגד סחר בבני אדם" (באנגלית: Truckers Against Trafficking) שמלמד נהגי משאיות לאתר סימנים של סחר בבני אדם בכבישים. "עכשיו כשאני יודע מה קורה שם בחוץ, אני לא יכול פשוט להתעלם מזה", אמר יונקיסט. "כלומר, אני חושב שסחר בבני אדם הוא דבר נורא".

אז יונקיסט הסיע לשיקגו את החזיות, שמספרן הגיע ל-34 אלף. בשיקגו העמיס ירזומבק את החזיות במכולה ושלח אותן לדרכן. לאנגז בכתה כשראתה את המשאית של יונקיסט מתרחקת מביתה עם כל החזיות. היא חשבה על אלפי הנשים שסייעו לדבר לקרות. "לפעמים אנחנו יודעים מדוע הן קיבלו השראה לשלוח את החזיות אלינו ולפעמים אנחנו לא יודעים", היא אמרה. "אז אתם רק יכולים לדמיין מה דחף אותן להכניס חזייה לקופסה ולשלוח אותה אלינו".

"למה לא לעזור להן להרוויח כסף, והרבה כסף?"(צילום: CNN)

לאנגז גם חשבה על הנשים הצעירות בצד השני ועל ההזדמנות שהחזיות מעניקות להן. כעבור שלושה חודשים הגיעו החזיות לבירת מוזמביק מפוטו. היה זה חבל הצלה עבור טאשינה ואופליה - ונשק יוצא דופן במלחמה נגד העבדות המודרנית. "אני מאושרת, מאוד מאושרת לדעת שיש לי הרבה", אמרה טאשינה. "יש לי משפחה רגילה. אני מאוד מאושרת".

"אני רק רוצה לומר לאנשים באמריקה שהם נתנו לנו את הכוח שהיינו זקוקות לו. תודה רבה לכם", היא אמרה.

(צילום: CNN)

הצלחת היוזמה הובילה את פעילות "לשחרר את הבנות" מחוץ למוזמביק ואפילו מעבר לאפריקה.

יוזמה חוצת יבשות

לראשי ארגון הצדקה יש כעת תוכניות להפעיל את היוזמה גם באל סלבדור, קניה, מכסיקו ואוגנדה מאוחר יותר השנה.

לאחר שהסיפור פורסם לראשונה, שגרירות מוזמביק בארה"ב פרסמה הודעה ובה נכתב: "אנו מודים לרשת CNN על העלאת המודעות למחלה שמשפיעה על אלפי בני אדם וכוללת גם את אנשי מוזמביק שלנו.

"ממשלת מוזמביק פועלת בחקיקה מקיפה ובשיתוף רשויות אכיפת החוק, בהתאם להסכמים בינלאומיים ואמנות, כדי למנוע מפעולות כאלה להתרחש ולהביא צדק לכל מבצעי פעולות אלה".