זהה אותי אם תוכל: מדריך כיס לזיהוי עכבישים

כשהגננת של הבת שלי יצאה נסערת מהגן בשעת בוקר, כשבידה קופסת פלסטיק קטנה שקופה והלכה לעברי בצעדים מהירים, שיערתי לעצמי שהיא שוב מצאה בעל חיים משוטט ורצתה לבדוק אם אוכל לזהותו.

"מצאתי עכביש גודזילה שחור שיש לו צבתות כמו של עקרב", היא הכריזה בחיוך נרגש עם קורטוב של בהלה קלה. "הוא ארסי?".

רגע לפני שהחליטה לפנות את הגן על יושביו הקטנים, הצצתי פנימה לקופסה ששימשה עד לא מכבר בית לעוגיות. בחנתי את היצור ולאחר מספר שניות, הכרזתי בקול בטוח כי "אפשר להירגע. לא ארסי ולא נעליים, אבל יכול לנשוך חזק ויש סיכוי טוב שהוא טורף לך את החרקים המזיקים בגינה".

חופרן שחור(צילום: עמיר וינשטיין)

ידע בכיס נגיש לכל

במוקד תשומת הלב היה עכשוב ממין חופרן שחור. יצור פרוותי באורך של כארבעה סנטימטר עם רגליים שעירות וצמד עיניים גדולות. אחרי שהגננת שיחררה אותו לחופשי והתרחקה מעט מהרכב, יכולתי להרשות לעצמי להציץ אל החבר המסתורי שלי שנח לו על המושב ולהודות לו על הטיפ המנצח.

עד לפני מספר דקות לא ידעתי כיצד נראה חופרן שחור וסביר להניח שאם הייתי מוצא אותו בעצמי בגן, הייתי מבזבז זמן יקר כדי לנסות למצוא אותו אצל ד"ר גוגל או שהייתי מטריד בשעת בוקר מוקדמת חובבי חרקים ופרוקי רגליים ומבקש עזרה בזיהוי.

כאן בדיוק נכנס לתמונה "מדריך כיס לעכבישנים נפוצים בישראל". זהו המדריך התשיעי שיצא לאור בהוצאת "טבע ישראלי" מאז שנת 2005. אחרי מדריכי היונקים, חרקים, ציפורים וצמחים, הוא מתמקד הפעם ביצורים הקטנים שחיים איתנו במדינה, חלקם חולקים עמנו את המגורים בבית ואחרים אפשר לפגוש בשדה, בגינה או בשטחים הפתוחים הקרובים לביתכם.

(צילום: באדיבות הוצאת "טבע ישראלי")

בתוך המדריך מסתתרים להם 47 עקרבים, עכשובים, זוטרקבים, רגלבישים ועכבישים. גם אם זה נשמע לכם לרגע כמו מילות קוד בפרסית לשיגור טיל גרעיני, מדובר במדריך שימושי, מאוייר המכיל מידע מפורט להפליא על הנציגים הנפוצים ביותר לדעת המחברים, בהם יש סיכוי סביר שתתקלו בהם. חלקם ארסיים, אז צריך לדעת גם ממי לשמור מרחק בעת הצורך.

מי שאחראי להבאת המדריך לעולם הוא נועם קירשנבאום, מהוצאת "טבע ישראלי". הוא מספר כי הרעיון למדריך הכיס המוקדש כולו לסיוע בזיהוי של עכבישים ועקרבים, הגיע לפני כשנתיים, ביוזמה של ד"ר אפרת גביש-רגב, חוקרת עכבישים מהמוזיאון הזואולוגי, משכן אוספי הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת ת"א ופעילה באיגוד הישראלי לעכבישנים.

זכר קפצן אדום בטן (Philaeus chrysops) (צילום: עמיר וינשטיין)

אי אפשר לצאת לטיול עם אנציקלופדיה בתיק

"אני לא מומחה לעכבישים", מצהיר קירשנבאום כבר בתחילת השיחה, "אבל אחד הדברים שמנחים אותי בכל עבודה על מדריך הוא להנגיש עד כמה שאפשר את המדע לקהל הרחב. בין אם זו גננת שרוצה להסביר לילדים על בעלי חיים בגן, דרך מדריכי טבע ועד למשפחות חובבות טיולים שרוצות לדעת קצת יותר על החי והצומח שהן פוגשות בדרך, ללא הצורך לסחוב איתם בתיק ספרים כבדים".

ד"ר גביש-רגב מסכימה עם קירשנבאום ומציינת כי מרבית מקורות הידע על העכבישנים אינם נגישים לציבור בקלות רבה.

"אני לא מצפה שאנשים שרוצים לדעת מי העכביש או העקרב בו הם ייתקלו בטיול או בסמוך לבית, ייקחו איתם מראש כרך של 'האנציקלופדיה של החי והצומח' או ספרים אחרים על פרוקי רגליים וחרקים", היא מסבירה.

פותח את העיניים ומרחיב אופקים(צילום: באדיבות הוצאת "טבע ישראלי")

חובבי עכבישים ברמת הנדיב

מחר (ה') יתכנסו בבוקר במרכז המבקרים של רמת נדיב, סמוך לזכרון יעקב,  עשרות אוהבי טבע וחובבי עכבישים מכל רחבי הארץ כדי לקחת חלק במפגש השנתי השביעי במספר של האיגוד הישראלי לעכבישנים (הכניסה בתשלום ובהרשמה מראש) ובו ייחשף גם לראשונה המדריך, המופץ בימים אלה לחנויות ולמרכזי טיולים בעלות של 29 שקלים.

המפגשים הללו מושכים אנשים מכל רחבי הארץ ולדברי גביש-רגב, אחרי שקירשנבאום ראה שנה אחרי שנה כי ההתעניינות הציבורית בעכבישים וחבריהם עולה בהתמדה, הוא נענה להצעה של חוקרת העכבישים והעבודה על המדריך יצאה לדרך. אחרי תשעה חודשי עבודה מאומצים הגיע לעולם מדריך הכיס הראשון בישראל לזיהוי של עכבישים ועקרבים מקומיים.

למשימה הצטרפו ד"ר דני סימון, חוקר חרקים מאוניברסיטת ת"א, הצלם עמיר וינשטיין והמאייר המדעי טוביה קורץ. עכשיו רק נותר לבחור את עשרות הנציגים הנפוצים ביותר למדריך. האתגר הגדול היה כיצד לבחור אותם מתוך מאות מינים הידועים למדע בישראל.

כסופי דק פסים - Argiope trifasciata (צילום: עמיר וינשטיין)

לפגוש, לזהות גם אם העכביש אינו בבית

"היה לנו חשוב שמי שפוגש עכביש או עקרב בטיול היומי, יוכל להצליח לזהותו לפי המגדיר, לכן בחרנו נציגים שלדעתנו הם נפוצים ביותר", היא מסבירה. "בישראל יש מעל ל-600 מיני עכבישים שידועים למדע ואנחנו יודעים בפירוש שישנם מינים רבים שעדיין לא תוארו", מציינת גביש.

במבחן נוסף ומעשי של המדריך בשטח, לקחתי אותו עמי יחד עם בתי בת השלוש לפארק הסמוך לבית. בעזרתו מצאנו מספר מיני עכבישים והזיהוי שלהם בעזרת המדריך היה מהיר מאוד. תוך פחות מעשר דקות, כבר היתה סביבנו חבורה לא גדולה של ילדים ובמשך דקות ארוכות, כולם התנתקו מהסלולרים המשוכללים והתפנו כדי לשוחח ולצפות על חיי העכבישים.

נקבת אלמנה שחורה (Latrodectus tredecimguttatus) (צילום: עמיר וינשטיין)

כשאין מספיק ידע - יש נטייה לפחד

במדריך לכל נציג יש איור צבעוני, פירוט השם העברי, המדעי בלטינית וכן השם באנגלית. אורך בעל החיים, מידע שיסייע בזיהוי שלו, מידע על תפוצה שלו בארץ, האם הוא פעיל לילה או יום, האם עוקץ (עקרבים) או נושך, בעל ארס מסוכן לאדם ועד לאיור מפורט של רשתות עכבישים, מבנה מחילות או מבנה פקעת הביצים.

קירשנבאום אומר כי היתרון של המדריך הוא בזיהוי מין העכביש גם אם העכביש לא נמצא כרגע בביתו והלך לצוד או להסתתר. "אם מצאתם רשת מסויימת בגינה, אפשר לדעת לפי הצורה שלה למי היא שייכת", הוא אומר. "ככל שאנשים יכירו יותר את בעלי החיים, אז אני מקווה שיגיע גם הרצון לשמור עליהם יותר". 

גביש-רגב מקווה מצידה כי המדריך "ישפר לעכבישים ולעקרבים את המוניטין בקרב הציבור. דווקא בגלל שאין מספיק ידע נגיש לגביהם, יש נטייה לפחד מהם. יש להם חשיבות רבה במערכות האקולוגיות כי הם טורפי חרקים ומזיקים. אם נצליח לחשוף אנשים שמתעניינים בטבע, אולי נצליח לפתח את הדור הבא של אנשי טבע, חינוך ומדע".