צפו: מה קרה לגבר לבוש כאישה ברחובות קהיר?
חמוש במצלמה נסתרת, בחצאית ארוכה ובמייק אפ יצא השחקן וליד חמד לחוות את קהיר עירו כאישה - וחווה על בשרו הטרדות ותקיפות מיניות. תחקיר הטלוויזיה שיצא מהניסוי הפך ויראלי
השחקן בן ה-24 חרש את הרחובות בחודש שעבר, חמוש במצלמה נסתרת, עבור תחקיר טלוויזיה שהוא קיווה שיצית דיון לאומי על ההתמודדות עם המציאות היומיומית של הטרדות מיניות ותקיפות מיניות במדינה הפטריארכלית.
בחודשים האחרונים צצו יוזמות טריות רבות המבקשות להיאבק בתופעה. קבוצות פעילים התאגדו כדי להגן על נשים בהתאספויות ציבוריות, בעיקר בהפגנות גדולות או בימי חג המוניים, אז, בחסות הצפיפות, נפוצות יותר מתמיד שליחת ידיים, מישוש וצורות אחרות של תקיפה מינית. התארגנויות אחרות הציעו שיעורי הגנה עצמית לנשים ורשתות חברתיות מציעות את האפשרות של "naming and shaming", כלומר, פרסום שמות המטרידים והלבנת פניהם.
מצדו השני של המתרס נמצאים אנשי דת שמרנים וכמה אנשי ממשל שמפנים אצבע מאשימה דווקא כלפי הנשים,
בזמן שהלך ברחוב ספג חמד שריקות, עלבונות והטרדות מיניות מילוליות. הוא היה מאופר קלות כדי להסתיר שער פנים ולהדגיש את עיניו. באחת הפעמים שבהן דווקא עטה כיסוי ראש, הוא התקבל כזונה והוצעו לו 4,000 לירות מצריות (575 דולרים) ללילה אחד.
"אני יכול ללכת לאן שאני רוצה, לעשות מה שאני רוצה בקלות ובפשטות", אמר חמד, שחווה על בשרו את המשמעות של היות אישה בארצו, "אישה צריכה להתרכז באיך שהיא נושמת בזמן שהיא הולכת. זה לא רק אופן ההליכה, אלה לא רק הבגדים, זה לא רק מה שהיא אומרת ואיך שהיא נראית". לסיכום, אישה שצועדת לתומה ברחוב "צריכה להיות במצב קבוע של ערנות".
הטרדה מינית אינה עוולה חדשה בחברה השמרנית המצרית, אך ממדיה תפחו והיא הפכה אלימה וגלויה לעין יותר במדינה שבה כוח המשטרה מתקשה לתפקד והמחוקקים לא מתמודדים עם התופעה. בחוק המצרי תקיפה מוגדרת כפשע, אך לא תקיפה מינית.
"מה שלמדתי הוא שזו בהחלט לא בעיה רק עם גברים, זהו פגם בחברה כולה", אמר חמד.
בדו"ח של האו"ם, המרכז הדמוגרפי המצרי והמוסד לתכנון לאומי מלפני חודשיים נכתב כי יותר מ-99 אחוזים ממאות המצריות שהשתתפו במחקר דיווחו שחוו סוג כלשהו של הטרדה ותקיפה מינית, מהטרדה מילולית ועד אונס. הנשים הגיעו משבע מתוך 27 המחוזות במצרים.
אבל אומיימה כאמל, יועצת הנשיא לענייני נשים, אמרה שהיא חשה שמרכזי המחקר מנפחים את הנתונים וכי היא מחפשת נתונים מהימנים על היקף התופעה. כאמל היא חברה בכירה בתנועת האחים המוסלמים, שעלתה לשלטון במצרים.
מים על המדרכה
פרט להטרדה המינית היומיומית ברחובות, תקיפות מיניות נפוצות בהפגנות ההמוניות נגד הממשלה, ומספרן וחומרתן גברו בשנה האחרונה, בזמן שהמדינה ממשיכה להיאבק על דמותה החדשה.
האו"ם טוען כי בידיו דיווחים על 25 תקיפות מיניות בכיכר תחריר, מוקד המחאה, בשבוע אחד בתחילת השנה. ארגון העוסק במניעת תקיפות מיניות, שפעיליו סיירו בכיכר, דיווח על 19 תקיפות ב-25 בינואר בלבד – יום השנה השני של ההתקוממות נגד חוסני מובארק. בין הדיווחים גם מקרה של נערה שנאנסה באמצעות כלי חד.
תחקיר הטלוויזיה ביקש להראות שהמציאות הקשה לא קיימת רק בכיכר – היא נחלתם של כלל הנשים במצרים, שמתמודדות יום יום עם הפחד מפני תקיפה והטרדה מיניות.
התחקיר הפך ויראלי והופץ על ידי גולשים שתיארו אותו כאמיץ ויצירתי. לנה אל-גדבן, הכתבת הבכירה של התוכנית "אוול אל חייט" שבה שודר התחקיר, אמרה שהוא מציע זווית ראייה חדשה לנושא, דרך עיניהם של גברים.
"אנחנו רוצים שהם ינסו להרגיש איך נשים מרגישות לגבי הטרדה מינית", אמרה אל-גדבן, "אם הגבר יחוש את עצמו כקורבן של תקיפה מינית, אולי הדבר יגרום לו לחשוב, 'מה אני עושה?'".
גברים שרואיינו בתוכנית האשימו נשים בכך שהתלבשו באופן ש"מזמין" הטרדה מינית. בה בעת, הם סיפרו איך גברים שיחדו בעל בית קפה ושילמו לו כדי שישפוך מים על המדרכה וייצור שלולית, כך נשים בעלות חצאיות ארוכות נאלצו להרים אותן. הגברים רצו להציץ ברגליהן.
לפנייה לכתב/ת 
