לאורך דרך הבשמים (1)
40 ק"מ מעבדת לפרסת נקרות: יום הליכה סטנדרטי של גמל
| נקודת יציאה |  | חניה לפיקניק | | להרפתקנים בלבד | | |
"דרך הבשמים" היא הדרך העיקרית שבה הובילו הנבטים, על גמליהם, את הסחורה היקרה מבירתם פטרה שבירדן לעבדת. מה יקר, אקזוטי ומשכר יותר מבושם? הבשמים והתבלינים הגיעו לפטרה מחצי האי ערב, ועוד רחוק משם, מהודו. היה להם ביקוש רב, והנבטים עשו בוכטות יפות הודות להם. על הציר העיקרי הזה פזורות מספר תחנות דרכים, מצודות קטנות, בורות מים - מצרך נדיר ויקר מציאות בנגב, אפילו יותר מבושם.
מעבדת, העיר הגדולה, עברה הסחורה היקרה לפנים הארץ, לירושלים ולחברון, וגם הלאה, כנראה לנמל עזה, ומשם למצרים, או פניקיה, אירופה. הדרך מפטרה דרך הערבה לעבדת, העיר שנקראת על שם אחד ממלכיהם, ארכה יומיים, על גמל. אם אין לכם גמל ואתם נאלצים להסתפק ברכב שטח, תוכלו לעבור אותה תוך יום. אבל יומיים טוב יותר - זה יותיר לכם זמן להתעכב בדרך, להיכנס לראש של הנבטים, להתפעל מהדיוק בהצבת תחנות המעבר ששרדו אחריהם - גם מבחינת הזמן הדרוש למנוחה בין קטע אחד למשנהו, גם מבחינת השליטה הטופוגרפית. מדהים עוד יותר שהדרך שרדה בדיוק כפי שהנבטים פילסו אותה לפני כאלפיים שנה. בחלקים רבים ממנה היא מסומנת עדיין באבנים שהם עצמם הניחו, בהן אבני מייל גדולות שסימנו את המרחקים. אותי, לפחות, זה מרגש מאוד.
לגמל, כלי הרכב הנבטי, לא היתה זו דרך קשה. לרכב שטח, יש בה קטעים לא קלים. מומלץ לצאת עם יותר מרכב אחד, בקטעים מסוימים חובה לנסוע בהילוך הכי נמוך והכי חזק, לא לשכוח לנעול דיפרנציאל ולהיות זהירים. בקטעים מסוימים מצוין במפת סימון השבילים "עבירוּת קשה". המפה מדייקת, וזה אומר שצפוי לכם טיול הרפתקני בן יומיים, שלא ישכח.
הערה חשובה: חלק מהמסלול עובר בשטח אש. לכן אפשר לטייל בו רק בימי שישי ושבת, כשבכל יום אחר, יש לתאם עם מי שצריך.
נקודת מוצא: הכניסה לגן הלאומי עבדת, על כביש מספר 40
נקודת סיום: כק"מ דרומה מהכניסה למושב צופר, על כביש מספר 90
אורך המסלול: קרוב ל-80 ק"מ
זמן: אפשר לדחוס ליום, עדיף ומומלץ יומיים
דרגת קושי: רוב הדרך קלה, אבל מספר קטעים קשים למדי בנחל נקרות (בפרט ליד מצד נקרות) וחירבת קצירה.
מפות: סימון שבילים 15, 17,18
(הפרטים מתייחסים לשני הימים)
נקודת המוצא היא הגן הלאומי עבדת. מהכביש הראשי, כביש מספר 40, תראו שיירת פסלי פח של אורחת גמלים שהציבו בשנים האחרונות בראש העיר הקדומה. זה יעזור לכם להיכנס לאווירה. כדאי לבקר בעבדת ולראות עם מי יש לנו עסק. זה יגרום לכם לעבור את הדרך עם תחושה של יראת כבוד ויצמצם במקצת את החור בהשכלה. ממש בכניסה לאתר, סמוך לגדר, יש דרך עפר שפונה שמאלה ומקיפה את האתר לכיוון מזרח. משם מתחילים. משמאל, העיר הנבטית, מימין חוות הניסיונות של פרופ' אבן ארי, המתחקה אחר החקלאות הנבטית. יש כאן מטעים ובית חווה במרומי הגבעה, וכבר כאן רואים את האבנים המסמנות את שולי דרך העפר הטובה שעליה נוסעים. אחרי כק"מ, תראו מימינכם חלקות מוגבלות בטרסות של אבן, מדורגות בקווי גובה, לכל חלקה כזו ארגנו הנבטים אגן ניקוז גדול פי 20 מהחלקה. זה איפשר להם לגדל כאן גפנים ליין. אחרי 1.7 ק"מ מגיעים למזלג דרכים, לוקחים את הימני, הדרך צמודה לאפיק הצנום של נחל רחץ, בסך הכול חריץ בקרקע. בעוד כק"מ מתחילים לעלות, יש תצפית יפה על הבקעה החקלאית שמתחתינו, ומגיעים לקו הגובה של עובדת. לפנינו צומת טי. שמאלה לעבדת, ימינה להמשך הדרך.
ממשיכים על רמה, משמאל האפיק העמוק של נחל עקב, הדרך סלעית, אבל נוחה מאוד. אבני הסימון הנבטיות מלוות את הנתיב לכל אורכו. ב-7.0 מתפצלת מהדרך שלנו, ימינה, דרך עפר שפונה ימינה לכיוון כביש מספר 40, ב-10.0, בצד שמאל של הדרך, שתי אבני מייל נבטיות - אבן חול גבוהה, מסותתת; אם גמל איבד את הדרך, האבן הזו תעזור לו למצוא אותה וגם תזכיר לו שהאורווה לא רחוקה.
ב-12.0 פונה ימינה עוד שביל וב-13.0 רואים מתחתינו ומימיננו כמה מבני בטון. עכשיו כבר יש במישור שעליו אנחנו נוסעים, רמת נפחא, בליל של שבילים. השביל לוקח אותנו אל הבניינים הללו, וב-15.2, אנחנו נפגשים עם דרך עפר מסומנת שחור, העוברת בין שתי שורות מבני הבטון שנבנו כאן. נוכל לערוך כאן תרגיל קטן של לוחמה בשטח בנוי, להציץ בחדרים המלאים בחרירים של קליעים ומטרות דמות מרוסקות. חשוב מאוד - אל תרימו שום דבר מהאדמה.
על דרך העפר המסומנת שחור פונים שמאלה. ב-19.0, עדיין על השחור, מגיעים למזלג דרכים, אנחנו ממשיכים עם השחור ימינה, וב-23.5 אנחנו מגיעים לצומת שבילים: שמאלה, על דרך מסומנת אדום, לעין שרב, ישר, על המשך הדרך השחורה, למעלה מחמל ולנחל חווה שבדרך. השביל המסומן שחור יורד, חוצה את האפיק של נחל חווה ופונה ימינה.
עד עכשיו, נסיעה רצופה של שעתיים.
כדאי מאוד לחנות ליד הנחל ולצאת לטיול רגלי קצר בנחל חווה. שביל מסומן כחול יוביל אתכם באפיק הנחל שאותו חציתם הרגע, אל מעל ערוץ קניוני, קצר, צר ומרשים. השביל, ההולך על גדתו הימנית של הערוץ, יוביל אתכם לגב גדול, שבעונה הזו אמור להיות מלא מים. אם יש לכם זמן, עוד פחות משעה של הליכה רגלית תגיעו אל עין חווה, מעיין נובע שמימיו טובים לשתייה. אם לא, תסתפקו בגבים, בקניון, חבל לוותר.
אחרי הביקור בגבי חווה (מקום הולם ביותר לארוחה ולהפסקת קפה נעימה), ממשיכים על הדרך המסומנת שחור, במגמת עלייה קלה. זוהי דרך צינורות, ומי שכבר נסע בדרכים כאלה מכיר את העליות וירידות המטלטלות והמשעממות קמעה. המזל הוא שהקטע קצר - ב-29.3 פונה מהדרך שלנו שמאלה דרך מסומנת אדום המובילה אל מעלה נח. דרך הבשמים הנבטית עברה מכאן, היא המשיכה הלאה לכיוון מעלה מחמל ומשם ירדה למכתש רמון. אנחנו נצמדנו לתוואי המקורי, אבל לאחר שעברנו אותו (ראו בהמשך), אנחנו ממליצים לרדת למכתש מכאן, ממעלה נח. הוא יתחבר בהמשך לדרך הבשמים. הירידה במעלה מחמל מסוכנת מדי.
אנחנו, כאמור, המשכנו הלאה. 700 מ' אחר כך, מתפצל מהדרך, שוב שמאלה, שביל מסומן ירוק, שמיועד להולכי רגל בלבד ועובר ליד מצד מחמל, עוד תחנת דרכים נבטית שעל מסלול דרך הבשמים. מהדרך שלנו, עוד 700 מ' נוספים, מתפצלת דרך קצרה שמאלה. כדאי לסטות אליה לתצפית אדירה על המכתש, הנפרש כולו תחתינו.
הירידה למעלה מחמל היא חצי ק"מ מכאן, על המשך הדרך. ירידה חזקה שמאלה. המדרון מאוד תלול, משופע בורות. אם תיתקעו שם, קשה לדמיין איך יחלצו אתכם. צריך לרדת בנסיעה איטית מאוד, לחיצה מתמדת על המצמד והבלמים, בהילוך נמוך. מ ס ו כ ן. אנחנו ירדנו משם כי אנחנו הרפתקנים ודי טיפשים. לא אחזור על הניסיון הזה בעתיד.
תחת המדרון הזה, ציר הנפט המסומן שחור, אליו גם מתחבר עוד מעט השביל הירוק של הולכי הרגל שעבר ליד מצד מחמל. ב-33.5 מתפצלת מציר הנפט שמאלה דרך מסומנת ירוק, אליה, בעוד כ-700 מ', מתחברים דרך הבשמים הקדומה, השביל האדום היורד ממעלה נח. מכאן ממשיכים דרומה, עוד כ-3.5 ק"מ, חוצים דרך מסומנת כחול, נופלים על דרך כבושה היטב, מסומנת אדום.
אם נפנה בה ימינה, נגיע לחניון בארות הקרוב, מקום מצוין לחניית לילה באוהל בדואי, יש במקום גם שירותי מקלחת ולינה על מזרונים תמורת 20 שקל לגולגולת. אפשר, כמובן, להרחיק עם הדרך הזו למצפה רמון, ללינה מסודרת יותר.
שמאלה, לוקחת אותנו הדרך הזו, על השביל האדום, אל מצד סהרונים, ליד עין סהרונים. כאן חנו הנבטים בתום יום ההליכה. מעבדת עד כאן - כ-40 ק"מ, שזה בערך יום הליכה סטנדרטי של גמל, כלי הרכב הנבטי.
לפנייה לכתב/ת 
