זיווגים ותיקונים בעמוקה

פרט לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון וקבר הבאבא סאלי בנתיבות, נראה שקברו של יונתן בן עוזיאל, בעמוקה שליד צפת, הוא המקום הנפקד ביותר, במה שמכונה "עלייה לקברות צדיקים". נהוג לעלות אליו בראשי חודשים, באמצע החודש ובכ"ו בסיוון. אין מקום שכתוב בו במפורש מדוע הפך דווקא מקום זה למקום המועדף להתחנן בו לזיווג או לצאצאים.

על בן עוזיאל עצמו לא ידוע הרבה - יש הטוענים שהיה רווק, יש הטוענים שהיה נשוי, אבל חשוך ילדים. אולי זו הסיבה. אבל בכל ימות השנה פוקדים את המקום היפה הזה רווקות, אמהות של רווקות, רווקים ועקרות. גם יהודים מחו"ל באים במיוחד לקברו כדי לבקש על חתן/כלה הגון/ה.

בן עוזיאל, תנא שחי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני, היה גדול התלמידים של הלל הזקן. הוא תרגם את התורה והנביאים לארמית, השפה שהיתה שגורה בפי העם בזמנו, בתרגום המוכר כ"תרגום יונתן". בגמרא מסופר כי כאשר התגלה התרגום בעולם, יצאה בת קול כועסת ושאלה: מי הוא זה שגילה סתרי לבני אדם? יצא בן עוזיאל ואמר: אני הוא. לא לכבודי עשיתי זאת, ולא לכבוד בית אבא, אלא כדי שלא ירבו מחלוקת, כשרצה לתרגם גם את הכתובים לארמית, יצאה בת קול ואמרה: רב לך.

הקטע הזה חקוק על קיר קברו של בן עוזיאל, מבנה אבן מבודד, בתוך גיא יפהפה סמוך לעמוקה. עוד כתוב שם מה שנאמר עליו בגמרא: כשהיה עוסק בתורה, כל עוף שהיה פורח מעליו היה נשרף.

מה זה "עוף פורח"? מה זה "נשרף"? אולי יש פה רמז למלאכים ושרפים?

אל קבר יונתן בן עוזיאל מוליכה היום דרך סלולה, שנפרצה על ידי הקרן הקיימת לישראל, שיוצאת מבסיס פיקוד צפון בשכונת הר כנען. הדרך הישנה נמצאת בשיפוצים, וכשתושלם, תצא הדרך לקברו מצומת צפת, סמוך למושבה ביריה. זוהי דרך מקסימה, והמסע הקצר ביער הוא כעין הכנה למפגש עם הצדיק.

ליד הקבר, ששביל מרצף ומסודר מוביל אליו, יש חניון גדול, ברזיות וצמחייה מגוונת של עצי זית, צפצפות ואלונים. כשמביטים על הנוף הרוגע מסביב, אפשר להבין מדוע איווה לו בן עוזיאל דווקא את המקום הזה להתבודדותו.

כמו ברוב הקברים המקודשים, יש במקום עזרת נשים ועזרת גברים. זו של הנשים, בשונה ממקומות אחרים, גדולה יותר, ובניגוד לעזרת הגברים, שם יש רק ספרי תפילה (בייחוד תהילים), בעזרת הנשים יש גם עשרות קרעי מטפחות, בדים וצעיפים, שהמתפללות משאירות כסגולה.

בשנים האחרונות נוהג הרב יעקב איפרגן לערוך "תיקונים" על קבר בן עוזיאל, במקביל לתיקונים שהוא עורך על קבר אביו בנתיבות. התיקונים נערכים בימי שני וחמישי, בחצות הליל. מאות בני אדם מגיעים למקום, מגרש החניה מפוצץ, בזאר קטן של מזכרות, מים קדושים ושאר סממני המסחרה של קברות צדיקים מתנהלים שם ורמקולים משמיעים שירים.

בתיקון עצמו, זורק הרב איפרדן אל האש עשרות חבילות של נרות, ומול הלהבות קורא בקול - והקהל עונה אחריו - בקשות לפי סדר הא"ב (לאהבה, לבנים, לגדולה וכו'). לאחר מכן הוא מזכיר שורה שלמה של שמות צדיקים, שכוחם וכוח הבקשות יפתחו יחד את שערי השמים. למתבונן מהצד, עלול הטקס הזה להיראות כטקס מאגי: אנשים בוכים, לא אחת נכים או משותקים פוסעים כמה פסיעות, יש התרגשות רבה.

בדרך לקברו של יונתן בן עוזיאל אפשר לפקוד את קברותיהם של אביי ורבא, שני האמוראים הגדולים, שעמדו בראש הישיבות הגדולות בבל, ואשר הלכותיהם ופלפולם הם אבני היסוד של התלמוד. לפי המסורת קבורים שניהם בכפר הקדום אבנית, שבדרך לעמוקה. מעל מערת הקבורה יש מעין מרפסת מקורה וממנה נשקף נוף יפה של הסביבה. סמוך אליהם נמצאת מערת הקבורה של אבא שאול ואשתו, תנא שהיה מתלמידיו של רבי עקיבא, וגם קברם של רב פפא - אחד האמוראים המפורסמים בבבל - ובניו. כולם נמצאים בראשית הדרך לעמוקה, כקילומטר לפני חוות הרכיבה "בת יער".

סמוך אליהם: קברו של בניהו בן יהוידע, גיבור חיל, אחד מבכירי אנשיו הנאמנים של דוד המלך, ומי שסייע לבנו, שלמה, לבסס את מלכותו.

בתורת הקבלה, בניהו בן יהוידע הוא דמות מיסטית, עתירת כוחות, הן בגבורה פיזית והן ביכולת רוחנית נדירה. קברו נתגלה על ידי האר"י. תלמידו של האר"י, רבי חיים ויטאל, מספר ב"שער הגלגולים" כי מורו שלח אותו להתפלל בנוסח מסוים שחיבר עבורו על קברם של אביי ורבא, וכשחזר קידמו במאור פנים. לא לכבודך, אמר לו, אלא למי שנלווה עימך, וגילה לו שבניהו בן יהוידע הגיע עימו. זמן קצר אחר כך גם איתר את קברו בסמוך, אף שלא היה שם שום ציון או גל אבנים.

כעת יש במקום מצבה גדולה, וסביבה גדר אבן מקורה. הקבר נמצא על הדרך העולה מצומת צפת לכיוון עמוקה. הדרך חסומה כרגע סמוך לקבר בניהו בן יהוידע. רוב המבקרים בקבר יונתן בן עוזיאל אינם מחמיצים ביקור במקום.

מי שיש לו זמן, יוכל לעשות טיול יפה ביער לכיוון חצור ולבקר גם אצל חוני המעגל. בדרך חזרה לצפת, מסתעפת מהכביש דרך עפר הפונה שמאלה לכיוון חצור (יש שילוט). קבר חוני המעגל נמצא בפאתי העיירה, וגם הוא מוקד משיכה פופולרי.

חוני המעגל, האיש והאגדה, חי בימי החשמונאים. צניעותו, חוכמתו וההחמרה שלו עם עצמו הביאו לכך שהיה בחייו מסוג הצדיקים שעליהם נאמר "צדיק גוזר והקב"ה מקיים". ידועים בעיקר הסיפורים עליו בתקופות השחונות של השנה: בעת עצירת גשמים, היה חוני עג עיגול סביב עצמו ומודיע לריבון עולם שאינו זז מהעיגול עד שירדו גשמים.

סגולתו היא שהביאה גם למותו: בימי מלחמת האחים בתקופת החשמונאים, ביקשו אנשיו של הורקנוס ממנו שיקלל את אויבם, אריסטובלוס ויגרום למותו. חוני סירב, וכתוצאה מכך נרגם על ידיהם באבנים ומת בסקילה.

עם זאת, גם כיום עורכים על קברו תפילות המוניות, בנוכחות רבנים חשובים, בשנות בצורת, ועמך באים לבקש גם על דברים פרוזאיים יותר - אולי חוני, בזכות צדיקותו, יסייע להגשמת המשאלות. יום ההילולה של חוני המעגל הוא ג' באייר.