יורדים לאילת

מסלול הטיול בשמורת הרי אילת מצטיין במסלע צבעוני ובנופים מרהיבים. לתחילת המסלול - תצפית הר יואש - ניתן להגיע מכביש מס' 12, שתחילתו בכביש מצפה רמון-אילת (כביש מס' 40). נוסעים מצומת נאות סמדר לאורך נופי בקעות שטוחות: בקעת עובדה, בקעת סיירים ומישר סעיפים, דרך נקודת תצפית בהר חזקיהו (בגובה 838 מ'), עד נקודת הגבול עין נטפים. מכאן הכביש יורד בתלילות, תוך תצפיות לערבה, דרך הרים צבעוניים. שלט כתום יפנה אתכם למגרש חניה סמוך לכביש (מדרומו). ממגרש החניה ניתן לעלות בשביל לראש הר יואש (עליה תלולה של כעשר דקות), או להמשיך ברכב בדרך עפר
משובשת, שסופה בכביש אספלט צר המעלה לראש ההר (בגובה 734 מ').
מראש הר יואש תצפית מרהיבה (בעיקר בבוקר ובשעות אחר הצהריים) לגבול עם מצרים, הרי אילת, ונופי צפון-מזרח סיני. ביום בהיר ניתן לראות את העיירה חקל שבערב הסעודית.
אם הגעתם בשני כלי רכב, ניתן להשאיר אחד במשטח חניה , כשני ק"מ במורד הכביש, מול סימון שביל נחל יואש (סימון שחור). ממגרש החניה שבתחתית הר יואש שם תשאירו את הרכב השני, צאו למסלול רגלי יפה, שאורכו כשלושה ק"מ והוא נמשך כשעה וחצי: המסלול מסומן בכחול והוא יורד דרך נופי אבני-חול, כשמתחתיו נחל יואש (סעיף נחל שלמה). חילפו על פני צומת T , בו תמצאו סימון שחור לנחל יואש (עוד נחזור אליו), והמשיכו עוד כ-300 מ' במסלול לנחל גשרון (סימון כחול), עד תצפית מדהימה על נופי נחל גשרון, החתור בסלעים מגמתיים שחורים. עמוד הגבול על גבעה ממערב מזכיר את סמיכות לגבול עם מצרים.

לתשומת לב הג'יפים

חיזרו כ-300 מ' ורדו עם הסימון השחור לנחל יואש, המצטיין במגוון אבני חול, שכן הוא מצוי על קו העתק (קו שבר גיאולוגי) גדול, המוריד ומעלה שכבות. הנוף משתנה בדרמטיות במעבר לשכבות נטויות, כמעט זקופות, של סלע משקע ימי צהבהב - בעיקר גיר. רדו בזהירות בשביל התלול עד לכביש היורד לנחל שלמה ולרכב המחכה כאן.
ניתן להגיע להר יואש ולנחל יואש מהכבישים העולים מאילת מערבה. בעלי רכב 4 X4 יכולים לרדת לנחל שלמה, בכביש הישן: ממפגש נחל יואש (סימון שחור) עם כביש מעלה אילת עולים כק"מ אחד.
ממזרח מצוי כביש אספלט צר, שנסלל בתקופת המנדט הבריטי, על תוואי דרך עתיקה - "דרב אל חאג'", בה ירדו עולי הרגל המוסלמים ממצרים לראש מפרץ אילת בדרכם למכה. הכביש הישן מתפתל מטה, ובדרכו הוא חוצה גשר אבן מפואר שכדאי לחנות ולעבור ברגל מתחתיו. הגשר הוקם על ידי שליט ממלוכי (כנראה במאה ה-15 לספירה).
מכאן ממשיכים עם הכביש ויורדים בנחל שלמה. המעבר החד מסלע צהבהב (גיר מתקופת האאוקן) לסלעים מגמתיים שחורים-אדומים עתיקים (פרה-קמבריום), פירושו שעברתם קו העתק גדול שהעביר אתכם בן-רגע כ-500 מיליון שנה.
עיזבו את מעלה אילת, ששמו הערבי "עקבת אילה" (המעלה התלול של העיר איילה) הוא מקור שמה של העיר התאומה לאילת - עקבה. סעו לאורך נחל שלמה החותר בסלעים מגמתיים אדומים-שחורים, ממעלה אילת עד שפכו לים מדרום לנמל קצא"א - כעשרה ק"מ בדרך עפר. לאורך הדרך ניתן לצפות בעדרי יעלים, הניזונים בעיקר משיחים ומעלי עצי השיטה. צפו בהם מהרכב, בלי לסטות מהדרך. יציאה מהרכב תגרום לבריחתם.

הסלעים העתיקים בישראל

לאחר כשבעה ק"מ נשפך לנחל שלמה, מדרום, נחל צפחות. מכאן אפשר לצאת למסלול רגלי, שאורכו כחמישה ק"מ, ומשכו שעתיים-שלוש (מסומן בירוק) לתצפית מרהיבה על ראש מפרץ אילת (מומלץ בעיקר בשעות אחר הצהריים). המסלול אינו מעגלי, כך שרצוי להשאיר רכב אחד בסופו - בחוף אלמוג, במגרש החניה של שמורת הטבע. לאורך נחל שלמה ובמסלולים אין פחי-אשפה. אנא קחו את האשפה אתכם לפח אשפה באילת. השארת מזון בטבע פוגעת בבעלי החיים: כבר נמצאו יעלים שמתו מסתימת קיבה, משאכלו שאריות מזון עטופות בשקית פלסטיק.
במפגש הנחלים שלמה-צפחות ניתן לפגוש את סוף פריחת החד-שנתיים ולבלוב השיחים, שכן בדצמבר ירד כאן גשם מקומי. שיחי הפגוניה הכדוריים פורחים בורוד ונותנים ריח ורד עדין; אזוביון מדברי וריסן נאכל פורחים בכחול; ופירות החומעה הורודה מוסיפים גוון אדום. את העין מושכים שיחי צלף סחוסי ירוקים, הפורחים רק בקיץ, כרוב המינים שמוצאם במזרח אפריקה. הנחל הולך וצר, ועצי השיטה שעיטרו את גדות הנחל צומחים במרכז הערוץ, שם מובטחת אספקת מים גם בשנים שחונות. הנוף האפור חתור בסלעים מותמרים (מטמורפיים) הנקראים שיסט, ובמינוח לא נכון- "צפחות", שכן הם נוטים להתפצל ללוחות. זהו גם מקור שמו של הנחל וההר אליו אתם עולים. אלה הסלעים העתיקים ביותר בישראל, שגילם כ-650 מיליון שנה.
הסלע המותמר (=שעבר שינוי) היה בתחילה חרסיות ואבני-חול שהורבדו בים קדום, חזרו ונדחקו לפנים כדור הארץ, ושם נאפו בעומק של כ-15 ק"מ ובטמפרטורה של כ-600 מעלות. הם חזרו והופיעו על פני השטח כסלעים מותמרים.
סוף העלייה תלול יותר, אך צפונה בו הפתעה: לפתע ייפתח בפניכם נוף ראש מפרץ אילת. פסגת הר צפחות (278 מ') אינה גבוהה, אך היא מהתצפיות המרהיבות ביותר בהרי אילת. מכאן רואים את מצרים (ואדי טאבה, וג'זירת פרעון היא "אי האלמוגים"); את ערב הסעודית (העיירה חקל), את העיר עקבה, על כל נמליה; ואת אילת. מתחתיכם חוף אלמוג, שבו תבחינו בפס שוניות האלמוגים על רקע המים הרדודים שצבעם טורקיז. מכאן ניתן לרדת בשביל המסומן בירוק לחוף אלמוג. הכניסה לשמורת האלמוגים, במבנה קשתות לבן.
כאן תוכלו ליהנות מקרירות המים ומצבעי שונית האלמוגים ושוכניה. כדי לא לפגוע באלמוגים הותקנו גשרים ורק דרכם ניתן להגיע לצידה החיצוני של השונית, לשנרקל - ולהתפעל. אין להתקרב לאלמוגים, שכן מכת סנפיר (שם אין לנו עיניים), עלולה לשבור אותם, והאלמוג גדל בקצב איטי של ס"מ בודדים בשנה.
כדי שהטיול הרגלי יהיה נעים- חובה להצטייד בכובע ולפחות בליטר מים אחד עבור כל משתתף לכל שעת טיול.