שיעזבו את מקווה בשקט

בית הספר החקלאי מקווה ישראל, מסמל אולי יותר מכל את המהפכה הציונית. יותר מ-130 שנה אחרי הקמתו נאבקים כל שוחרי טובתו לבל יפגעו בו יזמי הנדל"ן במסגרת התוכנית החדשה ששמה "פארק איילון".
12 שנים לפני תחילתה של העלייה הראשונה, בנה קרל נטר את מקווה ישראל, לאחר שקיבל מידי הסולטן הטורקי את ה"פירמן" (כתב ההרשאה) להקמת המוסד על אדמות שנרכשו בידי חברת "אליאנס" – כל ישראל חברים.
הבניין הראשון שנבנה במקום היה מבנה מגורים לתלמידים וכן ל…רפת. מבנה זה נקרא כיום "בית נטר". בצמוד לו נבנה בית הכנסת של המוסד.
המבנים שוקמו כבר לפני כ-20 שנה. ביה"ס החקלאי ממשיך לפעול והוא זוכה ליוקרה על רמתו, כשהוא כבר אינו רק בי"ס חקלאי.
מיופיו וייחודו של המקום ניתן להנות גם היום בפרט, שניתן לבקר בו במשך השבוע (לא בשבת), לסייר בין המבנים ההיסטוריים ושדרת הדקלים והתמרים המובילה לכביש לירושלים ובגן הבוטני הנפלא. אבל הפעם אנחנו חוזרים אל מקווה ישראל בעקבות מאבק שהחל כבר לפני כשנה.

ההפקדה נמנעה לפי שעה

תוכנית פארק איילון אושרה לפני כשנה בוועדה המחוזית לתכנון במחוז ת"א.
התוכנית היתה אמורה להידון במועצה הארצית, אולם על פי בקשת שרת החינוך, לימור לבנת, בוטל הדיון המתוכנן במועצה הארצית בהפקדת התוכנית.
מדובר בתוכנית מתאר מחוזית 5/3, המקצה אזורי בנייה גם על חלק מהאדמות החקלאיות של מקווה ישראל וכוללת את פארק איילון על שטח מזבלת חירייה, שישתרע על 8,000 דונם, מהם 3,300 על אדמות מקווה ישראל.
המועצה לשימור אתרים, בראשות המנכ"ל יוסי פלדמן, מובילה את המאבק נגד הפגיעה במתחם מקווה ישראל. לפני כמה ימים הוקם ביוזמת המועצה מטה פעולה לשמירת אדמות מקווה ישראל. מהמועצה נמסר כי במאבק תומכים פרט לשרה לבנת גם השרים רחבעם זאבי, מתן וילנאי ושלום שמחון.

חוק מקווה ישראל

בשנת 1976 נחקק בכנסת "חוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל". ראש הממשלה היה אז יצחק רבין המנוח (בוגר בית ספר חקלאי אחר – כדורי) ושר החינוך - אהרון ידלין. על פי חוק זה, אדמות המוסד מיועדות לשימוש בית הספר ואין לשנות את יעודן, אלא באישור שרי החינוך, החקלאות והפנים וכן באישור ועדה משותפת של ועדת החינוך וועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
ביוני שעבר, עם קבלת ההחלטה של הוועדה המחוזית, אמר מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, יוסי פלדמן, כי הוא תומך בתוכנית פארק איילון, אולם מבקש להוציא ממנה את מתחם מקווה ישראל. "8,000 דונמים של פארק, זה מספיק. שיטפלו בכך קודם כל, גם זה ייקח שנות דור. שיעזבו את מקווה בשקט".
פלדמן מתייחס בעיקר לחלק בתוכנית, שעניינו כביש אשר אמור לחצות את אדמות מקווה מצפון לדרום בצלע המזרחית של המתחם. "הכביש מחלק בחלקו את אדמות המוסד לשניים ו'אוכל' כמה מאות דונם מאדמות ביה"ס. מדובר בכביש באורך של 1.5 ק"מ ואם ניקח בחשבון, שעל פי החוק יש חובה להשאיר שוליים ללא בנייה של 50 מ' מכל צד, הרי שיש לנו הפסד של כמה מאות דונמים.
"זה מזכיר לי את המשחק 'ארץ', בו זורקים המשתתפים סכין שנתקעת באדמה. בעקבות זאת מסמנים את השטח המוגדר וכך הלאה עד שאחד המשתתפים מפסיד את כל השטח. גם במקרה זה, אני חושש שזו התחלה של נגיסה באדמות מקווה שאין לדעת לאן תגיע.
"כשאתה מכניס כביש, הפיתוח בשער. ערך הקרקע סביב הכביש עולה וההמשך ידוע. אם ישונה חוק מקווה, 'הבעיה' שתישאר היא המחיר. וזו סכנה לתקדים: בעתיד יופקעו אדמות נוספות והמתחם ייעלם לאט לאט".
פלדמן אומר, כי חוק מקווה לא נחקק במקרה. מדובר, לדבריו, במעשה ההתיישבותי העברי הראשון בא"י, "או כמו שנהג בן גוריון לומר, 'מכאן התחיל הכל'. מקווה זה סמל למהפכה. זה סמל של תרבות. אם לא נצליח לשמר בשלמותו נכס כמו מקווה, אז מחר אפשר יהיה למכור הכל. הרזרבה הקרקעית הולכת ואוזלת וצריך להשאיר משהו לדורות הבאים".
פלדמן מוסיף, כי מדובר בריאה ירוקה באזור אורבני צפוף, ולכן יש לשמור אותה כפי שהיא. "מקווה מהווה יחד עם פארק דרום, הפארק הלאומי והספארי את 'הרצועה הירוקה' הדרומית של גוש דן, שפגיעה בה תהיה כרסום בעתודות הקרקע האחרונות של גוש דן", הוא אומר.
בנוסף, בית הספר, בשיתוף המועצה לשימור אתרים (שאגב משרדיה שוכנים במקווה), מתכננים להפוך את מתחם מקווה למרכז ארצי של חינוך והכשרה חקלאית עם דגש על ביו-טכנולוגיה, בשיתוף עם מוסדות מחקר והכשרה חקלאית, כמו הפקולטה לחקלאות ברחובות ומכון וולקני בבית דן. בפרויקט, שימשך כשלוש שנים, יושקעו כ-15 מיליון דולר, במימון ממשלתי ומתרומות.
יצוין, כי ראש הממשלה אריאל שרון, עוד בעת שכיהן כשר לתשתיות לאומיות, תמך בעמדת המועצה לשימור אתרים ומנע כל השתלטות על אדמות מקווה ישראל.