יתוכנתו לאהוב

בסרטו החדש של סטיבן ספילברג, A.I, שיוקרן בבתי הקולנוע בישראל החל מסוף ספטמבר, בני האדם בונים רובוטים בדמותם ומשתמשים בהם למטרות חברות, השגחה על ילדים ואפילו סקס.
הרובוטים בסרט שובר הקופות, שמבוסס על תסריט שכתב הבמאי המנוח סטנלי קובריק, יודעים לחלום ומבטאים רגשות אנושיים כמו אהבה. מופרך למדי? ייתכן שלא לאורך זמן.
חוקרים בעולם שמחוץ להוליווד מאמינים שהרובוטים בסרט (אשר מופעלים על ידי שחקנים אנושיים שנעזרים בפירוטכניקה) עשויים להפוך למציאות. הם כבר הצליחו לבנות הומנואידים (רובוטים דמויי אנוש), וכעת מתמקדים בהקניית תבונה לרובוטים האלה, על מנת שיבינו פקודות וייענו להן.
חברות יפניות כמו הונדה וסוני פיתחו הומנואידים שיכולים ללכת, לנפנף לשלום ואף לרקוד (אם כי, באופן מסורבל למדי). בתוך עשור, חוזים החוקרים כי הרובוטים האלה יחלו במשימה המקורית שיועדה להם: טיפול בבורגנים המזדקנים ביפן ודאגה לכל מחסורם.
הונדה פיתחה את ההומנואיד P-3, רובוט מצופה פלסטיק, שנראה כמו איש הצמיגים של חברת מישלן לאחר דיאטה. P-3 התנהג באופן שמזכיר רובוט יותר מאשר בן אדם. למשל, כאשר P-3 הלך ישר ונדרש להסתובב, תנועתו היתה מוזרה, מאחר שנאלץ לעצור כליל ורק אז להתחיל להסתובב.
אסימו, הרובוט החדש של הונדה, יכול לחזות בזמן אמת את הצעד הבא שלו, ולהעביר את כובד משקלו לכיוון החדש, בעוד הוא מבצע את התנועה הקודמת, ממש כמו בן אדם.
הממשל האמריקאי, שעקב מקרוב אחר עבודת הפיתוח של P-3, החל לממן מחקרי פיתוח של רובוטים הומנואידים, כמו המחקר של החוקרת מאז'ה מטאריק, שמלמדת את הרובוט שלה, "אדוניס" לרקוד את ריקוד המקרנה. סוכנות החלל האמריקאית נאס"א מפתחת "רובונאוט", הומנואיד, שתוכנן לטפל במשימות חלל מסוכנות, כמו תיקון תחנות חלל.

עד 2025 רובוטים יביסו בני אנוש בכדורגל

"ההומאנידים עכשיו באופנה", אומרת מטאריק. היא צופה שעוזרי בית הומנואידים ימכרו לצרכנים תוך חמש שנים, ולדעתה קבוצת כדורגל של רובוטים תביס קבוצה של שחקנים אנושיים עד שנת 2025.
תכנון רובוטים הומנואידים הוא מורכב ביותר ודורש שילוב של מדעים מתחומים שונים, מביולוגיה ועד הנדסת מחשבים, שנמצאים בדרגת התפתחות שונה.
חוקר הבינה המלאכותית ג'ורדן בי פולק מאוניברסיטת ברנדיס פסימי למדי. הוא מאמין שמאה שנים ויותר יחלפו בטרם תהא הטכנולוגיה מתקדמת מספיק כדי לאפשר פיתוח של רובוטים אנושיים לכל דבר.
"אנחנו מעריכים פחות מדי את כישורי התכנות של הטבע", אומר פולק, "עבור אדם, התהליך של פקיחת עיניים, מבט והבנה היכן אתה נמצא במרחב הוא עניין פעוט. תכנות רובוט לביצוע פעולה זהה הוא משימה מורכבת מאוד".
"כאשר בונים רובוט, מבינים עד כמה המשימה הזו מורכבת", אומרת סינתיה ברזיל, חוקרת רובוטיקה באוניברסיטת MIT. חוקר הרובוטים רייד סימונס מאוניברסיטת קרנגי מלון מעריך כי רובוטים יוכלו לנהל שיחות אינטליגנטיות עם בני אדם רק בעוד 25 עד 50 שנים.

זן חדש יורכב מאנשים ורובוטים

אנשי טכנולוגיה כמו ביל ג'וי, המדען הראשי הנערץ בחברת סאן מיקרוסיסטמס והסופר והממציא ריי קורצווייל, סבורים כי אנו רחוקים מרחק של כמה עשורים בלבד מפיתוח של רובוטים אנושיים שיחקו בכל את בני האדם וידעו לתבוע שיוויון אזרחי.
קורצווייל, מחבר ספרים עתידניים כמו "עידן המכונות הרוחניות", סבור כי בטווח הארוך קיים חשש כי ההתקדמות בתחום הביוטכנולוגיה תוביל למיזוג גזע האנושי עם גזע הרובוטים ולהיווצרות זן חדש ונעלה של רובוטים אנושיים בני אלמוות.
הרעיון הזה נפוץ למדי ומוזכר בספרי מדע בדיוני רבים. "תוך 30 שנה המכונות יוכלו לחקות חלק נרחב מהאינטליגנציה אנושית", אומר קורצווייל, שבין השאר המציא טכנולוגיה לזיהוי קולי ותוכנה בשם "אהרון", שיודעת לצייר באופן עצמאי, "אנשים יחושו מאוימים בגלל ההתקדמות העצומה של הרובוטים".
קורצווייל מאמין שהמוח הרובוטי יהיה נעלה מהמוח האנושי וגזע הרובוטים האנושיים (אנדרואידים) יפתח סדר עדיפויות משל עצמם.
לדעתו, גזע האנדרואידים יוכל להרגיש בדיוק כמו בני אדם, ולכן מעמדם יהיה שווה, לכל הפחות, לזה של בני האדם, ואין זה משנה אם הם עשויים מפחמן, כמונו, בני האדם, או סיליקון.
האנס מורבק, חוקר באוניברסיטת קרנגי מלון, חושב שבתחומים רבים של חיי היום יום, הרובוטים יחליפו את בני האדם, בסופו של דבר ויבצעו את העבודה טוב יותר מהם. הוא אינו חושש מפני קץ האנושות. לדעתו, הרובוטים האנושיים יסייעו לנו לנהל את הזמן הפנוי באופן טוב יותר.

אהבה? עוד חצי מאה

קורצווייל חוזה עתיד שבו רובוטים זעירים (נאנובוטים) יוצבו במוח האנושי וירחיבו את יכולת הבינה האנושית. "מציאות זו תתממש בעתיד כה רחוק, עד כי כיום מדובר במדע בדיוני", אומרת ברזיל.
ברזיל אחראית ב-MIT על פרויקט "קיסמט", ההומנואיד הראשון שיכול להגיב למבע אנושי על ידי שינוי הבעות פניו. לקיסמט עיניים ואוזניים והוא יכול להביע עצב, שמחה וזעם. הוא סוחט מבני האדם תגובות משוכנעות למדי.
בימים אלה, ההומנואידים מהווים רק חלק מהמחקר שמתנהל בתחום הרובוטיקה. מזה שנים רבות חוקרים מפתחים רובוטים שימלאו משימות מסוימות, ואלה, מסיבות של יעילות, לעתים רחוקות דומים לבני אדם ואינם חייבים להיות אנושיים כדי למלא משימות לשמן תוכננו.
"אם אני זקוק לרובוט שנוסע על רצפת מפעל, האם אבנה הומנואיד שידע להסיע עגלה ממונעת או אעדיף לתכנן רובוט שידע להסיע את עצמו?", שואל סימונס. "יעיל יותר לבנות רובוט לא הומנואיד, שימלא את המשימה שיועדה לו".
רובוטים לובשים צורות שונות, החל מרכבי חלל שנשלחים לתור את פני מאדים, רובוטים שמנקים בריכות ובוחנים תקינות של צינורות גז וכלה ברובוטים שמרתכים ומרכיבים מכוניות. כבר כיום יכולים חוקרים לבנות רובוטים שעולים על בני אדם בביצוע משימה מסוימת.
למשל, מדעני IBM הצליחו לתכנת את תוכנת השחמט "כחול עמוק יותר", כדי שיביס את אלוף העולם בשחמט לשעבר, גארי קספרוב. "עם זאת, קספרוב יודע לעשות דברים אחרים ש'כחול עמוק יותר' לעולם לא ידע", אומרת ברזיל.
חלק מהאופטימיות של החוקרים בתחום הבינה המלאכותית מיוחס לשיפור הנמשך בכוח המיחשוב, שמאפשר להשתמש במעבדים מהירים יותר וקטנים יותר משנה לשנה. עם זאת, כוח מיחשוב הוא רק היבט אחד בפיתוח רובוטים. היבטים אחרים בפיתוח מכונות מתוחכמות כרוכים בפיתוח חיישנים מתקדמים, זיהוי שפה טבעית ותחומים אחרים, שמפגרים בהתפתחות אחר כוח המיחשוב.
"מצלמות אינן דומות לעיניים. הראייה האנושית מורכבת בהרבה ממצלמות", מסבירה מטאריק, "ואנחנו עדיין לא יודעים איך לייצר עור אנושי. ניתן לגעת ברובוט ברוב איזורי גופו והוא כלל לא ידע מתי והיכן נוגעים בו".
אפילו קורצווייל האופטימי מאמין ששיחזור רגשות אנוש, בייחוד אהבה, אצל רובוטים רחוק מאתנו מרחק של חצי מאה. רק בשנת 2050 יוכל ילד-רובוט, כמו זה שמוצג בסרט AI, להיות כמו כל הילדים.