ש"ס מזרזת את חוק הארכת הפטור לחרדים

בש"ס מתכננים להעביר "חוק בזק" שיאריך את מצב הפטור ההמוני לבחורי הישיבות בארבעה חודשים נוספים. הצעת החוק של ח"כ יצחק כהן כבר עברה אתמול (יום ד') בקריאה טרומית. עם זאת, בעקבות התנגדות בקואליציה הוחלט כי המשך החקיקה יידחה לשבוע הבא.
בש"ס תקפו בחריפות את החלטת בג"צ: "משמעות ההחלטה היא הכרזת מלחמה על עולם התורה ועל היהדות. בג"צ הוכיח פעם נוספת שהוא אינו אלא חותמת גומי של שריד, לפיד ודומיהם". בנוסף טוענת ש"ס, כי בג"צ הפר בברוטאליות הסדר דתי חברתי עדין והכרחי לזהותה וצביונה היהודי של מדינת ישראל.
יושב ראש "שינוי", טומי לפיד, אומר כי לאור החלטת בג"צ ראש הממשלה צריך להורות מייד לצה"ל על גיוס בני ישיבות והביטוח הלאומי חייב להפסיק להעביר אליהם תשלומים משום שכעת הם נחשבים לעריקים על פי חוק.
מלשכתו של ראש הממשלה נמסר בתגובה להחלטת בג"צ כי ברק כבר הנחה את מערכת הביטחון להתחיל להארך למצב בו בג"צ יכריע שלא לאפשר ארכה נוספת בנושא גיוס בני הישיבות.

ההחלטה חזרה לכנסת

בית המשפט העליון דחה אתמול את בקשת רה"מ ושר הבטחון אהוד ברק לקבל ארכה נוספת של שלושה חודשים לעיגון בחוק של אי גיוס בחורי ישיבות. בכך הפכה לתקפה החלטת ביה"מ העליון, כי ההסדר הנהוג, לפיו שר הבטחון דוחה את שירותם של תלמידי הישיבות ש'תורתם אומנותם', אינו כדין. ביה"מ קבע עם זאת, כי צה"ל זקוק לזמן היערכות למצב החדש, והחזיר בכך את הסוגיה למערכת הפוליטית.
החלטה זו של השופטים יוצרת בעיה של ממש, מאחר והכנסת יוצאת לפגרה עד לאחר הבחירות לראשות הממשלה וגם לאחריהן יעבור זמן עד שתוקם ממשלה חדשה והכנסת תוכל להסדיר באופן חוקי את אי גיוסם של בחורי הישיבות.
לפני שנתיים קבע ביה"מ העליון בהרכב מורחב של 11 שופטים, כי ההסדר לאי גיוס בחורי ישיבות אינו חוקי, והעניק לכנסת ארכה של שנה להסדיר את אי גיוסם בחוק. בתום השנה העניק בג"צ שלוש ארכות נוספות והאריך את התקופה בסה"כ בשנה נוספת. לפני כשבועיים פגה תקופת הארכה האחרונה שהעניק ביה"מ, ושר הבטחון ברק הגיש בקשה לארכה של שלושה חודשים נוספים לצורך "מתן אפשרות לכנסת לומר את דברה, וכן מהטעם שהצבא אינו ערוך לגיוסם של אלפי בני ישיבות".
ביה"מ העליון דחה, כאמור, את הבקשה. ראש ההרכב הנשיא אהרון ברק, אליו הצטרפו שלושה שופטים נוספים, פרט לשופט חשין והשופט טירקל, קבע כי הימנעות הכנסת מהמשך הליך החקיקה במתכונתו המוגבלת (כהוראת שעה), מקורו בקשיים פוליטיים. "קשיים אלה, עם כל ההבנה למניעיהם, צריכים למצוא את פתרונם הפוליטי בכנסת ואין לגלגלם לפתחו של ביה"מ". מעתה ואילך, קבע ביה"מ, זהו תפקידה של הכנסת להסדיר את הסוגייה כולה. השופטים הסתייגו ממתן ארכה רביעית מאחר שבכך דבר לא ימנע בקשות לארכה חמישית, שישית ושביעית. "להזמנה פתוחה זו לא נוכל להיעתר".
לעניין הטענה כי צה"ל זקוק לזמן היערכות, קבעו השופטים כי גם טעם זה אינו מצדיק מתן ארכה וכי הממשלה צריכה לעגן בחוק את הזמן הדרוש לצה"ל להיערכות.
עם זאת, השופטים הזהירו כי לרשות צה"ל עומד פרק זמן סביר להיערכותו, מבלי שתהיה בכך הפרת חוק, אך לא צוין מהו אותו זמן סביר.

בצה"ל לא מתרגשים

בצה"ל מסרבים להגיב באופן רשמי להחלטת בג"צ לא לתת ארכה נוספת למערכת הפוליטית. גורמים בצה"ל מעריכים כי הסיכוי לגיוס נרחב של צעירים חרדים הוא קלוש.
מפקדים הקרובים לנושא הנח"ל החרדי אומרים כי כבר היום קיימת בקרב הקהילה החרדית נטיה, שהחלה במקביל לפסיקת בג"צ, להשיג לבחורי הישיבות חוות דעת פסיכיאטריות שבעקבותיהן מקבל הנער פרופיל 21 נפשי וממילא אינו מחוייב בגיוס. "במקרים רבים הורים פונים עם בניהם לפסיכיאטרים ומשיגים בקלות חוות דעת כזו. אין בהחלטות אלה כדי לפגוע בעתידם של הנערים - מאחר ובכל מקרה הם אינם מתכננים לעבוד בשירותי הבטחון או במשרה שיש בפרופיל הצבאי כדי לשנות לגביה", אמר גורם צבאי.