הכדור כבר חומק מאיתנו. התקווה שגם אנחנו, כמו הורינו וסבינו, נשאיר אחרינו עולם טוב יותר ובטוח יותר, התנפצה. מדעני האקלים צופים כי ילדינו ייאלצו להתמודד עם עליית מפלס פני הים, שתוביל להגירה מסיבית ונחילי פליטים, לאירועי אקלים קיצוניים כמו שיטפונות ובצורות, לעלייה בטמפרטורות ובקרינה, לירידה בכמות המזון ולשמש קטלנית. קשה לתפוס את גודל האסון המתקרב, שכבר פוגע בחלקים גדולים מכדור הארץ, למרות הבסיס המדעי הרחב שעליו מבוססות אזהרות החוקרים ולמרות ההוכחות בשטח.
חשוב גם להעלות ספקות, לדרוש עוד מידע והסברים. אבל הניסיון להכחיש את הסכנה המתקרבת עלול לגבות מחיר כבד. לגרום למקבלי ההחלטות לדרוך במקום. לעצום עיניים מול הקטסטרופה. גם הנטייה הטבעית, שלא לומר הישראלית, להאמין שיהיה בסדר, שאנחנו רק מדינה קטנה, שזו בעיה של המזהמות הגדולות, סין וארצות-הברית, שיש מספיק צרות בהווה ‑ היא לא פחות מהרסנית. אז ביקשנו מד"ר אבנר גרוס, המכונה "האקלימיסט", מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן־גוריון, שמכיר היטב את תיאוריות הקונספירציה שנפוצות ברשתות החברתיות, שיעזור לנו להציג את הטענות העיקריות של מכחישי ההתחממות הגלובלית. במקביל, פנינו למיטב החוקרים, אנשי המקצוע והפעילים הסביבתיים בארץ, שפירקו אותן אחת לאחת והוכיחו במילים פשוטות: זה לא ייעלם אם נתעלם. חלק ראשון
טענת המכחישים: ההתחממות אינה קשורה לפעילות בני האדם
פרופ' קולין פרייס, ראש מיזם האקלים באוניברסיטת תל אביב: "אין ראיות מדעיות שקושרות את ההתחממות הגלובלית לקרינת השמש. למעשה, קרינת השמש נעשתה מעט חלשה יותר מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, ולכן היינו צריכים לראות אפקט של קירור אם השמש הייתה הגורם המרכזי לעליית הטמפרטורות כיום".
ד"ר אורית סיוון מאוניברסיטת בן גוריון: "חוקרים בנו מודלים שחישבו את השינוי בטמפרטורה ללא פעילות בני האדם, אך כאשר מוסיפים לחישובים את פעילות האדם ואת עליית גזי החממה שנובעת מפעילותו, אנחנו רואים שיש התאמה לעליית הטמפרטורות החמורה שאנחנו רואים כיום, כך שברור שההתחממות נובעת ממעשי האדם".
טענת המכחישים: המדע לא אמין
מדובר בטענה מופרכת שחוזרת על עצמה ומטרתה לבטל את העבודה רבת השנים של חוקרים ומומחים. המודלים הראו שפעילות בני האדם גורמת לשינוי אקלים? אז מכחישי האקלים טוענים שהמודלים לא מדוייקים. ובכלל, התחזיות - כך הם טוענים - התבררו עד היום כלא נכונות.
ד"ר רעי צ'מקה, מכון וייצמן, המחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת: "קודם כל נבין מה הם בעצם מודלי אקלים. מודלי אקלים הם למעשה קוד מחשב ארוך שמכיל סדרה של משוואות שמתארות את הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה של מערכת האקלים. הקוד פותר את המשוואות בכל רגע נתון, ובכל מקום במרחב, ובכך מאפשר לנתח את המערכת בזמן בכל מקום. כל מודל אקלים מורכב מארבעה תתי מודלים שמתארים את האטמוספירה, האוקיינוס, קרח הים והיבשה. למשל, מודל האטמוספירה פותר סט משוואות לזרימת האוויר באמוספירה (משוואת נאוויה-סטוקס), מעברי קרינה באטמוספירה (האינטרקציה ביו חומר וקרינה), ומשוואות לעננים, קונבקציה (הסעה), אדי מים ועוד. כדי לפתור סט משוואות כזה רחב צריך כח מחשוב גדול. לכן מריצים את מודלי האקלים במרכזי חישוב גדולים.
"כיום מסביב לעולם ישנם כ-30 מרכזי אקלים, ולכל מרכז כזה יש מודל אקלים משלו (לדוגמה, לנאס"א או מכון מחקר מקס פלאנק יש מרכזים כאלו עם מודלים משלהם). פעם בכמה שנים גוף הכפוף לאו״ם נותן למרכזי המודלים את התצפיות של האילוצים החיצוניים שהתרחשו מתחילת המהפכה התעשייתית ועד היום (זה כולל אילוצים טבעיים, כגון שינויים בקרינת השמש, וגם אילוצים מעשה בני האדם, כגון פליטת גזי חממה לאטמוספירה). בנוסף ניתנים מספר תרחישים לאיך פליטות מעשה ידי אדם צפויות להשתנות עד סוף המאה הנוכחית. כל מרכזי המודלים מריצים את המודלים שלהם תחת אותם אילוצים לאורך המאה ה-20 והמאה ה-21, וכל התוצאות פתוחות לקהל הרחב. על בסיס ההרצות האלו נכתב דו״ח האקלים של האו״ם, והוא מהווה את הבסיס המדעי למקבלי ההחלטות ליצירת אסטרטגיות אדפטציה ומטיגציה של שינויי האקלים.
"למודלי האקלים יש שני שימושים מרכזיים. האחד, המודלים למעשה נותנים תחזית אקלימית לעשורים הקרובים. השני, המודלים מאפשרים לנו לייחס שינויים במערכת האקלים לפעילות בני האדם. לכן, אם מודלי האקלים לא יצליחו לתפוס את השינויים שנצפו בעשרות השנים האחרונות, למעשה לא יהיה אפשר להשתמש במודלים לחיזוי קדימה ולייחוס השינויים לפעילות בני האדם. כפי שאפשר לראות בדו״ח האקלים של האו״ם, לא רק שהמודלים תופסים את רוב השינויים במערכת בעשרות השנים האחרונות (כולל שינויים בטמפרטורה, משקעים, קרח ים, ארועי קיצון, מערכות מזג אוויר, שטפי אנרגיה, זרמי סילון,זרימה באטמוספירה וכו׳) אלא הם גם משתפרים עם הזמן".
ד"ר אורי רול, המחלקה לאקולוגיה מדברית באוניברסיטת בן גוריון: "המודלים לא אמורים להיות מדוייקים. אלא להראות את המגמות העתידיות באקלים העולם במאה הקרובה. אי אפשר להשתמש בהם בשביל לדעת האם ב-12.2.2097 נצטרך לצאת עם מטריה מהבית, אבל חייבים להשתמש בהם בשביל לשנות את היחס שלנו לסביבה. התחזיות, בגדול, של המודלים הללו הם לשנת 2050, לשנת 2080 ו-2100, כך שלא באמת אפשר לדעת אם הן התבררו כנכונות או לא. התחזיות של מודלים אקלימים גלובליים משמשות אותנו כל יום בשביל לדעת את התחזית - והן מאוד מאוד טובות. כמה פעמים בשנים האחרונות חזאים טעו משמעותית בתחזית שלהם לשבוע הקרוב?
"המדע לא אמין ביחס למה? לזריקת קוביה? איזה מקור מידע אחר יש לנו לגבי האקלים העתידי של כדור הארץ", תוהה ד"ר רול מאוניברסיטת בן גוריון. "מודלים גלובליים של אקלים נעשים על ידי מספר קבוצות מחקר בינלאומיות, במוסדות המחקר המובילים בעולם, על ידי המדענים המבריקים והמובילים בתחומים בעולם, תוך שימוש בכלי חישוב החזקים ביותר שאי פעם היו לנו (לפחות למטרות אזרחיות). הם מקובלים על ידי כלל הקהילה האקדמית וכל המוסדות הבינלאומיים המרכזיים בתחום. למרות שלל מודלים של שלל חוקרים בשלל קבוצות ומוסדות מחקר המגמות שאנו מקבלים הן אותן המגמות. יש מעט מאוד מדע שנעשה אי פעם באיזשהו מקום שהוא כל כך אמין. זה לא אומר שאין בו אי-ודאות. יש בו אי-ודאות, זו מהותן של תחזיות מאוד מאוד מורכבות אודות העתיד. אבל אין עוררים על האמינות שלו - שזה דבר אחר. פוליטיקאי/ת (בהגדרה) הוא לא אמין גם כשהוא/היא דובר/ת אמת, ושעון הוא אמין - גם כשהוא לא מדוייק".
התחממות כדור הארץ 1880 עד 2020
(צילום: נאס"א)
- אבל אמת מדעית לא נקבעת לפי רוב או קונצנזוס. את זה בטח שמעתם. כמה פעמים שמעתם על ההוא שהוכיח שכל המדענים טועים, בגלל משהו שמצא באינטרנט?
ד"ר אורי רול: "למען האמת, הרבה פעמים קונצנזוס זה בדיוק איך שאמיתות מדעיות נקבעות. כאשר מתקבלים עוד ועוד תימוכים לתופעה, עוד עדויות, בשלל כלים ושיטות, על ידי שלל מדענים בשלל מקומות - תופעה הופכת לאמת מדעית. זה בדיוק מה שקרה עם האמת המדעית שכדור הארץ מקיף את השמש (ע"ע קפלר, קופקניקוס וגלילאו), זה קרה עם תורת היחסות, עם תורת הקוונטים, עם תיאוריית האבולוציה, עם הבנת מנגנוני ההורשה ועוד ועוד".
ד"ר רעי צ'רקה: "מטרת העל של מדענים היא להבין יותר טוב את התהליכים ששולטים בטבע. כדי להשיג מטרה זו מדענים נדרשים לפתח תאוריות ולבחון אותן מול תצפיות. בחינה זו נעשית תוך כדי בדיקת הפרדיגמה השלטת. כלומר, האם התצפיות החדשות עולות בקנה אחד עם התאוריה הרווחת עד כה, או האם זה מטיל ספק בה? לכן, אמת מדעית תיקבע כאשר יש הסכמה רחבה של רוב המדענים סביב נושא מסוים (מכיוון שכל מדען בחן את אותה אמת, והגיע למסקנה שהיא תקפה). הדבר נכון לגבי התחממות כדור הארץ, ושינויי האקלים בעשרות השנים האחרונות, והתרומה של בני האדם לשינויים אלו. באותו אופן יש קונצנזוס מדעי שיש משיכה בין כל שני גופים".
פרופ' קולין פרייס: "יש בזה משהו. אבל כאשר חולה סרטן זקוק לניתוח, הוא לא ממתין עד ש-100% מהרופאים יסכימו על הטיפול הראוי. כאשר 97% מהאונקולוגים מספקים עצה לטיפול בבעיה ונותנים את התרופה, רוב המטופלים יפעלו לפי עצתם המלומדת. כדור הארץ חולה, ואנחנו יכולים מצד אחד להמתין ולחכות כדי לראות האם הקונצנזוס היה נכון, או שנפעל עכשיו לפי המלצות המדענים".
טענת המכחישים: מה כבר הבעיה בעלייה של מעלה או שתיים? המדענים סתם זורעים פאניקה
פרופ' הדס סערוני מאוניברסיטת תל אביב: "מעלה או שתיים נשמע זניח, במיוחד שההבדלים בין יום ליום יכולים להיות לעיתים עשרות מעלות... אבל, איננו מדברים כאן על שינוי יומי במזג האוויר, אלא על האקלים של כל העולם. ואלה, משתנים, ומשפיעים עלינו באופן אשר ייתכן ואינו הפיך. התחממות ממוצעת של כלל כדור הארץ במעלה או שתיים אינה אחידה בכל חלקי הכדור. לדוגמה, ישראל מתחממת יותר מהחימום הגלובלי, והתחממות הקיץ גדולה עוד יותר מן החורף. יבשות מתחממות יותר מהאוקיינוסים, ואוכלוסיות נרחבות נפגעות. אנו עדים לעלייה באירועי מזג אוויר קיצוניים, הן במספרם והן בעוצמתם. מחד גיסא, גלי חום ארוכים וקיצוניים ובצורות קשות - היו באירופה בשנה האחרונה ולא רק בה. אם היה זה אירוע בודד לא ניתן לקשר את התופעה לשינויים אקלימיים. אך, העובדה כי בולטת עלייה באירועים אלה היא אינה עוד אירוע מזג אוויר קיצוני, אלא מגמת שינוי, אשר באמצעות מודלים ניתן להוכיח כי הינה נוצרת עקב תוספת גזי החממה, מעשה ידי אדם. אוויר חם מסוגל להכיל יותר לחות, על כן, אנו עדים גם לסערות גשם עוצמתיות יותר, אשר בשילוב שינויים בפני השטח (כגון הבינוי בערים) מעצימים מאוד את השטפונות".
7 צפייה בגלריה
נזקי השיטפונות בעיר ג'קובאבאד שבמחוז סינד בדרום פקיסטן, העיר החמה בעולם
(צילום: רויטרס)
"תושבי פקיסטן חוו השנה (ולא רק השנה) שטפונות כבדים במיוחד, רבים מהם עדיין חסרי בית. שטפונות כבדים אלה אינם תוצר של גשמי המונסון הקיצוניים בלבד, אלא נגרמו גם מההפשרה המאסיבית של הקרחונים במעלה הנהרות בשל גלי החום הקיצוניים שקדמו למונסון – חריגים אף הם בעוצמתם - וזהו רק קצה הקרחון, במובן המטפורי. באופן מעשי, התגברות ההפשרה של הקרחונים היבשתיים עקב ההתחממות מגבירה את הזרימה בנהרות ואת השטפונות. ולא רק זאת, הקרחונים בהירים ומחזירים קרינת שמש באופן יעיל. הפחתה בכיסוי הקרחוני על פני כדור הארץ מקטינה את החזרת הקרינה וגורמים לקליטה רבה יותר של קרינה בפני כדור הארץ, הגורמת לחימום שבתורו מגביר את הפשרת הקרחונים וחוזר חלילה - זהו תהליך משוב (פידבק) אחד (מני רבים) המגביר את תהליך ההתחממות".
טענת המכחישים: יש לנו מזגן. אם יהיה יותר חם נדע איך להתמודד
פרופ' הדס סערוני: "עדיין לרבים בעולם אין מזגנים – ומה יהיה עליהם? לרבים מתושבי פקיסטן, שבה מדדו הקיץ 51 מעלות, אין מזגנים. חלק קטן מאוד מהעולם מוגדר היום כאזורים שלא ניתן לחיות בהם בשל תנאי מזג האוויר החמים באופן קיצוני. אך, אזורים אלה מתרחבים וצפויים להמשיך ולהתרחב בעתיד, לגרום להגירת אוכלוסיות ולפגיעה קשה גם מבחינה אקולוגית. ובל נשכח מה לימדה אותנו מגיפת הקורונה – אנו חייבים להיות בחוץ, הסגירות בבית קשה ואינה בריאה. אנו חייבים מרחבים פתוחים, נעימים ומזמינים ומזגנים אינם הפתרון האולטימטיבי להתחממות! מנועי המזגנים פולטים חום לסביבה ומגבירים את תופעת 'אי החום העירוני' - בה העיר מתחממת עוד יותר מעבר למגמת ההתחממות הגלובלית. בנוסף, הפעלתם מגדילה את צריכת האנרגיה ומכאן את פליטת גזי החממה וזיהום האוויר. אז על כולנו לצמצם ככל האפשר את טביעת הרגל הפחמנית שלנו ובכך את תרומתנו למגמת ההתחממות הנמשכת, מהאדם הבודד ועד רמת העיר, המדינה, העולם".
עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין: "בבריטניה טיפסו הטמפרטורות ליותר מ-40 מעלות, בספרד ופורטוגל שריפות ענק כילו שטחים פתוחים אדירים והתקרבו גם לאזורי מגורים. בישראל, שקצב ההתחממות בה הוא כמעט פי שניים מקצב ההתחממות העולמי, 40 מעלות מעלות אינן מחזה נדיר, אלא שהתחזית להגעה ל-50 מעלות בשנים הקרובות, כבר כאן. לתופעה שבה אין מפלט מהתלהטות כדור הארץ, קוראים 'עוני אנרגטי'. על פי נתוני חברת החשמל, בשנה שעברה נרשמו אלפי ניתוקים של בתים כתוצאה מכך שלא יכלו לשלם עבור צריכת החשמל. בעידן של עוני אנרגטי, קבוצות אוכלוסייה חזקות תוכלנה לעבוד מהבית ברצף של ימים חמים, בעוד שאלו המתפרנסים מעבודה פיזית, דוגמת עובדי בניין, מנקי רחובות ואוספי אשפה, ימשיכו לסבול מחום בלתי נסבל ולסכן את חייהם בכל גל חום שיפקוד אותנו".
"בתוך כך, מחירי הדלק המאמירים בישראל כמו בעולם כולו, פוגעים גם הם בראש ובראשונה בקבוצות אוכלוסייה מוחלשות. בהיעדרה של אלטרנטיבת תחבורה ציבורית הולמת, ובמצב בו יאמירו מחירי הדלק, תיפגע יכולתן של קבוצות אוכלוסייה מוחלשות לקיים אורח חיים תקין, להגיע למקום העבודה, למקומות פנאי ולקבלת שירותים חיוניים".
טענת המכחישים: יותר אנשים מתים מקור מאשר מחום
ד"ר אבנר גרוס, מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון: "אכן, כיום מספר המתים מקור (באופן ישיר או עקיף) גדול הרבה יותר מאשר מספר המתים מחום. אבל הנתונים מראים כי כך היה תמיד ואין לזה שום קשר לשינוי האקלים. מטרת הטיעון ליצור מצג שווא כי שינוי האקלים מיטיב עם האנושות ויש בו יתרונות בריאותיים גדולים לאדם. הרי אם כדור הארץ יתחמם יחסכו המוני מתים מקור. נשמע מצויין, לא? הבעיה היא שהטיעון הזה עומד בניגוד לעשרות שנים של מחקר המדעי, שמראה לנו בבירור כי אין שום רווח בריאותי מהתחממות כדור הארץ וכי ההשפעות של שינוי האקלים על הבריאות צפויות להיות קשות ולהתגבר עם ההתחממות. למעשה, התחממות כדור הארץ צפויה להעצים את ארבעת הגורמים העיקריים לתמותה של בני אדם: תזונה לקויה, אירועי אקלים קיצוניים, מגיפות ומלחמות. יותר מכל, הטיעון מעיד על חוסר הבנה בסיסי של השפעות ההתחממות העולמית.
"רוב מקרי המוות מקור מתרחשים מן הסתם בחורף, בקרב אנשים עניים שנותרים ללא הגנה או, לחליפין, ממחלות חורף כמו שפעת או וירוסים אחרים. ראוי לציין שהתחממות כדור הארץ לא מבטלת את החורף. גם בהתחממות של 2 , 3 או 4 מעלות יהיו לנו ימים קרים מאד בחורף ולצערנו עדיין תהיה שפעת. המדע מלמד אותנו כי הדרך לצמצם את מספר המתים מקור היא על ידי חיזוק מערכת הבריאות ומתן מענה ראוי לחסרי בית או למי שאינם יכולים לחמם כראוי את ביתם. מחקרים מהשנים האחרונות מראים על ירידה במספר המתים מקור כתוצאה משיפור בתשתיות ובמערכות הבריאות ומדגישים כי הירידה לא אינה קשורה להתחממות כדור הארץ.
"לעומת זאת, ישנה עלייה חדה במספר המתים מחום בעשורים האחרונים בכל רחבי העולם, אשר לה בהחלט יש קשר ברור להתחממות כדור הארץ. כלומר, בעוד מוות מקור אינו קשור לאקלים מוות מחום בהחלט כן. המחקרים מראים עוד כי מספר בני האדם שגרים באזורים החשופים לחום מסכן חיים צפוי לגדול באופן משמעותי ומדגישים את הקשר ברור בין המשך פליטות גזי חממה לעליה במקרי מוות עודפים כתוצאה מאירועי אקלים.
"וזה לא נגמר פה. הסבל האנושי שנגרם משינוי האקלים אינו מצומצם רק למוות מחום אלא למגוון סיבות אחרות כמו שטפונות הרסניים, בצורות ממושכות, שריפות ואירועי קיצון אחרים שהולכים ומתגברים בעצמתם ובתדירותם ככל שהעולם מתחמם. בנוסף לסבל האנושי שנגרם באופן ישיר מאירועי אקלים קיצוניים ומהעליה בטמפרטורות, ישנן השפעות לא ישירות שבאות לידי ביטוי בפגיעה בתפוקה החקלאית הגורמת לשיבוש באספקת המזון וכן לדילדול מקורות מים מתוקים המשבשים את הגישה למי שתיה והשקייה נקיים. בנוסף לכך, מחקרים מלמדים כי שינוי האקלים גורם לעליה בתדירות של מגיפות זאונוטיות (וירוס שעובר מבעלי חיים לבני אדם) כתוצאה מעליה במספר המפגשים בין בעלי חיים מעבירי מחלות לבני אדם".
טענת המכחישים: היו תקופות בעבר הרחוק שכבר היה יותר חם מהיום
ד"ר קולין פרייס: "נכון. אז מה? משבר האקלים לא קשור להיותו של כדור הארץ חם מדי או חקר מדי, זה קשור ל- 8 מיליארד בני אדם שחיים על הפלנטה הזו עכשיו, וההשלכות של עלייה מהירה בפליטות גזי החממה המוביל לשינוי אקלים. בתקופות חמות אחרות לא היו בני אדם שחיו על פני כדור הארץ כפי שיש היום. הציביליזציה שלנו התפתחה ב-10,000 השנים האחרונות, כאשר האקלים יהיה יחסית יציב עם מפלס פני ים קבוע, יחד עם גשמים וטמפרטורות יציבים. מה שקרה לפני מאות ואלפי מיליוני שנים מעניין, אבל לא רלבנטי למצב היום, כשכל כך הרבה אנשים תלויים במשאבי כדה"א והאקלים".
ד"ר עמיאל וסל, מנהל אגף חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה: "כדור הארץ ישרוד את ההתחממות. השאלה האמיתית היא מה תהיה איכות החיים של בני האדם בכדור הארץ. משבר האקלים מאיים על מערכות החיים שלנו במגוון רחב מאוד של היבטים: אוכל, בריאות, מים ועוד. בנוסף לכל זאת, אנחנו מוקפים במגוון עצום של מערכות אקולוגיות של החי והצומח בעולם - מערכות אלו מעניקות לשנו 'שירותי מערכת' שונים הכוללים האבקה של צמחי חקלאות, מניעת שיטפונות ועוד. פגיעה באותן מערכות אקולוגיות עלולה לגרום להם להגיע לנקודת אל-חזור שממנה הם יתקשו להשתקם. פגיעות אלו ישפיעו על כל אחד מאיתנו בסופו של יום. על מנת להתמודד עם משבר האקלים, אנחנו חייבים להגן על המערכות הטבעיות המעניקות לנו שירותים רבים דוגמת מי שתיה מזון, ניהול נגר, מניעת שריפות, חומרי גלם, תרופות עליהן נסמכות הכלכלה ואיכות החיים.
"המלצת הדוח האחרון של ה-IPPC היא להגן על 50-30% מהמערכות הטבעיות והשטחים הפתוחים על פני כדור הארץ (יבשתיים, ימיים ובתי גידול לחים) ועל המגוון הביולוגי, שיחד יאפשרו את קיום האנושות. שמירה על בריאות המערכות הטבעיות חיונית לשמירה על הבריאות הפיזית והנפשית של האנושות. הדוח ממליץ על פתרונות מבוססי טבע כבחירה הראשונה להתמודדות עם משבר האקלים".
החלק השני של הכתבה יתפרסם בשבוע הבא
