הזכות והחובה להעליב

אני מודה, יש מעט הנאות בחיי. אחת מהן היא ההתקוטטות באינטרנט. אני נהנה ללבוש אחת מעשרים ושש דמויות בדויות (אכן, בין היתר אני גם ריקי מלפינה, מקניגסברג) ולהכניס לדמויות אמיתיות ומדומות אחרות באבי-אביהן. זה לא הרבה, אבל בימים טרופים אלה גם זו הנאה. בדיוק לשם כך הומצא ה-talkback – אותה טכניקה שמאפשרת לקורא משתולל להגיב על כל מאמר וידיעה.
לכל מי שאינו שותף לחדוות התגובה אסביר כי ב-ynet, יש אפשרות להגיב על כל מאמר. אחרי בדיקה וניפוי של המערכת, תופיע התגובה (talkback) כאחת מאוסף התלוי בסופו של המאמר.
באynet ומקלקל לי את ההנאה. מעכשיו, בתחתיתו של כל חלון שבו נכתבת התגובה מופיע מסר של גוף מפרסם. ואני זועק: חברים יקרים, נתתם לי מקום לכתוב בו, אז הוא שלי, לא? מדוע אתם מכניסים לשם את הפרסומות שלכם? דווקא לפינה הקטנה שאתם עצמכם הענקתם לי? ועוד, ריבון העולמים, להכניס לשם את "צו פיוס"?!
ברורה לי חשיבותה של פרסומת מסחרית. אילו הייתה צצה באותו מקום פרסומת של "קוקה קולה" – ניחא. אבל מכל הפרסומות בארץ צריך היה להכניס לשם דווקא את ההגיגים השמנוניים, הצדקניים והמטיפנים של קשקשני "צו פיוס"? מכל העמותות בארץ, דווקא את ההטפות המתחסדות של הנודניקים הללו?
"נראה אותך מגיב – מבלי להעליב", כתוב שם. מתי סוף-סוף נראה אתכם חוזרים למקום שממנו הגחתם (כיסיו התפוחים של מיליונר תמהוני שחזר בתשובה)? מי אתם, חבורת מיסיונרים מרוחים בדבש, שתטיפו לי? האם הייתה פרסומת דביקה אחת שלכם שלא העליבה אותי וכל מי ששכל ישר בראשו? וכי המסר שלכם איננו מעליב? "צו פיוס". כמה יפה. פיוס בין יהודים וערבים? בין אשכנזים וספרדים? בין עולים וותיקים? בין עשירים לעניים? קדחת! הדבר היחיד המעניין אתכם הוא "פיוס" בין חילונים לדתיים. אנחנו גם יודעים מדוע. אתם ממומנים על-ידי קרן אבי-חי, ומטרתה טיפוח ה"מסורת" והגברת הבנה והערכה ל"מורשת ישראל". קירוב החילונים ל"אמיתות הנצחיות". הטפה דתית-לייט. את הדמוקרטיה הוספתם אחר כך, בשביל להחניף לאוזן ולעין. גם הסיסמה שלכם: "לכבד את המסורת, לשמור את הדמוקרטיה" – היא עלבון לאינטליגנציה. אינכם מבינים? בשבת הבאה, בבית הכנסת שלכם, נסו להושיב יחד את הגברים והנשים. כבדו את המסורת ושמרו על הדמוקרטיה ותראו מה יקרה.
אפילו הקמפיין האחרון שלכם מעליב את השכל הישר. הפצצתם את הארץ בפלקטים ענקיים שבהם קובייה הונגרית עטופה בדגל המדינה, עם הכתובת "בואו ונפתור את זה ביחד". האם ניסיתם אתם אי-פעם "לפתור קובייה הונגרית" ביחד עם מישהו אחר? אי-אפשר (וגם איש איננו מעוניין) לעשות את זה "ביחד".
"לשמור על הדמוקרטיה" – אתם ב"צו פיוס" כנראה אינכם יודעים זאת, אבל אחד העקרונות היותר מקודשים בדמוקרטיה הוא חופש הביטוי. אילו הייתם מקיימים סמינרים לדמוקרטיה כפי שאתם מקיימים סמינרים ל"מסורת" (אתם מתכוונים ל"דת", לא?) הייתם מגלים חיש-קל שיסודו של עקרון חופש הביטוי נטוע בזכות להעליב, כלומר בזכות וגם בחובה לומר בדיוק את הדברים המקוממים והמטריפים את דעתו של זה שניצב למולך. בשביל לומר דברים שאינם מעליבים הרי אין שום צורך להילחם על חופש ביטוי.
מתי תבינו שכל הטפותיכם הלקקניות לא יועילו? אין שום סיכוי שאני וחברי למאבק נפסיק "להעליב", כלומר להגיד ולכתוב בדיוק את מה שאנחנו חושבים. אגב, מדוע לא תעשו בכספכם שימוש מועיל? קנו אוכל לרעבים, העניקו טיטולים למשפחות מרובות ילדים, שפצו שכונות קורסות, ממנו כביש, מים, חשמל, ביוב ומקום עבודה לכל מי שלא זכה. הביאו תועלת ולא סיסמאות.
יורם ברונובסקי זצוק"ל נתן מבט אחד במה שאתם עושים ואמר "הרי לא פיוס אנו צריכים אלא סובלנות", וזה אכן סיפור שונה לחלוטין. אני, למשל, מלא סובלנות כלפי "צו פיוס" (המעליבה אותי על כל צעד ושעל), למרות שאינני מוכן להתפייס אתם על כלום. בוודאי לא על זכותי-שלי להעליב.