מבזקים
המייל האדום
התחברות
חודש ראשון חינם
ראשי
+ynet
חדשות
קורונה
ספורט
תרבות
רכילות
בריאות
דיגיטל
עוד
חיפוש
ynet
אינטרנט
בעלי מקצוע
קניות
ספקים למשרד
מנויים
+ynet
ידיעות מנויים
קטגוריות מובילות
מבזקים
חדשות
כלכלה
ספורט
תרבות
רכילות Pplus
פודקאסטים
בריאות
דיגיטל
צרכנות
נדל"ן
חופש
רכב
אוכל
יחסים
לאשה
מנטה
יהדות
הורים
אסטרולוגיה
סביבה ומדע
מעורבות
דעות
בלייזר
פרוגי
עוד נושאים
All Jobs
ynet נדל"ן
כלכליסט
ynet shops
Yschool
מהדורות
ידיעות אמריקה
ynet news
ynet espanol
vesty
mynet
יצירת קשר
יצירת קשר
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
פרסמו אצלנו
מפת האתר
אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו
תרבות ובידור
>
ספרים
>
ביקורות ספרים
>
ביקורות ספרים
ג'נטלמנים עדיין מעדיפים בלונדיניות? חזרה לקלאסיקה מ-1925 חושפת ספר שנון אך משעמם
מרילין מונרו וג'יין ראסל כיכבו בגרסה הקולנועית לקלאסיקה הידועה "ג'נטלמנים מעדיפים בלונדיניות", שאף עובדה למחזמר מצליח. אלא שבקריאה חוזרת בתרגום החדש של היצירה, שבמרכזה נערת מסיבות שחיה על חשבון גברים ללא משוא פנים וללא חשבון, ברור שמדובר בספר ממש לא מספק למרות שבסך הכול הוא מהנה
אריק גלסנר
|
22.07.24
"חיית החושך" רואה אור מחדש ומעניק תמיכה מבלי לברוח מהמציאות
בניגוד לסופרים שמשתמשים בדמיון כציפוי המאפשר להציג לילדים נושאים קשים בעדינות, אורי אורלב עוסק בהם מתוך שיח כן עם קוראיו. את המהלך הזה מדגישים גם איוריה החכמים של מעיין גלילי, שבהוצאה המחודשת מעניקים תוקף ויזואלי למעבר מיחסים של מאבק לדינמיקה מורכבת יותר, כשגיבור הסיפור מתמודד עם חיית החושך שמסתובבת בחדרו אחרי שאביו נהרג במלחמת יום הכיפורים
מור פוגלמן דבורקין
|
18.07.24
אחרי שזכתה בפרס ספיר, עופרה עופר אורן סוגרת חשבון עם הוריה בפעם האחרונה
בממואר החדש שלה, "בדולח וסכינים", מבקשת הסופרת ("מה קרה להגר באילת?") לחזור לבית שבו גדלה - בו הותקפה מינית על ידי אביה. למרות הסיפור החורך, והעיסוק המעניין בקשר שבין חייה לבין היותו של אביה ניצול שואה - התוצאה לא מעניקה חוויית קריאה מספקת, שכן הטקסט נדמה יותר כרצף של קטעים שלא מתפתחים עלילתית
אריק גלסנר
|
15.07.24
ב"לוטו, טוטו, קסטות יחזקאל" מרגישים דחף לספר סיפור שבעבע במשך שנים
יש משהו יפה ומעורר הערכה ביכולת של יערה יעקב להחזיק גם בכאב וגם באהבה בספר הביכורים שלה, שמצייר דיוקן משפחתי ותקופתי מורכב. כשהוא מסופר מנקודת מבטה של ילדה להורים שעלו מעיראק, בצל הרפתקה כושלת של האב שרוצה להפוך מאיש עבודת כפיים לבעלים של חנות וידיאו - הספר מרשים באופן בו הוא מתאר פגמים בלי לנסות לייפות אותם, גם אם לעיתים הוא לא מהודק דיו
יוני ליבנה
|
11.07.24
ספרו החדש של יפתח אלוני מנותק מכוח הכבידה, ומייצר רגע של חופש אמיתי
תוך כדי כתיבה מסחררת בגוף ראשון או שני, ועם טקסטים שרובם לא עולים על עמוד אחד, הסופר פורס ב"ספר הריצות" מנעד רחב של תמונות, רשמים, זיכרונות והגיגים שמעניקים לפעולת הריצה מילים. לצד איורים יפים של תמי בצלאלי, הוא מצליח לברוא עולם חדש שמנותק מכוח הכבידה
יקיר בן משה
|
09.07.24
בזמן שהוא נלחם בצבא אוקראינה, רומן המופת של סרהיי ז'אדאן מציג תקווה
בספרו "הפנימייה", אחד מגדולי הסופרים האוקראיניים מגולל את סיפורו של פּאשה - מורה צנוע שגר בפרבר במדינה שרובו נכבש בפלישה הרוסית ב-2014. הרומן אמנם נכתב ב-2017, אבל הוא מתורגם לעברית בזמן שז'אדאן לוחם בצבא, מה שמדגיש את אהבתו האינסופית לדמויות שלו, שבמקום לייצר דיכאון וייאוש מצליחות להעביר לקוראים רגעים של חסד והומניזם
סיון בסקין
|
06.07.24
"שבעה", "מציצים" או "צ'ארלי וחצי": החברה הישראלית דרך עדשת המצלמה
הקולנוע הישראלי התמודד תמיד עם הדרכים שבהן אנחנו חושבים על הזהות שלנו. בספרו "מצ'רלי עד שולי: הקולנוע העממי והמצאת הישראליות" - פבלו אוטין, חוקר קולנוע שעלה מארגנטינה, מנתח סרטים ישראליים במבט אוהב, ומבקש להבין את החברה שאליה היגר דרך המסך הגדול
נוית בראל
|
04.07.24
כמה יופי יש בספר הביכורים של תמר רפאל
"היו שניים בלי תפקיד" מתרחש בתל אביב, כשגיבוריו נפגשים ונפרדים ומזדווגים ונפרדים ובעיקר מחפשים תפקיד שיגדיר אותם וייתן להם מקום – להציל את העולם. אך בין אלו בולטת בעיקר השפה, כזאת שנוכחת ומשמעותית לא רק ככלי להעברת מסר אלא כאמצעי ראייה לעולם שאותו מתארת הסופרת
מוטי פוגל
|
20.06.24
האם האוניברסיטאות עוד רלוונטיות? האקדמאים מנסים לענות על השאלה
מה המשמעות של האקדמיה, ומהו תפקיד האוניברסיטה בימינו? הספר "לחשוב על האוניברסיטה – ידע, פוליטיקה ואקדמיה בישראל", שהוציאה האוניברסיטה התל אביבית, מנסה להשיב על השאלות האלה ונוספות דרך מבחר מאמרים. הקריאה בהם מרחיבת אופקים ומעוררת מחשבות, אך נעדרים שם נושאים חשובים לחיים בהווה ובעתיד, כמו אמת בעידן הזה והשפעתה העתידית של הבינה המלאכותית
אבי שילון
|
19.06.24
"ארבעה מחזות" של מולייר מצליח להפיח חיים ביצירות שנכתבו לפני 400 שנה
האוסף המהודר החדש, שמכנס ארבע קלאסיקות של המחזאי הנודע שחי במאה ה-17 לספירה, תורגם על ידי אלי ביז'אווי באופן קולח, מבריק, גמיש ושנון, שלא מפחד לעשות שימוש בעברית של ימינו. כך, הוא מצליח להבהיר גם היום מדוע מולייר היה מגדולי הכותבים בצרפת ואחד החשובים בתולדות התיאטרון העולמי
אריק גלסנר
|
16.06.24
על אף הכאב שבו, לקרוא היום את ספרו החדש של אלי עמיר זה כמו לקרוא אוטופיה
בספרו החדש, "והימים לא חלפו", שב אחד מגדולי הסופרים בארץ אל נורי, גיבור סיפוריו הקודמים שעלה מבגדד והפך לגבר צעיר ב"ארץ היהודים". ברומן, שמרגיש כמו סיפור מזמן אחר שמוטל אל המציאות העכשווית כמו צלמית פרהיסטורית שמתגלה מתוך חורבן, נורי מעצב לעצמו את חייו הבוגרים עם מודעות בלתי פוסקת לזהות הכלאיים שלו, וניכר שהוא כמו נכתב מתוך נחמה של גולה בערוב ימיו
נוית בראל
|
15.06.24
כשהוא עוסק במוות ובמצבי קיצון, "לעקור לכם את העיניים" הוא ספר מרענן ומפתיע
ספרו של רמי מארק רום מחולק לפרקים הנעים בין דמויות סהרוריות, מקומות עלובים ותודעות מסוכסכות. באקלים הספרותי המקומי, יש בו את התנופה והמופרעות הנדרשות כדי לטלטל מעט את הספינה הבנלית והעמוסה לעייפה בעלילות משפחתיות - והוא חושף אותנו לעלילות שעוסקות במוות, בעובדי בתי קברות ובעולמם של אלה שננטשו
רון דהן
|
13.06.24
"הבגינים" אינו עושה חסד עם גיבוריו כשהוא מצייר אותם כמושלמים - אלא להפך
המאמץ של גיל סמסונוב להנציח את גיבורי המחתרות ואת המורשת החשובה של הימין הציוני בספרו "הבגינים - זרעי הקרע: מאלטלנה ועד היום", ראוי להערכה. אך כדי ללמוד באמת על ההיסטוריה הרוויזיוניסטית הענפה והמורכבת מוטב לקרוא ספר אחר, במיוחד כשגישה מתונה יותר לעבר הייתה יכולה להפוך אותו לרציני יותר
אבי שילון
|
10.06.24
"תחנה אחרונה גן עדן", שנכתב במלחמה, הוא עדות לאכפתיות של אנשים לעתיד כאן
אורנה לנדאו כתבה ספר בעקבות 7 באוקטובר, אלא שכיצירת אמנות הרומן שלה נמהר ולא אפוי מספיק. אבל כשבמרכזו רעיון רדיקלי לחדש את ראשית ימי הציונות, והוא משלב דמויות חשובות שמוכרות לנו מהיישוב היהודי בארץ - יש בו עדות חשובה על השבר העמוק בחברה הישראלית לצד רצון ברור להציל אותה
אריק גלסנר
|
05.06.24
כשסוף העולם מרגיש קרוב מתמיד, אתגר קרת מספק חיבוק בדמות ספר חדש
קובץ סיפורים חדש של הסופר המוערך הוא ללא ספק מאורע ספרותי, כזה ששמור לרגעים האופטימיים. אלא שמבלי לשים לב, הדבר שנוכח יותר מכל ב"אוטוקורקט", הוא המוות שאורב לנו: בעריסה, בטביעה, ממחלה, בדרך הביתה שיכור מהבר, בתאונת דרכים, וגם בטבח 7 באוקטובר - שנדמה כמו עוד הזיה אפוקליפטית מסיפוריו של אחד הכותבים הטובים בארץ, רק כזאת שהפכה למציאות חיינו
שירי ארצי
|
01.06.24
היו לנו ספקות לגבי "במרחבים" של זוכה הפוליצר הרנן דיאז - אבל הן התבדו
ספרו הראשון של מחבר "נאמנות", שזוכה לתרגום בעקבות הצלחתו של השני, הוא מעין מערבון המספר על צעיר שוודי שמבקש להגר לארצות הברית עם אחיו באמצע המאה ה-19 - אך נקלע לשלל תלאות לא צפויות. למרות שהוא לא חף מבעיות ומזכיר יצירות אחרות, דיאז יוצר בו בכישרון רומן סוחף, מרשים וגרוטסקי שכולל סיטואציות מוזרות ביותר - אך עדיין מציאותיות
אריק גלסנר
|
30.05.24
"ההיסטוריה של הילדות והילדים" הוא ספר שמלמד לא רק על העבר - אלא גם על ההווה
דרך 20 פרקים, שכל אחד מהם הוא סיפור קצר המציג ילדים מתקופה אחרת ועוסק בנושאים כמו דת, מעמד, טכנולוגיה והגירה - הסופרת תמר ווייס גבאי עומדת בכבוד במשימה שאפתנית. אף שהוא נופל מעט לאנכרוניזם ולרומנטיזציה של העבר, "ההיסטוריה של הילדות והילדים" מספק לקורא פרספקטיבה שמפחיתה תחושת בדידות וארעיות, ואפילו מספקת מעט נחמה
מור פוגלמן דבורקין
|
22.05.24
הספר הזה עוסק בזבל, אך למעשה משקף את תעודת הזהות שלנו
הספר "מתחת לפני השטח: המזבלה של תל אביב המנדטורית במקווה ישראל" שערכה פרופ' תמר אלאור מספק חומר למחשבה על הניתוק והריחוק שלנו מהטבע, ועל הקלות שבה אנחנו קונים וזורקים בהתבהמות האנושית
עדי וולפסון
|
21.05.24
הכתיבה של אמניטה פורנה מעידה על תבונה ורגישות יוצאות דופן
הסופרת המוערכת גדלה בין שחורים ללבנים ובין אפריקה לבריטניה והיא מאמינה שלא צריך לכתוב על מה שאת יודעת, אלא על מה שאת רוצה להבין. כך ספרה "אושר", שרואה אור בעברית, הוא רומן שכתוב במיומנות מעוררת השתאות המספר על גבר ואישה שנפגשים בגשר ווטרלו כשכל אחד מהם מחפש אחר דבר מה משלו, וכל אחד מהם מתמודד עם כוחות סותרים של קרבה וריחוק
נוית בראל
|
15.05.24
אין ספק ש"ארץ השלג" מצטיין בבינוניות ובקיטש
הספר שכתב סבסטיאן פוקס, משתייך לתת-קטגוריה של ספרות ממוסחרת בעלת יומרה ספרותית ואינטלקטואלית. כשהוא מספר על אנטון היידק שנפצע קשה במלחמת העולם הראשונה, ולאחריה הפך לסופר-עיתונאי מצליח אך רוחו לא התאוששה מאהבה נכזבת, פה ושם מבצבץ ב"ארץ השלג" איזה עניין בעל ערך אבל הרוב עייף ומשומש
אריק גלסנר
|
12.05.24
למרות שמיכה גודמן מנסה לשכנע אחרת - המשבר בחברה בישראל הוא אמיתי וממשי
"היום השמיני", ספרו החדש של גודמן, מבטא תחושה עזה של געגוע ל"אחדות" אחרי 7 באוקטובר, ולשם כך הוא מעדיף להסיט את השיח מהפוליטיקה לפסיכולוגיה קולקטיבית בסיסמאות כמו "מתינות" ו"אחריות". אלא שהמתינות שמציע גודמן היא ביסודה הדחקה: המאבק הפוליטי במדינת ישראל הוא מאבק ממשי ולא מאבק רגשי, ולא ניתן לפתור אותו בעזרת חיבוקים ומעגלי שיח
חיים וייס וגיא בן פורת
|
11.05.24
זה אומנם נראה כמו סיפור לילדים, אך למעשה מדובר בשברו של החלום הציוני
"הלוויתן של סבא" מאת זאב סמילנסקי מספר על ילד שחי עם הוריו בבריסל ומדי כמה חודשים שגרתו משובשת על ידי סבו הישראלי שמגיע לביקור. זהו סיפור עדין ועצוב על מחירה המשפחתי של הגירה מהארץ, על ההתמודדות עם המרחק, ולא רק מבחינה גיאוגרפית או לשונית, שמצליח לשפוך אור על התרבות הישראלית
מור פוגלמן דבורקין
|
02.05.24
"בני טובים" בולט במחשבה אמנותית, אך לא מצליח במשימת הענקים שלקח על גבו
ספרה של כנרת רוזנבלום מתמודד עם משימת כתיבה קשה במיוחד, כשהוא מגולל סיפור רב-דורי של משפחת מיליארדרים בישראל. אבל למרות ההחלטה המרשימה שמאפשרת לקוראים להציץ על כל חיי המשפחה דרך התמקדות בשנתיים בלבד, הספר שמבקש לא ליפול בקלישאות הז'אנר לא מצליח לייצר תחלופה מספקת דיה ויש בו כמה פגמים בולטים
אריק גלסנר
|
01.05.24
"המודרניים הראשונים" הוא ספר פורץ-דרך על תולדות הקולנוע התיעודי בישראל
הרבה מחקרים נכתבו על הקולנוע הישראלי של שנות ה-60, אבל מעט מאוד נכתב על הקולנוע הדוקומנטרי באותה תקופה, שהקדים את זמנו ובחן מחדש את האתוס הציוני ואת החברה הישראלית. ספרו של שמוליק דובדבני, אם כך, הוא ספר חדשני שמגלה נקודות נשכחות
נורית גרץ
|
29.04.24
כשהוא אוצר בתוכו מחאה נגד הקיום עצמו, "פרזיט" מתלבט בין הערכת האדם לזלזול בו
בעלילת ספרו החדש של בועז יזרעאלי - איש פרסום בן 48 מסרב יום אחד למטלה שטותית ומפוטר מעבודתו. כשהוא עובר לגור אצל חבריו ביישוב הגלילי הרוּחני הבדוי "מצפה גזם" ונתקע שם, מתגלה לקורא יצירה סאטירית שעוסקת בשאלות על קריירה, עונג ובטלה
אריק גלסנר
|
25.04.24
תהילה חכימי מתארת בשירתה את העולם מקרקעית החיים, שם כולנו דומים זה לזו
בספר השירים החדש שלה, "אמא איקס", מפגישה המשוררת שתי הוויות דומות מאוד ושונות לחלוטין: עבודה ואימהות. כך, עוצמתו מבוססת על נכונותה להעניק קול משותף לרבות ורבים, לא להיות יחידה במינה אלא משתנֶה שכולנו יכולים להשתקף בו
אלי הירש
|
24.04.24
רענן שקד מציג ספר עזרה עצמית מודע ומבדר לבני גילו ומעמדו הסוציו-אקונומי
מצויד בכתיבה כנה וביכולת לא לשעמם, עיתונאי "ידיעות אחרונות" מפרסם את "אושר לאנשים לא מאושרים", ומייצר הזדהות אצל אנשים שהעשור הפורמטיבי של חייהם היה בשנות ה-90. כך, בפרקים קצרים שקד מסביר למה אושרנו תלוי בסיפור שאני מספרים לעצמנו, למה לא תמיד כדאי להיות מחושבים עם כסף ולמה נסיעה לאיטליה היא פתרון למועקה
נוית בראל
|
21.04.24
הספר שכתב קוונטין טרנטינו הוא לא ספרות - הוא הרבה יותר טוב מזה
בשפה פשוטה, משוספת, מתלהבת, עמוסת סוגריים, שורות קצרות ומודגשות וקריאות התלהבות - כותב קוונטין טרנטינו את ספרו "מחשבות על קולנוע". כך, גם כשהוא יורד לפרטים באופן כמעט אובססיבי, אי-אפשר שלא להיסחף בפואמת האהבה המטורפת, החצופה ועתירת מכמני הידע האינסופיים לקולנוע, של הבמאי האהוב שמתהלך כאן בינינו בישראל
שרון קנטור
|
20.04.24
אוצרות, מפלצות ובגידות: אחת היצירות הערביות החשובות מתורגמת לראשונה
"סיפורי אלף לילה ולילה" הפכו לנכסי צאן ברזל, אך מעטים מכירים את אסופת הסיפורים "מאה לילה ולילה", שנפרדת מהם, אבל נכתבה בסמוך לתקופתם. עתה הקובץ רואה אור בעברית, ומזמן לקוראים היכרות עם הספרות הערבית הפופולרית של ימי הביניים
גיא רון-גלבע
|
14.04.24
חנה ארנדט הגיעה לישראל לסקר את משפט אייכמן, והזדעזעה דווקא מהמפעל הציוני
מערכת היחסים הבעייתית עם הפילוסוף האנטישמי מרטין היידגר, הבוז שרחשה לשפה העברית, והביקור בירושלים בזמן משפט אייכמן שהסעיר את רוחה. ביוגרפיה חדשה של מחברת "הבנאליות של הרוע" מתמודדת עם אירועי חייה של אחת מגדולי ההוגים בעולם כ-50 שנה לאחר מותה, וחושפת מה היא באמת חשבה על פרויקט הציונות וכיצד הדברים שכתבה בחייה רלוונטיים גם לימינו
אלי שאלתיאל
|
07.04.24