מי מפחד מהמתנחלים?

מפחיד לגור היום בשטחים. התגלית המדהימה הזו נפלה עלי היום בדרכי הביתה. ככל מתנחל סביר אחר, גם אני חוצה מדי פעם את הקו הירוק ומשוטטת לפרנסתי ברחבי הארץ. והנה היום, בשובי לביתי, שמתי לב שככל שאני מתרחקת מתחומי הארץ הנושבת ומתקרבת אל אזורי הגבעות הממוספרות, משתלטת תעוקת-מה על לבי והריני מפוחדת כתושבת אזור המרכז שאינה מוצאת את עצמה בין בית לחם לחברון.
בשנתיים וחצי האחרונות התרגלנו לנהוג בדרכים כשעינינו פקוחות לכל עבר ונפשנו מוכנה לכל הרעות הצפויות. מכוח אותו הרגל, ובהתאמה לרוח התקופה, אני מסוגלת לקרא שלטי חוצות, גרפיטיז ותעמולת בחירות, מבלי לגרום ליותר מדי תאונות דרכים, גם כשאני בלב תל-אביב או רעננה. ואכן, שם, בערי השפלה ומישור החוף, כיף לא רגיל לקרוא את תעמולת הבחירות. המגוון הוא עצום (כל הקשת הפוליטית), האופטימיות מסננת את המציאות, ובאופן כללי אפשר לעמוד ברמזור, לחטט באף ולצחוק. אין כך כשעוברים את הקו.
עוד באזור עמק האלה, מייד כשעברתי את בית-שמש, השתנתה האווירה. "אל תתנו לטרור מדינה!!!", "אל תתנו לטרור מדינה!!!" אני רואה מסביבי, בצפיפות אידיאולוגית מטרידה, ומנסה לברר עם עצמי על איזו מדינה מדובר בכלל. ומה איכפת לי לתת לטרור מדינה? אולי זה דווקא רעיון לא רע? שתהיה לו מדינה ושהוא יעבוד שם.
עוד לא הספקתי לפתור את הדילמה הזאת, והמפד"ל קופצת עלי עם "שומרים לך על הבית". שומרים? לי? על הבית? בפעם האחרונה שבדקתי הבית (שלי, שלכם) היה מאוד לא שמור. בינו לבין הבית של השכן אין אפילו גדר. וככה, ככל שהמתנחל הסביר מתקרב אל ביתו, הוא מבין שגורלו מופקר בידי האצבע של ברוך מרזל, הכיפה של אפי איתם והנץ של חרות.
מעבר לבהלה ולפחד שנפלו עלי, אני תוהה על טפשותן ותבוסתנותן של המפלגות האחרות. אלה שהאג'נדה הפוליטית שלהן כוללת התייחסות אמיתית לסוגיית ההתנחלויות והמתנחלים. למה אף מפלגה לא סידרה לעצמה מסע-טרום-בחירות אמיתי בהתנחלויות? למה אין חוגי בית עם המתנחלים? הרי עיקר הדיבור הוא על המקום הזה והאנשים האלה.
במקום מסע ההפחדה של מפלגות הימין (כאילו אין לנו ממה לפחד באופן שגרתי, כשאנחנו פותחים למישהו את הדלת) היה ראוי שמפלגות מימד-העבודה-בראשות-מצנע, מרצ, חד"ש ועלה ירוק יפנו אל המתנחלים באופן ישיר ויגידו להם את האמת שלהם. אבל בלי להתבלבל ולדבר על פיצויים. המתנחל הסביר (מעפרה, בית-אל, קדומים וגוש-עציון) לא יקבל את הזלזול הזה בעין יפה. דברו אתו על הדברים האמיתיים: שלום, ביטחון, נחלת אבות, קדושת הארץ, דמוקרטיה, טרור, איסלאם, ערביי ישראל. אם דחוף לכם לדבר על פיצויים, הרחיקו נא אל כדים, גנים, אדורה וכו'.
ואם בחרתם שלא לדבר אל ועם המתנחלים - מגיע לכם שלא יבחרו בכם.