מנכ"ל משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, תא"ל במיל' ישי וקנין, שלח היום (ראשון) לשני בכירים לשעבר בשב"כ הוראה להתייצבות לפגישת ביקורת והצגת המסמכים הרלוונטיים שברשותם, במסגרת תהליך ביקורת המדינה על כשלי 7 באוקטובר.
לפי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, המכתב נשלח לעורכי הדין של השניים, לאחר שניסיונות לקבוע פגישות עימם לא צלחו. "הזימון הוא בהתאם לסעיף 26 לחוק מבקר המדינה, לפיו אי הגעה לזימון עלולה לכלול סנקציות", נמסר.
בשבוע שעבר נחשף ב-ynet כי אנשי שב"כ מסרבים להיפגש עם אנשי הביקורת, גם אחרי שקיבלו מכתבים שלפיהם הגעתם מחייבת. בעקבות זאת, גם נפגש המבקר מתניהו אנגלמן עם ראש השב"כ דוד זיני. בפגישה הזו הציג זיני, בין השאר, את אתגר מימון הייצוג המשפטי לאנשי שירות מכהנים. לדבריו, בניגוד לצה"ל, לשב"כ אין גוף מקביל לסנגוריה הצבאית או יכולת לגייס עורכי דין לשירות מילואים.
במכתב לשני הבכירים נכתב: "כשלושה חודשים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל הודיע מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור על פתיחה בביקורת בכל הנוגע לאירועים שהובילו לטבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. במסגרת זו בודק מבקר המדינה את התנהלות כלל הדרגים – המדיני, הצבאי והאזרחי, החל מראש הממשלה והשרים הרלוונטיים ועד לראשי מערכת הביטחון והבכירים שהיו בתפקידם לפני 7 באוקטובר ובמהלך המלחמה.
"במקביל, החל משרד מבקר המדינה לקיים ביקורת בשב"כ בנושאי הליבה של אירועי 7 באוקטובר בהתאם למתווה שגובש בין אנגלמן ובין ראש השב"כ (ובהמשך גם להחלטות בג"ץ שנגעו לנושא). לצערנו, על אף ניסיונות משרדנו לקבוע פגישה עם מרשך, לא הצלחנו לקבוע מועד לפגישה".
לפי המבקר, "כבר ביולי 2025 נשלחו לשניים הנושאים עליהם מתבקשות הפגישות עימם. מאז, הם נמנעו מלתאם פגישות עם צוותי הביקורת. גם לאחר פגישות עם המייצגים שלהם, לשם תיאום לו"ז מוסכם, השניים בחרו לא להיענות למתווה שהוצע בדרך דומה גם לבכירים אחרים בגופי הביטחון. זאת על אף שחלפו למעלה משבעה חודשים מאז שבג"ץ נתן תוקף של פסק דין למתווה המוסכם לביקורת על צה"ל והשב"כ".
במשרד המבקר הדגישו כי "בהתאם למוסכם בין מבקר המדינה לראש השב"כ - מתקיים שיתוף פעולה בביקורת בין משרד המבקר לשירות הביטחון הכללי".
לאורך השנתיים האחרונות, המבקר הואשם לא פעם על-ידי האופוזיציה בכך שהתעקשותו לתחקר את האירועים נועדה לסייע להסיט את הדיון הציבורי מאחריותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לטענת האופוזיציה, רק ועדת חקירה ממלכתית עצמאית היא שצריכה לתחקר את המחדל. אנגלמן, מנגד, טוען כי הביקורת חלה גם על ראש הממשלה וגם על הגופים הביטחוניים.
כך מסבירים אנשי שב"כ את הסירוב
יש לציין כי רק מיעוט של מבוקרים בשב"כ נותרו בתפקיד, ורובם, בעיקר הבכירים שבהם שנגעו לליבת מחדל 7 באוקטובר, כבר פרשו. אלא שגם אותם "לשעברים" מסרבים להיפגש עם אנשי המבקר. לעומת אלו המכהנים בתפקידם, אנשי השב"כ שעזבו שכרו את שירותיהם של צמרת עורכי הדין, וביניהם לבין אנשי המבקר החלו עשרות תכתובות ענפות עם בקשות ודרישות שונות - כך למשל הדרישה לאפשר לעורכי הדין לקיים חקירות נגדיות למבוקרים אחרים.
ישנן עשרות בקשות לקבלת מסמכים רבים מתוך השב"כ, שלגביהן נדרשת פרוצדורה ביטחונית על מנת להתיר את העברתם לאזרחים, כשבחלק מהמקרים אנשי המבקר בעצמם מתנגדים להעביר את המסמכים בטענה כי הם אינם רלוונטים לביקורת. באשר לכך, חלק מאנשי השב"כ לשעבר סבורים כי מרכז הכשל הוא של צה"ל ודורשים לקבל מסמכים רבים מתוך הצבא, אף שאינם נוגעים לפעילות איש השב"כ אותו הם מייצגים. לטענתם, המידע נדרש להגנתו.
לטענת נציגי אנשי השב"כ, בשל היותם אזרחים - לא חלה עליהם החובה להיפגש עם אנשי המבקר. חלקם, כאשר עוד היו בשירות, אמרו למבקר המדינה כי ייפגשו עימו, אלא שהעניין נמשך עד לפרישתם. לטענתם, חוק מבקר המדינה מחייב שיתוף פעולה מצד גופים "של המדינה", כלשון החוק, אולם עובדי השב"כ הפורשים כבר אינם כאלה.
לטענת עורכי הדין של אנשי השב"כ, גם הסעיף בחוק - שהשימוש בו חריג ונדיר - של "צו הבאה", חל רק על עובדי מדינה מכהנים, ולכן גם הזימון של אנגלמן לא אמור לחייבם. במגעים בכתב ובעל פה כתבו למבקר סנגורים כי "מרשנו אינו כפוף למרותך".
לטענת עורכי הדין של אנשי השב"כ, בדיקת האירועים יכולה להתנהל רק במסגרת הליך של ועדת חקירה ממלכתית, שתתחקר את המחדל ובמקביל תשמור על זכויותיהם.
