מה יש לסבתות להציע במקרה של הכשת נחש ? בטוח קימת תרופת פלא מישהוא מכיר ?

בעית הנחשים מאוד נפוצה במושבים/קיבוצים בהם הקרבה לטבע מביאה נחשים רבים. הפתרון המעשי ביותר הוא להחזיק בחצר עדר קטן של חתולים. הם פתרון מעולה לבעיה הזאת. החתולים הורגים את הנחשים או לפחות מבריחים אותם.

ככל שמבינים יותר את דרכי הנחש כן חוששים פחות מפניו. לדעתי צריך היה להוסיף יותר פרטים במאמר תמציתי זה. ברצוני לציין שני אויבים טבעיים של הנחשים בארץ. חתול מצויה לוחמת בנחשים ארסיים קטנים. אם הנחש גדול מדי היא מעדיפה לברוח. הקיפוד הוא האויב הרציני ביותר של הנחש. אינו חושש לתקוף נחשים מגודלים ומרגיש עצמו מוגן מחנק על ידי הקוצים שלו. ציפור בשם חיויאי הדומה במעט לעיט אוכלת אך ורק נחשים. אם חתול נתקלת בנחש שהומת היא תעדיף את בשרו על כל מעדן אחר. טווסים זוללים עקרבים בלא חשש ואפילו מחטטים אחריהם בתוך החורים

חוסם עורקים כשמו -תפקידו לחסום את הדם הנכנס לאיבר הנגוע, אין זה קשור לורידים שממשיכים להוליך את הארס בגוף ולכן חוסם עורקים לא יעיל בהכשה אלא קיבוע (מקל קשור לאיבר) וקירור של האיזור להקטנת זרימת הדם.

הטוב בנחשים רוצץ את ראשו נאמר במקורות! אני כשאראה נחש לא אנסה לזהות או לתפוס אותו, אני פשוט אברח! אבל לאן להימלט מ-120 "נחשים" לא פחות מזיקים היושבים במשכן? פגיעתם רעה, אך אני מקווה שהם אינם גורמים למוות!

העובדה שקוראים לרצועת הפלסטיק חוסם עורקים לא מונעת ממנה לחסום גם ורידים וגם את דרכי הלימפה. הפחד מהשימוש הוא בנמק אם לא יהיה פינוי מהיר.

לא לצרוב את המקום ולא לחמם!!!! לחלק מהנחשים ארס שהחלבון שבו עובד טוב יותר בקור. לכן רצוי לא לקרר (גם במים). ברוב עקיצות החרקים רצוי כן לקרר. חום באופן כללי מזרז זרימת דם... להזכירכם, בארץ כמעט שלא מתים מהכשות כך שרצוי להרגיע את הנפגע (להאט לו את הדופק). גם ה"חסם הלימפתי" המפורסם יצא משימוש שכן הוא יגרום נזק מקומי כבד מאד לאיבר המוכש.

ישנם הרבה נחשים לא ארסיים שדומים מאד לארסיים. זו הדרך שלהם "לעבוד" על טורפים פוטנציאלים. למי שאינו מיומן, ההבדלה בינהם קשה. לסיכום, נחש שהכיש הוא נחש ארסי ומכל נחש יש להזהר כפי שצויין בכתבה...

א. קח סלולרי. ב. נחשים רגישים מאד לתנודות בקרקע. (אגב, הם חרשים לגמרי) והם מסוגלים להרגיש אדם רץ ממרחק רב ולזוז מדרכו. ג. רצוי לתלות על הצוואר גם פנס קטן. (לא מזיק)

1. קיבוע יד זה לקשור אותה לגוף או לקרש. רגל קושרים לרגל שניה או לקרש. 2. חוסם עורקים יגרום לנזק מקומי בעצמו. בשילוב עם הנזק שגורם ארס הנחש, עלול לגרום לכך שבבי"ח יאלצו לקטוע את האיבר. או שכשיורידו את הח.ע. כל הרעלים בבת אחת ישתחררו לגוף, דבר העלול לגרום לירידת לחץ דם רצינית מאד ואפילו מוות.

לשרף עין גדי למשל, הנחש שהרג את אלי אסייג, אין ראש משולש. לצורך זיהוי אין תחליף לתמונות. אפשר למצוא למשל באנציקלופדיה של החי והצומח בישראל. צריך גם לשים לב לתפוצה. צפונה מבאר שבע למשל צריך לדאוג רק מהצפע (וכן מצפע החרמון בחרמון). בכל מקרה, מי שלא מכיר נחשים שיתייחס לכל נחש כאל ארסי, שזה אומר לא לנסות ללכוד או להרוג אותו, לא להכנס לפאניקה אלא פשוט להתרחק לאט. נחשים לא מכישים אנשים אלא אם דורכים עליהם או תוקפים אותם.

יש מעט נחשים שאכן דומים מאוד למינים ארסיים. הדוגמה הנפוצה היא זעמן המטבעות שדומה בצעירותו לצפע צעיר. כלל שנשמע גרוע אבל עובד מנסיון - אם הנחש ברח לפני שהספקת לזהות אותו אז הוא אינו ארסי. נחשים ארסיים הם הרבה יותר איטיים ומסורבלים ויש מספיק זמן לזהות אותם. בדרך כלל לא קשה לזהות נחשים לא ארסיים. צפונה מבאר שבע צריך לדאוג רק מהצפע (פרט לצפע החרמון בחרמון ושרף עין גדי בעין גדי). רוב המינים הלא ארסים מספיק שונים מהצפע, לא צריך להיבהל מהם ואפשר ליהנות מהם בטבע. נחש הוא חיה יפה, מעניינת ומועילה.

אתמול בערב הכלבה שלנו (לברדורית שחורה ששמה נור ) התחילה לנבוח לעבר בלוני הגז בחצר מיד ידענו שמדובר בנחש לפני חמש שנים היא זיהתה צפע גדול על מפתן דלת הבית (יותר ממטר אורך). הזעקנו שכנים ובכוחות משותפים לכדנו צפע - 35-40 ס"מ אורכו- פצענו אותו קצת בזנב. אני רציתי שיהרגו אותו מיד.- מבחינתי נחש טוב הוא נחש מת אך היתי בדעת מיעוט. אני מאוד מקוה שחברים שלו לא יגיעו לביקור. נור הכלבה - קיבלה שתי פרוסות פסטרמה והרבה חיבוקים על אומץ ליבה, וחוכמתה. נ.ב. תגובה ל10 ול25 כל העבישים הם ארסיים גם העכבישים האפורים בבית. ואלמנות שחורות נמצאות בכל חצר כמעט אלמנות שחורות לרוב בונות קן +רשת ולא זזות ונודדות כמו עכבישים אחרים ולכן לא רואים אותן הרבה.

קודם כל - סחה על התגובות, רואים שהנושא מעסיק הרבה חבר'ה ומורגש שהציבור צמא למידע מדויק ועדכני. בשל קוצר היריעה כמובן לא יכולנו להיכנס לכל הפרטים הקטנים ביותר ולא ניתן לכלול תמונות של כל המינים של הנחשים. הספר המעודכן ביותר בעברית על זוחלי ישראל הוא "מדריך לזוחלים ודו-חיים בישראל" בהוצאת "כתר" משנת 2001, שנכתב בידי פיני אמיתי ועמוס בוסקילה; מי שבאמת רוצה להתעדכן - מומלץ! ובאשר למה שנכתב בתגובה 44 (ובעוד תגובות) - צפונה מבאר-שבע, עקרונית, בחבל הים-תיכוני יש לחשוש בעיקר מהצפע המצוי ("ארצישראלי"), אולם במדבר יהודה, בשומרון ובבקעת הירדן (עד דרום הגלבוע!!!) בהחלט יש גם אפעה, וגם פתן שחור, וגם שרף עין-גדי. לא בשביל לזרוע פניקה - אלא רק כדי להעמיד דברים על דיוקם. ובאשר לאסון הנורא שקרה לאלי אסייג - לגבי שרף עין-גדי לא קיים נסיוב, שהיה עשוי להציל את חייו של אלי, מאחר שבארץ לא מצאו לנכון לפתח נסיובים עבור כל 9 המינים הארסיים; פותחו נסיובים עבור 4 המינים המהווים מבחינה סטטיסטית-רפואית "עדיפות עליונה" לפיתוח נסיוב: צפע מצוי, אפעה, שפיפון ופתן שחור. עבור יתר 5 המינים (צפע חרמון, עכן קטן, עכן גדול, עכן חרטומים ושרף עין-גדי) לא "משתלם" למדינה להשקיע בפיתוח נסיוב. הכוונה לכך שבמינים אלה לא ידוע (או שלא היה ידוע מהעבר) שהם קטלניים לאדם, או שמקרי הנכישה הם כל כך נדירים - עד שלא "מוצדק" לפתח ולייצר נסיוב. לגבי שרף באפן ספציפי, היה חשד (ללא הוכחות ממשיות) שהוא עלול לסכן חיים עד כדי מוות, אולם עד היום לא דווח בארץ על אף מקרה מוות מנחש כזה מאז שהוא התגלה לראשונה בעין גדי (ע"י פרופ' מנדלסון, בשנות ה- 40). אכן, מקרה טרגי ביותר, שהיה יכול להימנע אולי אם היה קיים נסיוב. מסקנה: אל תתעסקו בכלל עם נחשים אם אינכם מבינים בזה (אבל ממש מבינים) ואם תפגשו נחש - אל תהיו בפניקה, תנו לו להסתלק ולכו לכיוון השני.

הכתבה מקיפה ןמרתקתאיך שןמרים על המידע כדי שמקסימום אנשים יקראו.יישר כחץאנא המשך לכתב לנו כתבות מקיפןת ןמענינות. תמר

מצטרף ל4,50, 57 ו 27. כתבה מצויינת. מימוש אמיתי של החזון הצופי: היה נכון בכל עת.

למה אין פרסום של לוכדי נחשים טלפונים ואיזור הרי בכותרת כתוב אבל בתוך המאמר אין

אני נערה צעירה ואני ממש חולה על נחשים אני אוהבת אותם,וחוקרת אותם... ושוקלת להפוך בעתיד לוטרינרית או ללכודת נחשים אבל כדי לעשות זאת אני צריכה לדעת אליהם הכל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כך שנישאר לי..... 65% ואני ישמח אם תפרטו יותר...תודה

נחש פעם יקיש אותי

נו אני רוצה שיקנו לי נחששש