ספר חדש יחסית "להיות אמא חורגת" מנסה להתמודד עם הדיעה הקדומה שגיבשו האגדות השונות לאורך מאות שנים, ויצרו סוג של אל חזור בעניין הציפיות של הילדים והמשפחה מהאם החורגת. מעניין שעם כל כך הרבה אמהות ואבות חורגים לא יוצרים אגדות חדשות

בתןר הבת למשפחה גרושה תתביש בעצמך!!! אני מעדיפה את המשפחה שלי כמו שהיא עכשין מאשר שההורים שלי היו ביחד ורבים כל הזמן. אני בקשר נהדה עם אבא שלי ועם אמא לי ועם חבר שלה ועם אשתו של אבא שלי. וה"אמא החורגת" עוזרת לי להכין היום תחפושת של כיפה אדומה לפורים (לכל מי שיש לו בעיה עם האחים גרים).

יפה כתבת. שימי לב שאין הרפתקה בלי גבולות. ודאי שזוהי בדיקה מעשירה, שמאפשרת להם רק בדמיון לחצות גבולות ולבדוק מה קורה כשחוצים אותם בלי לסכן דבר. וז'אנר ההרפתקה מתקיים על הקו של הגבול ממש (כמו האימה). אליס חוצה כל גבול אפשרי - בין דמיון למציאות, עוברת במראה, משנה את גודלה, וכך לומדת על יחסיות של דברים. אם זו חציית ים במעוף, או מעבר בבריכה של דמעות, הגיבורים עוברים מעין "הטבלה" עם לידה מחדש אחריה, ושם, מעבר לגבול, יכולות ההרפתקות להתקיים. גם דורותי עפה לה לארץ עוץ. דוגמה נהדרת לחציית גבולות היא של מקס ב"ארץ יצורי הפרא" שבורח מעונשו על שחצה גבול והתנהג לא כמו ילד מחונך אלא כמו "פרא אדם", נסגר בשל כך בחדרו - גבול גיאוגרפי ברור ומוחשי, והוא בתמורה מטשטש את גבולות החדר חזרה ושט לו לארץ יצורי הפרא. שם הוא מגלה שהוא לא אוהב להיות במקום הפרוץ הזה והוא חוזר לחדרו, לגבולות המגינים והטובים של הסדר וההגיון - ומעצם החזרה שלו לשם, הוא מקבל גמול - אהבה של אמא, שממתיקה את העונש שלה, וחוצה את הגבול של "אסור לאכול בחדר" או "אם לא תתנהג יפה, לא תקבל את ארוחת הערב שלך!". ועוד משהו - בימי האחים גרים היו הרבה מאד ילדים שאמא שלהם מתה בלידה, ואמהות חורגות היו דבר מאד מקובל - הרי גבר לא ייששאר לבד עם שני ילדים בלי אשה שתגדל לו אותם. ונשים ללא ילדים, נשים צעירות שמושלכות לתוך מוסד הנישואין עם ילדים לא להן, לא ממש חייבות להיות אמהות מלאות אמפתיה. באמת היו אמבות חורגות אז, והן כנראה באמת לא היו ממש נחמדות. וזה משיחות עם נשים היום שהיו להן אמהות חורגות, תאמחיני לי. אז גם נקודה למחשבה. בעוד עשרים שנה ישאלו למה יש כל כך הרהב סיםורים על ילדים עם אמא חד הורית..

יו איך שהייתי מחכה לספר הבא בסדרה ותמיד תמיד הייתי מקבלת אותו ראשונה מהספרנית כי כל כך אהבתי לקרוא. באמת מומלץ.