לבנון רוצה להרוס תשתיות של חיזבאללה. תושבי לבנון והצבא מתכוונים להיות בצד ישראל כדי לפרק את חיזבאללה.

איזה בן אדם אתה. קשקושים חסרי פשר. ניבטת ממך שנאה תהומית לכל מי שיש לו ביד סמכות, והצגת עצמך כחכם גדול רק מעצימה את הדיאגנוזה. אתה אומלל.

והם נמצאים בכתבות כאן: 1) זעם ולוחמנות. 2)פאניקה והיסטריה 3)התבכיינות. כל האנשים מתנהגים ב-1 מ-3 צורות אלו. הכתב בחר בדרך מס' 3

שוב ושוב עיתונאי ארצינו מראים חוסר הבנה לצד חוסר אמירה. שאלה: למה החמ"ס נבחר? תשובה: אנחנו לא חיזקנו את אבו-מאזן. לא רצון הערבים המתמשך להשמיד אותנו כמובן. זוהי ההתנשאות הידועה שגורסת שלערבים אין דעה ויכולת והכל אנחנו צריכים לארגן להם. חוץ מזה, אדון סרנה היקר, מלחמת לבנון שאתה יוצא כנגדה, ובצדק, פרצה רק כי ניסינו להתערב בשלטון לבנון ולצור אותו כרצונינו. שאלה: למה החיזבאללה תקף? תשובה: כבומרנג בעקבות התקיפה בעזה. שוב סרנה, הבן, הציבור העזתי מעניין את נסראללה כקליפת השום. הם מנסים לפגוע בנו באותן שיטות מיום שיצאנו מלבנון. לא צריך סיבה! אנשים מרוב הדעות הפוליטיות מבינים את זה היום. ולגבי חוסר האמירה. אין שום הצעה. כמובן. הכותב טוען למשל שלא היה נכון לתקוף דוקא אחרי חטיפת שליט. הוא טוען שהתקפת שדירות הייתה חמורה לא פחות (נכון), אבל לא זכור לנו שהכותב טען שיש לתקוף לפני החטיפה. האמירה היחידה שישנה והיא חוזרת תמיד בלי קשר למצב היא אמירת האמפוטנציה. לעולם אין לתקוף ותמיד יש לחפש איזה קיר לדבר/לדפוק תראש איתו/בו.

מוזכרת בהקשר להישגים שאבדו. על מה לכל הרוחות הוא מדבר!!!!!?????

הכול דיבורי סרק והבל הבלים. לא הצעת שום דבר. איך ההנהגה לדעתך הייתה צריכה להגיב על חטיפת שני החיילים בלבנון? לא לעשות כלום? לשבת בחיבוק ידיים? אתה כנראה סתם תמים שמאוד מייחל לשלום שלא בא, אז נוח לך לצייר תמונה בראש שהכול יכל להיות אחרת.

שכחת להוסיף שגם את כל הנאצים צריך לחסל, כולל כאלה שמתחזים ליהודים והם בעצם נאצים שקוראים לחיסול כל הערבים כמו שעשה מגיב 7.

נכון, הכי מיותרת לאור העובדה שאנשים הגורסים ככותב הכתבה הביאו להזנחת בעיות במשך זמן ארוך בתמורה לאשליית שלום ותקווה ורווחים זמניים. אילמלא מנהיגים המושפעים מאנשים הכותבים ככותב, הטיפול בבעיות בהיותן קטנות, היה הרבה פחות כואב (אם כי לעיתים פחות נוח פולטית) וללא צורך בהתמודדות עם בעיות גדולות כיום. לצערי, "קיר הברזל" נזנח (ראה "קדימה") וקוצר הסבלנות והראות יביאו אותנו לעוד מהלכים כדוגמאת זה. אני לפחות מקווה שהמנהיגות תסיים את המהלך ולא תשאיר אותו חצי גמור, הדבר משול לשימוש באנטיביוטיקה ללא סיום הטיפול, במידה רבה אתה מחסן את החיידקים ובפעם הבאה, גם האנטיביוטיקה לא תעזור.

יש אנשים, שלא משנה מה ייקרה, דבר לא יזיז אותם מהדעות שלהם ומתפיסת עולמם. מצב נתון יכול לעבור סדרת תהפוכות אבל המסקנה תמיד תהייה אותה מסקנה. לא משנה שמנהיגים התחלפו, אוכלוסיות התפנו, מפות השתנו, הסכמים נחתמו, אירועים התווספו, ועוד ועוד תקריות ארעו שהאירו את פני הדברים, או לחלופין הובילו אותם לנתיבים חדשים, המסקנה תמיד תהה אותה מסקנה. תקפה לכל מצב. ייתכן שנזיר טיבטי ייתרשם מהנחישות שלך לחזור על אותה מנטרה מתנשאת (בעיקר כלפי הערבים - שמבחינתך אין להם כל אחריות אישית) שוב ושוב. אבל במחוזות האדם החושב, קיבעון שכזה נוגד את כל חוקי האבולוציה שאדם חווה במהלך חייו. מסתבר שלא כולם מתפתחים.

דוגמה לאחד שחושב מהראש ולא מהבטן.

אין הבדל מה יהיה אבל תמיד אנחנו לפי השמאלנים לא צודקים . אולי תפסיקו להיות האויבים שלנו !!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

החשש שלי הוא שאכן ישפך דמם של חפים מפשע בזמן שכל המתלהמים משני הצדדים ימשיכו להסית ולחמם את המצב הגרוע . אנחנו צריכים לחשוב בהגיון -מה באמת חשוב לנו היום. להיות מציאותיים ולהבין שמולנו נמצאים מנהיגים פאנטיים . לא כל מה שנרצה נוכל להשיג. כח הרתעה חשוב אבל הפתרון אינו רק בכח.

זאת ההשקפה של רבים שמנמיכים את קולם מול ההתלהמות הכללית.

קשקוש רגשני. אובססיה לסימטריה גם כאשר זו אינה קיימת. (סוג של נכות אינטלקטואלית)

הרבה רעש ולא כלום ( ארמית)

אני בטוחה שמי שלא הצדיק את הכותב בכתבתו הוא לא צפוני בטח הוא מאזור המרכז שמבלה את יומו בחוף הים ולא תחת קטיושות , תודו שאין לנו מנהיג חכם במדינתנו אלא יש לנו ....תנו לנו לחיות בשלום

לרוב הייתי מסכימה איתך כי ישראל נגררת למלחמות מיותרות, אך מאז שעזבנו את עזה נורו מעל ל- 300 טילי קסאם לשדרות, האם מישהו סופר אותם ? וכן ישראל הגיבה בחוזקה כאשר נחטף חייל - הטילים אולי היוו את ה"טריגר" אך חטיפת החייל היה "הקש ששבר את גב הגמל" וחלילה וחס שאייחס את חייו של גלעד שליט לקש. מי כמוני חושבת שהיה ויש לצאת מהשטחים. אך היציאה במצב זה מהשטחים למה תוביל ? - להקמת מדינה רווית אלימות ובורות, וישראל במקום שתדאג לבעיותיה מפנים - האלימות המתגברת, מע' החינוך הנכשלת והעוני תצטרך לדאוג בכל מקרה ולקחת אחריות גם על פלסטין החדשה, שכן ללא חינוך, תברואה נאותה ושלטון יציב שדואג לעמו המדינה שתקום תהיה כמו חבית דלק שרק זקוקה לניצוץ . ולבנון - מאז שיצאנו מלבנון ,ממשלת לבנון לא יישמה את החלטת האו"ם ולא פרשה את צבאה בדרום, בגבול ישראל. מעצם פעולה זו החליטה ממשלת לבנון להתנער מהאחריות על הדרום ולאפשר לחיזבאללה לצבור כוח, ואף גרוע מכך היא בעצם נתנה את הלגיטימציה לחיזבאללה להתחזק על חשבונה. מעציב אותי לחשוב שזה לגיטימי מצדך שתגיע תגובה מלבנון ( אולי הייתה צריכה גם להגיע תגובה מאיראן ...) ש"דואגת" לכאורה לאחיה הפלסטינים - אם הדאגה מצד לבנון כל כך גדולה, למה כעבור כמעט 60 שנה עדיין מוחזקים הפלסטינים בשטח לבנון כפליטים וארגון חיזבאללה "הדואג" לפלסטין במקום "לבזבז" כספו על חימוש אינו דואג לרווחת הפלסטינים ומשאיר אותם לגווע ברעב. לכן אני רואה בתגובת צה"ל לגיטימית שכן פתאום התעוררה לה ממשלת לבנון והבינה כי עליה לקחת אחריות על ארצה. כל מדינה בעלת שכל לא הייתה נותנת למדינה אחרת להכנס לשטחה הריבוני ( שהוסכם עפ"י האו"ם אגב) לפגוע בריבונותה ע"י חטיפת אזרחיה משטחה. מה היינו אמורים לעשות? להכנע לדרישות חיזבאללה שפתח חזית נגדנו ולא להגיב? או שמא היינו צריכים להכנע לדעתך ולשחרר אסירים?

ידוע לכל שבסופו של המהלך הצבאי שישראל רצה לקראתו יגיע השלב שבו אנו חלילה נפגע בבית ספר בלבנון וילדים ימותו או לחלופין שקטיושה תיפול על בית-ספר בחיפה או תחנת דלק ויהרגו עשרות ישראלים ואחרי כל המהומה שאנו תרמנו לה יגיע שלב הפסקת האש ואז העולם יגרום לכך שנצטרך להפסיק להלחם כפי שהיה ואין מה לעשות סופו של יום הכל שאלה של מחיר האם שווה לפתוח מלחמה ולצפות לעשרות הרוגים משני הצדדים או לשחרר מאות מחבלים שאנו שומרים ומאכילים ומספקים להם את צרכיהם בבתי הסוהר שלנו כפי ששיחררנו עד היום למעלה מ 10000 מחבלים מקום המדינה קשה לי להבין מדוע שיחררנו 400 מחבלים עבור טננבאום הפושע ולא נשחרר עבור 3 חטופים שברור שרק כך נקבלם חיים ושלמים אין שום שכל מדיני רק כוח - ושיהיה ברור אני ימני ולא שמאלן אבל לפי מה שאני רואה ישראל סתם גוררת את האזור להסלמה , אינני רואה פסול שבשחרור מחבלים היה ניתן למנוע את כל המצב הזה לו מראש היה עונש מוות למחבלים ואז לא היו חטיפות לצורך שיחרור מחבלים, כי פשוט לא היה את מי לשחרר תמורתם וזה הפיתרון שהייתי מצפה ממנהיגות מדינית שיעבירו חוק מוות למחבל עם דם על הידיים ואז נוכל לחיות כמדינה שאיננה שבויה בידי אסיריה שנמקים בכלא

קראתי את שכתבת, ובדמגוגיה, כמו בדמגוגיה, אין דבר כזה שאין דבר כזה. כל מה שכתבת נשמע הגיוני להחריד, אך אין בזה שום דבר מפתיע. לבקר מלחמה זה דבר קל, ואפשר למצוא אינספור סיבות ללמה זה לא עדיף. באותה מידה אפשר להרעיף בשבח ההתאפקות והדיבור האינסופיים. אבל אלה רק מילים, כי כשמנסים לפרוט אותם למעשים, מגלים שהמציאות כנראה הרבה יותר מורכבת. יש כמה דברים חשובים שצריך לזכור, אבל מאחר ואין לי כוח לכתוב יותר מידיי, אני אזכיר שני דברים עיקריים: * גם מלחמה היא דיפלומטיה. היא לא מצטלמת יפה כמו שיחות ודיונים, ואנשים מתים בה, אבל דיפלומטיה (קרי, מלחמה) נועדו לעזור לכלל, גם אם פרט זה או אחר משלם מחיר. דיפלומטיה מלחמתית היא בסך הכל עוד כלי לניהול דיפלומטיה, שיש לדעת להשתמש בו בחוכמה, ודווקא בעימות הנוכחי נראה שהשימוש בה עדיין מבוקר. * כמו האמריקאים, גם אנחנו חוטאים באיזשהו חטא יוהרה שגורם לנו לחשוב שבידנו יקום וייפול דבר. אם נרצה שלום יהיה שלום. אם נרצה שגשוג בשטחים יהיה שגשוג. אם נרצה שלבנון תגיע למונדיאל היא תזכה בגביע העולם. ראוי שננהג בצנעה ונבין שלא כל מה שנרצה יקרה, ויש אינספור גורמים במשחק. למשל, לא בטוח שיותר כסף לאבו-מאזן היו משנים את המצב. עליית החמאס היא עיניים פנים פלאסטיני והיא תוצר של מאבקים בין גורמים פנימיים, וירידתו מול עליית החמאס היא משהו שהיינו יכולים מעט לעשות לגביו, אם בכלל. לא כל דבר קשור למעשים שלנו. הגיע הזמן, ידידי, להתבגר, ולהפסיק להתנהג כמו ילדים שכל חייהם חשבו שבעולם יש רק סוכריות על מקל. חלק מתהליך ההתבגרות הוא להבין שיש גם מוות, ויש סבל, וזה חלק מהחיים, לטוב ולרע. יש עוד מספר דברים, אבל אני אפסיק כאן, כי בסופו של דבר זאת רק תגובה שלא תשנה כלום.

סרנה הדברים שאתה כותב פשוט מגוחכים . לכתוב משפט כמו "אילו הייתה מנהיגות זהירה פה ושם" זו האיוולת. מה עוד צריך כדי שתבינו ששם אין מנהיגות שיש לה מטרות מדיניות, כלכליות וכו'. שם יש חיזבאלה, חמאס, אירן שיש להם אולי כל מיני אינטרסים צדדים אך מטרתם העיקרית היא השמדת ישראל. חבל לשקוע בכל מיני פרשנויות בשקל אלא פשוט להקשיב למה שהם אומרים: מטרתנו השמדת ישראל כיוון שהדבר אפשרי שהרי הצינוים חלשים. ז הכל. הכי פשוט שיש. כשאתה מדבר, סרנה אתה ודומיך, על מנהיגות שם, אלה פשוט שטויות. הם רוצים להשמידנו וכל סיבוב במלחמה רק מקדם אותם לשם. כולם רוצים שלום גם במחיר חזרה לגבולות 67 אבל היו מאבקים עם הערבים גם לפני קום המדינה. הם לא רוצי םאותנו פה. נקודה. העניין הזה, כמה עצוב, יובהר רק בכח. אם נוותר עכשיו זה רק יהיה יותר קשה בעתיד. לצערי ההקשפות של סרנה ודומיו מזכירים מאד את אירופה בכלל ובריטניה בפרט בתקופה שבין שתי מלחמות העולם ובפרט לאחר עליית היטלר לשלטון. המחשבה שבצד השני יש מישהו שפוי במושגים מערביים היא פשוט טעות. טעות שהביאה להרג עשרות מליונים אז ועלולה להביא להרג מליונים גם עכשיו, כאן בישראל ובעולם כולו (ראה ערך תוכנית הגרעין של איראן). ההסטוריה חוזרת זה לא קלישאה אלא עובדה. תמיד אבל תמיד יהיו בעולם מלחומת. תמיד היו ותמיד יהיו. למה? כי זהו טבעו של העולם.