לכל שרת דואר יש אדמיניסטרטור שיכול לראות את כל הדואר של כולם. יש לו גם אפשרות לגבות את כל הקבצים, להוריד לדיסק ואז בזמנו החופשיבבית לעבור על כל התכתובות של כול העובדים והעובדות ולדווח אחת לשבוע להנהלה מה קורה. זה בערך משהו המקביל ליכולות שיש לשב"כ מול אזרחי המדינה. אז איך פותרים את הבעיה? דבר ראשון לא משתמשים בתיבת הדואר של החברה בה עובדים לכל מטרה שהיא מאשר לתכתובת פנימית לצרכי עבודה. לגבי תכתובת אחרת יש לפתוח תיבת דואר אשר בה מובטחת הפרטיות וחדירה אליה תיחשב עבירה פלילית שאגב מאוד מומלץ להגיש תלונה במשטרה אם זה אכן קורה. אמנם יחייכו קצת, אבל בהמשך מי שבעיקר לא יחייך הוא אותו מעביד שלא יוכל לשמש בתפקידי ניהול כי אין באפשרותו להוציא תעודת יושר. רק הערה קטנה לגבי ההיגיון של הרשמת - ברור שמדובר במי שמוכן לתת לחקר האמת עדיפות ובמקרה של העובדת הנתבעת אם היו בתכתובות הודעות פרטיות שאינן קשורות יש להתלונן במשטרה על חדירה לפרטיות ופגיע הבפרטיות ובעיקר אם מדובר ממש בתכתובת פרטית אישית יש בכך אפילו רמה של מציצנות. לגבי מעביד שממש אוססיבי בעיניין ההצצה, הדרך הפשוטה להתגונן היא להציץ בחזרה. אפשר לטיל מעת לעת במסדרון ולבדוק מה הבוס עושה, תגלו שהוא מתבונן סתם במסך ומציץ לאחרים ואז תגלו שהוא מאוד נבוך כשמציצים לו בעת שהוא מציץ לאחרים. יש עוד דרך, והיא לכתוב בכל הודעה בה מעבירים כי ההוגעה הינה פרטית והיא מיועדת לממוען בלבד וכל הכתוב בה הוא בהקשר לשיחה והכתוב הינו מידע חלקי בלבד שרק הממוען יכול להבינו כיאות וכו'. יש גם אפשרות להוסיף בכל הודעה אתהטקסט האומר כי אם הגיעה הודעה זו אליך והודעה זו לא היתה מיועדת לך אנך מתבקש מייד למחוק את ההודעה שקיבלת כי אחרת תימצא מציץ לנתונים חסויים שלא אמורים להיחשף בפניך ותהיה בכך חדירה פרטיותו של האחר ויהווה הדבר עילה מוצדקת להגיש נגדך תלונה פלילית - ראה הוזהרת! דאגו לשים טקסט כזה בכל הודעה. נראה מתי יימאס למציצן ודורס הזכויות... אגב, בכל פעם בה תתפסו הצצה, הגישו תלונה במשטרה! ככל שירבו התלונות יקשה על המעביד להסביר את מעשיו וייחש כעברין.

אני ממש שונא אנשים כמוך !! העבריינות והנוכלות אצלך בדם... אני בטוח שהמעבידים שלך מתים עליך (בתנאי שאתה לא מובטל ממורמר כמובן)

מעביד צריך לעשות דבר אחד בלבד - להחתים את העובד שהוא יודע שתיבת הדואר העסקית ביא של המעביד, והוא מתחייב להשתמש בה לצרכי עבודה. כמו כן - אם כבר מחתימים, אז שהעובד מתחייב שלא להתקין תכנה וחומרה שלא עברו תהליך אישור בחברה. שימוש בתיבת הדואר לצרכים פרטיים פוגע במותג של החברה, התקנת תוכנה על מחשבי החברה מסכנת את החברה, וחושפת את המעביד להפרת זכויות יוצרים. מסמך אחד חתום וזהו.

לגופו של עניין- יש כאן בעיה של איזון אינטרסים בין זכותו של העובד לפרטיות ושל המעסיק להגנה על עיסקו, וזה עניינו של בית המשפט. מהצד הטכני- אם מנהל רשת רוצה לראות את כל התכתובת כולל כל סיסמה- זה די קל, גם אם המדובר בתיבת דואר שאינה של מקום העבודה, כמו GMAIL וכו'. העובד יכול לעומת זאת להשתמש בתכנת הצפנה ולהצפין את המכתב, ואז לשלוח כ-ATTACHMENT. אפשר להכניס סיסמה ב-ZIP וגם ב-WORD. אפשר גם להשתמש ב-PGP מקום עבודה (שאינו ה-NSA בארה"ב) לא יוכל לפצח. המעסיק אם הוא מאד רוצה- יכול גם באופן אוטומטי לנטר ולגבות גם את הטקסט הגלוי, שקיים עד שמוצפן ואז נמחק, רק שאז אלה כבר פעולות יותר מסובכות. הכי טוב, להתחבר דרך סלולרי ולא להעביר דרך מחשבי העבודה. אני מאמין שבעתיד הקרוב כל אחד יוכל כבר להתכתב דרך האינטרנט הסלולרי ושוב הבעיה לא תהיה קיימת.. אני אישית חושב שאת תיבת המייל בעבודה- מותר למעסיק לפתוח, כלומר EMPLOYEE@COMPANY.COM ועובד סביר לא צריך להשתמש בה לעניינים פרטיים. מאידך, כיום עובד נמצא רוב היום בעבודה, ויש לאפשר לו זמן סביר של תקשורת בעניינים פרטיים. לדוגמא- לקרוא EMAIL ולראות אם יש משהו שלא סובל דיחוי, או בהפסקת צהריים וכו'. דבר נוסף- אם בית המשפט חושב שיש לקרוא את מכתבי העובד כדי לבדוק אם עבר עבירה- יש להוציא צו דומה לצו חיפוש, שיחייב את GMAIL, ונציג של החוק (משטרה) יחפש שם ולא המעסיק. אני משער שבארה"ב זה אפשרי, ועל בית משפט ישראלי הם יצפצפו.

It seems that you also blocked the spell checker

חד וחלק, עובד מקבל תיבת מייל ממקום העבודה לצורכי עבודה בלבד. זה שהוא נרשם איתה לאתרים, מתלהב ומעביר מיילים לחבר'ה דרכה, או כל דבר אחר, עדיין לא עושה אותה תיבה פרטית משלו. זכותו של המעביד כמו אחריותו לעסק שלו לבדוק תקינות התיבה, התנהלות, וכן, גם מידע עסקי שנמצא שם. לא טוב לעובדים? תפתחו תיבה ב GMAIL. כל הקשקושים האלה ועל מה? על כלום. כל ה"מתלוננים" זה אלה שעשו משהו לא בסדר או ניצלו את התיבה לצרכים מעבר לעבודה. ברמת העיקרון - יש מייל פרטי. תשתמשו בו.

פתחו תיבה פרטית באחד האתרים וזהו.

כל דבר שאתם גולשים אליו ניתן למעקב. כך גם כל השיחות שלכם במסנג'רים השונים. וככה, כשיש לך מצלמה מעל הראש, כל דבר שאתה עושה מוקלט, ולכל מילה שאתה מוציא מהפה מאזינים, לך תתקשר הביתה לאשתך בשביל להגיד לה שתקנה חלב בסופר. הרי זה ניצול לרעה של זמנך ששייך כרגע למעביד, לא?

תלמדו מהעבריינים הגדולים. ברגע שהם רוצים לבצע ולארגן הם מתקשרים מטלפון ציבורי ומ שנים כל פעם את מיקום הטלפון. בעידן הסלולרי הם משתמשים בטלפון חד פעמי ומשמידים אותו כך שקשה לעלות עליהם. אותו הדבר בעבודה. צריך להיות מטומטם לשלוח מייל דרך העבודה נ גד המעסיק. מה לעשות כדי להיות סודי צריך להתאמץ.

מרוב פרטיות במדינה הזאת לכולם מותר לגנוב, לרמות, לבגוד, למעול, להתחרות באופן לא הוגן, לגנוב ולמכור סודות מסחריים ומה שבא. לפי הפינצ'וקים, רק לקורבנות אין זכויות.

העובד גילה חוסר נאמנות קיצוני למקום עבודתו (פיתח מוצר מתחרה), ועכשיו האגודה לזכויות האזרח דורשת לפצות אותו על פיטוריו בגלל "חדירה לפרטיות"??? איזו חדירה בדיוק, תיבת המייל של העובד במקום העבודה אינה פרטית. מילא, אם הוא היה בוגד בחברה שלו באמצעות ג'ימייל או יאהו-מייל, זה יכול היה להיות דיון משפטי לגיטימי -- האם מותר למעסיק לעקוב אחרי תיבת דואר פרטית רק בגלל שהיא נפתחה כמה פעמים ביום מהמחשב בעבודה. אבל תיבת הדאר של החברה? איפה הכותב חי בדיוק?

הרי השירותים הינם גם רכוש המעביד ושייכים למקום העבודה. האם תצלומים של זוג המקיים יחסי מין בתא השירותים, יכולים לשמש עילה לפיטורין ? נכבדיי !! היכן הגבולות ? עד היכן יכול המעסיק לחדור ? (לפרטיות ולא כחצי מהזוג בשירותים)

ההצפנה אינה נוגעת למחשב שפתחת בו את האתר אלה להעברה מהתיבה והלאה כלומר כל מה בהעברת מהמחשב של העבודה נרשם ומתועד אין צורך להיכנס לתיבה על מנתליראותאת המייל ובנוסף הקשת הסיסמא במחשב של החברה חושפת אתהתיבה עצמה וכל מי שיש לו גישה לשרתי החברה יכול לדעתאותה

ג'ימייל עובד עם SSL רק אם אתה משתדל - צריך לכתוב https במקום http, ומעט אנשים עושים זאת. שנית, גם זה לא בהכרח עוזר לך. ישנם מוצרים כמו למשל blue coat (חפש בגוגל) שמאפשרים למעביד "לפתוח" את התקשורת שלך לשרת מאובטח.

מה הוא אומר? שהרוב שמבלה את רוב זמנו בעבודה, ואין לו אמנם מה להסתיר, לא נהנה מהעובדה שהמעסיק והאדמיניסטרטור יכולים לדעת עליו הכל. שימוש סביר מוגבל ומצומצם במחשב ובטלפון בזמן העבודה הוא הגיוני (למי שיש חיים מחוץ לעבודה) ואינו מזיק למעסיק (להיפך). למה להיפך? כי אם היחסים הם טובים ולא רודף ונרדף לעובד אין סיבה "לדפוק" את המעסיק ולשרוף זמן על דברים פרטיים, וכשיש מוטיבציה תפוקת העבודה טובה יותר. ולסיכום - מי שאדיוט ורמאי ומפתח עסק מתחרה בזמן העבודה - מגיע לו שיתפסו אותו - אך לא על חשבון כל שאר העולם ההגון. "פרטיות בעבודה " - יש "חיה" כזו. זכותו של העובד. והערה למעסיקים הרדופים (שבטוחים שהעובדים שלהם מבזבזים את זמנם וכספם) - על ראש הגנב בוער הכובע - יש לי הרגשה שאתם "דופקים" אותם אז אולי זה הדדי.

ההומוגניות של התגובות מעלות חשד לקמפיין מתוזמר, טרם נתקלתי בכתבה שהתגובות אליה היו כל-כך חד צדדיות, מעניין

כאשר עובד ניגש ל-GMail, התקשורת מוצפנת ב-SSL מהדפדפן ועד GMail. באמצעים נורמלים אף מחשב או שרת בדרך לא יכול לדעת מה תוכן המידע שעובר בין הדפדפן לבין GMail, כולל הסיסמא (גם דף הכניסה ל-GMail מוצפן). יש אמצעים לעקוב אחר המידע במחשב של העובד, למשל Keylogger, אבל אלה אמצעים חריגים שמופעלים רק לאחר שכבר יש חשד משמעותי כנגד העובד. אני מניח שבשלב כזה המעביד גם ידאג לקבל צו בית משפט.

שערוריה! אני מעסיק 12 עובדים ועובדות וכל היום אני מתעסק במה מגיע להם, ולמה לא קיבלו החזר כזה או אחר (למרות שאני עובד עם רו"ח צמוד שמוודא שאני עובד על פי חוק). מה שמדהים הוא שתמיד אני מאוים ותמיד אני יודע אם לא אלך לקראת העובד (למרות שלפעמים אני יודע שהוא עשה לי תרגילים כאלה ואחרים) אני אפסיד בבית המשפט כי כולם נגד המעסיקים הדרקוניים ובעד העובדים המסכנים. אני יודע שיש עוד הרבה כמוני שמשוועים לאיזון ולהוגנות. הלוואי שאיזה פולטיקאי ירים את הכפפה