נא לא להתבלבל:
הנכבה הוא כשלון הניסיון לבצע ג'נוסייד בכול יהודי ארץ ישראל מיד עם הקמת המדינה.
הם היו בטוחים שהם יוכלו להשלים את מלאכתו של היטלר בן בריתו של מנהיגם.
הם ציפו שזה יהיה קלי קלות - הם יתנפלו עלינו ויישחטו אותנו. כשזה לא הלך, הם היו בטוחים שעם הצבאות האדירים של מדינות ערב שפולשים לפה השחיטה שלנו תלך קלי קלות, והם הצטרפו אליהם כדי לעשות את זה.
כשה"אטבח אל יהוד" לא הצליח להם, זה נהפך ל"אסון".
הם אף פעם לא שקלו להכיר בקיומה של מדינה יהודית, משום שהם היו בטוחים שאין צורך. תיכף מחסלים אותה. כפי שהיום אירן מבטיחה להם שאין צורך לעשות איתנו שלום, כי כעת הם יכולים לעשות את מה שלא הצליחו לעשות ב-48.
מי שמציין את הנכבה, בעצם מודיע לנו שהוא מצטער על כשלון הניסיון לבצע בנו ג'נוסייד.
אין צורך להתנצל על כך שאנו אוסרים על כך בחוק.

איך יכול להיות שאדם יהודי שגדל בישראל יהיה בצד העם שמנהל נגדו מלחמת טרור במשך שנים, במקום לצידו של העם שלו, שהוא משתייך אליו כבר אלפי דורות? איפה הכבוד לכל הסבים והסבתות שלנו שנלחמו לעלות לישראל ושמרו על המסורת גם במחיר חייהם?

אני פשוט מתביישת לקרוא את כל התגובות השמאלניות והמצטדקות האלה!

 

גם במדינות דמוקרטיות אחרות כמו ארצות הברית למשל, אם מישהו שורף את הדגל, מתאבל ב-4 ביולי (יום העצמאות של ארה"ב) או שהוא נגד המדינה (לא הממשלה, המדינה יש הבדל) היו מטפלים בו ומעלים אותו למשפט אפילו.
פשוט אין הרבה כאלה או לפחות לא יודעים אז בגלל זה לא שמעתם על מקרה כזה שמה.
ואם היה לאום גדול בתוך המדינה שהיה מתנגד למדינה ומתאבל ביום העצמאות של ארצות הברית הם היו עושים גם חוק כזה ואפילו יותר.

הערבים מהויים 20% ממדינת ישראל ואם הם רוצים להיות ישראלים אסור להם להתאבל ביום העצמאות שלה, פשוט ככה. בלי נאמנות אין אזרחות, וזה נובע גם ליהודים שלא נאמנים למדינה (שמאלנים, או יותר נכון בוגדים).

זה אשכרה להתאבל על חירותו ובעצם קיומו של העם היהודי, בלי מדינת ישראל רוב הסיכויים שלא היינו קיימים היום.

אם מישהו היה מתאבל ביום הולדת שלך לא היית כועס?