סביבה ומדע  מדע  אסטרונומיה
נובל לפיזיקה: האם היקום עתיד להיקרע לגזרים?
אבישי גל-ים
פורסם: 04.10.11, 19:22
תגובה לכתבה תגובה לכתבה
הדפיסו את התגובות הדפיסו את התגובות
חזרה לכתבה
לכתבה זו התפרסמו 630 תגובות ב-278 דיונים
241. מזל טוב לפרופ' דניאל שכטמן מהטכניון חתן פרס נובל בכימיה 2011
(05.10.11)
242. השאלה המעניינת אם יש המשך לקיום שלנו
PAS   (05.10.11)
והאם יש השלכות למעשים של בני האדם על הכדור .
243. בזבוז של פרס טוב+ בזבוז כספי ציבור על מחקר בלתי רלוונטי.
ט"א   (05.10.11)
איש אינו יכול להאשים אותי שאיני בעל "ראש פתוח", ואיני אדם חושב ויצירתי.
אבל בכל זאת....איזה תחת מעניין מחקר עם גלוי בקצהו על משהו שאם בכלל יתחולל הרי שמדובר בסכום שנים דמיוני, בדיוק כפי שכל נושא האסטרופיזיקה הוא מדע בדיוני עבורנו. הדבר המוחשי היחיד בו הם הנייר ומיליוני המספרים שהחוקרים שרבטו עליו במשך שנות מחקרם.
אלא אם כן מישהו ישכנע אותי שלמחקר השפעות פרקטיות ומוחשיות על חיינו העכשוויים או עתידנו הקרוב, אני אעדיף להמשיך ולצפות במקור הטלוויזיוני המצחיק ובאמת מלמד, ה BIG BANG THEORY .
244. כנס מס' 214
רונן .א.   (05.10.11)
אני חושב שחלק מהדברים שכתבת הינם נכונים.
אך אתה יהיר, הלשון שלך הינה חדה כלפי הקוראים וזה לא מיטיב עימך.

אגב - אתה הבאת דיעות ללא בסיס של עובדות אלא קו מחשבה נטו לחלוטין. מעבר לסיפור שרוב הגולשים יחשבו שהוא יפה ודימיוני, תנסה להביא טיעונים עם בסיס מסויים של עובדות ולא רפוי - יהיה לך גם יותר קל לשכנע אנשים בקו המחשבה שלך.
באותה נשימה אני מודע לקושי בהמצאת עובדות לטיעונים האלו וצריך להיות מאוד פתוח מחשבתית, כי זה מעבר למציאות שאנו חיים בה ביום יום ומעבר לחמישה החושים אשר גורמים לנו בהשרדות וקיום החיים על פני כדור הארץ.

לא משנה כמה ספרים קראת בנושא: סת מדבר, שיחות עם אלוהים, פיזיקה קוואנטית, קבלה ועוד ועוד ועוד...

תהיה עניו וצנוע.
ילד יקר שלי.
245. תשובה לקובי, מגיב 167. הטוקבק היחיד פה של בן אדם אינטיליגנטי
איתן, סטודנט להנדסה   (05.10.11)
התופעה שאתה מדבר עליה נקראת החוק השני של התרמודינמיקה, והיא אומרת את הדבר הבא: אי הסדר בעולם מבחינה פיסיקלית חייב להשמר ויכול באופן טיבעי רק לגדול. כלומר נניח שיש מיכל של גז ורק מחציתו מלא גז והחצי השני ריק, אזי פועל איזשהו כוח שמונע מהגז להתפשט למחצית השניה כי מבחינה פיסיקלית ההסתברות של המצאות חלקיק גז בכל נקודה במיכל שווה. שים לב שאם אכן היקום "מלא" בריק והוא אינסופי זה יסביר את התפשטות הגלקסיות, אבל לא את התאוצה שלהן. כלומר הם יתפשטו על מנת להגדיל את האנטרופיה אבל כח הכבידה צריך להאט לכל הפחות את התופעה הזו או להגיע לאיזון איתה - מהירות התפשטות קבועה. מכיוון שיש תאוצה בכיוון ההתפשטות כנראה שיש כוח שגורם לה. אכן הרעיון שלך שהכל נגרם מאנטרופיה סביר אם מניחים גודל אינסופי של היקום ואולי בעתיד אכן יגיעו למסקנה שזה מקור האנרגיה האפלה. אני רק סטודנט לתואר שני ולכן כך את מה שכתבתי בערבון מוגבל. שאפו על השאלה האינטליגנטית שלך! טוב לדעת שיש בינינו אנשים שרוצים ללמוד ולהבין ולא רק לצחוק על אלו שמנסים ללמוד.  
246. למה לו מוזכרת שום מילה על Dark Matter
תומר ,   פתח תקוה   (05.10.11)
על Dark Matter האנושות יודעת מעט מאוד, זהו למעשה הכח שיצר את הגלקסיות שלנו , באמצאות Dark Matter שעליו אני יודעים מעט גילו וחוקרים Dark Energy שעליה אנו כמעט לא יודעים כלום!!!
מספר סדרות מדע שיסדרו לכם את הראש קצת: עם לינק לIMDB
Through the Wormhole
http://www.imdb.com/title/tt1513168/

Into the Universe with Stephen Hawking
http://www.imdb.com/title/tt1655078/

Wonders of the Solar System
Wonders of the Universe
http://www.imdb.com/title/tt1854226/
http://www.imdb.com/title/tt1611787/

מומלץ מאד
247. היקום כמשל לבני אדם.
אלי   (05.10.11)
נמצאים במומנטים של התרחקות והתבודדות אחד מהשני ועתידם למות מוות קר.
248. אם הם רחוקות יותר זה לא אומר שבעבר הן היו מהירות יותר ???
צ'אק   (05.10.11)

הרחוקות זה בעבר?

והקרובות שזזות לאט זה עבר פחות רחוק אז זזות יותר לאט... נשמע שמאט...

מוזר

 

249. כתבה מעולה , הסבר מפורט ופשוט להבנה!
מאור   (05.10.11)
תודה!
250. נהניתי לקרוא
אלי ,   רמת-גן   (05.10.11)

אני מצטרף לחבריי שאמרו שהכתבה טובה וקלה להבנה :)

 

 

יישר כח

אלי

251. יהוה
gabbo ,   gabbo   (05.10.11)
252. טוב נו, אתה דוקטור לאסטרולוגיה - אין סיבה
יואב   (05.10.11)
שתיקח שקל מהמדינה
253. תשובה אחרת לקובי
דוקטורנט לפיסיקה ,   אקס מסטרנט לאסטרו   (06.10.11)
- יש הבדל בסיסי בין אטומים במיכל לבין כוכבים (או גלקסיות) ביקום - הכח המשמעותי ביותר בסקלת המסות והמרחקים של היקום הוא כבידה, שהוא כוח מושך. לעומת זאת, במקרה של מולקולות גז במיכל משיכת הכבידה זניחה בעוד שה"כוח" הדומיננטי הוא האפקט של ההתנגשויות ביניהן (זה ה"לחץ"), והוא כוח דוחה. לכן אין אנלוגיה טובה בין ההתפשטות של היקום (והמרחב) להתפשטות של מולקלות בואקום. הגלקסיות נמשכות זו אל זו (התנגשויות נדירות יותר, אבל קורות - בדרך כלל נגמרות בהתמזגות גלקסיות) והמולקולות נדחות.

- לזכרוני - אם כי עבר קצת זמן מהתואר השני שלי שבו למדתי את זה - המצב שאתה מתאר (קצב ההתפשטות מואץ, אבל קצב האצת קצב ההתפשטות מואט עד לשינוי סימן וקריסה) אינו פתרון אפשרי של המודל המופשט המדובר (יקום פרידמן). יש רק שלוש אופציות להתנהגות של הפתרון - קצב התפשטות היקום מואט עד לקריסה, קצב התפשטות מואץ והתפשטות אינסופית, וקצב התפשטות שואף לאפס אבל לא מגיע לזה (שאיפה למצב קבוע).

- להבנתי אנחנו מדברים על התפשטות המרחב. התפשטות המרחב תלויה בתכולת החומר שלו וקצת קשה להפריד ביניהן.

- אתה צודק לחלוטין לגבי החשדנות באנרגיה אפלה. היא דומה באופן חשוד לאותו "אתר" ידוע לשמצה שהתברר כארטיפקט של מודל פיזיקלי לא טוב. אבל כרגע אין לנו הסבר טוב יותר במסגרת המודל, אבל עם התיקון הזה המודל כן מתאים לתצפיות באופן טוב.
254. הסיבה שלא מוזכר חומר אפל בכתבה
דוקטורנט לפיזיקה ,   אקס מסטרנט לאסטרו   (06.10.11)
היא שהוא לא מסביר את ההתפשטות המואצת.
אם כבר הוא היה יכול להסביר התפשטות מואטת שתביא ל"מעיכה גדולה" (big crunch).
התפשטות מואצת ניתן להסביר רק בעזרת אנרגיה אפלה (יש להודות, הסבר לא מי יודע מה מפורט. כרגע זה בעיקר כינוי לאבר לא מוסבר במשוואות איינשטיין שמתארות את ההתפשטות).
אפשר לסמוך על ד"ר גל ים שאם הוא לא מזכיר משהו זה מסיבה טובה כדי לא לבלבל את הקורא
:)
255. יש לי פתרון להציע... הם שברו את קו כוח הכבידה.
אור כלכלן עורך דין   (06.10.11)

אם נזרוק אבן לשמים היא תיפול בחזרה בגלל כוח הכבידה.

 

אם הבנתי נכון המדענים מניחים שאותו כוח פועל על הגלקסיות... היה פיצוץ הם עפו מהמרכז לכל הכיוונים וכוח הכבידה במרכז לכן בשלב כלשהו הם אמורות "ליפול" בחזרה למרכז בדומה לאבן.

 

אני רוצה להציע פתרון אחר...

האבן (הגלקסיות) עפה לשמיים אבל היא עפה כל כך גבוה וחזק שהיא יצאה מ"האטמוספירה" וחצתה את הקו שבו יש משקל אפס (או נפילה חופשית) שבו הלווינים משייטים היום. והיא לא רק חצתה אותו היא המשיכה לטוס עם אנרגיה קינטית מהפיצוץ במהירות עוד למעלה לאותו כיוון אבל עכשיו בגלל שכוח הכבידה כבר נותר מאחור על כל מטר שהיא מתקדמת כוח הכבידה משפיעה עליה פחות ולכן במטר הבא אותה אנרגיה קינטית תגרום לה להגביר את המהירות (כי יש פחות התנגדות מכוח הכבידה) ואז במטר הבא ככה זה ממשיך שהמהירות הולכת וגדלה.

 

ברגע שיוצרים פיצוץ שכל כוחות כבידה באיזור גם הם זזים לאותו כיוון אז גם כוח הכבידה הוא זז איתם בשונה מחפץ שנזרק בחלל שמושפע מכוחות כבידה סטטיים או דינמים אבל לא באותו כיוון.

לכן ברגע שכולם עפים יחד לכיוון החוצה והם שברו את הקו שבו כוח הכבידה מחזיר אותם חזרה משם הם רק הולכים ומאיצים.

 

את הפרס נובל אפשר לשלוח למייל שלי

lawyshalom@gmail.com

256. אבל, אבל...
אריאל   (06.10.11)

מי אמר שרק היקום שלנו קיים?

אולי מחוץ לקצה ההתפשטות של היקום שלנו יש עוד כמה יקומים כמו שמחוץ לגלקסיה שלנו יש עוד גלקסיות?

ואולי כוח המשיכה של היקומים הנוספים הנ"ל הוא הוא ש"קורע" את היקום שלנו?

257. אני מאמין שאין לך ילדים.
אריאל   (06.10.11)
תביא ילד לעולם ופתאום תראה איך הרגש פותר את כל יסוריך.
258. יש שתי בעיות עם ההסבר הזה
דוק. פיס. אקס.   (06.10.11)
א. הוא לא קונסיסטנטי עם ההגדרה של יקום.
"עוד יקום שנמצא מעבר לקצה ההתפשטות", כלומר, שייך למרחב זמן שלנו, הוא חומר שהוא חלק מהיקום שלנו ולא שייך ליקומים אחרים. לפי ההגדרה של יקום. גם אם לא ניתן להגיע אליו בזמן חיי היקום עד כה.
יקומים אחרים, לפי התיאוריה, הם מרחבי זמן מקבילים שקיימים במקביל לזה שלנו ולא ניתן להגיע אליהם באמצעות התקדמות לאורך המרחב זמן. להבנתי אין להם השפעה כבידתית על היקום שלנו. יש שטוענים שאנחנו מקושרים ליקומים כאלו באמצעות חורי תולעת, גיבוי נסיוני לטענה עדיין אין.

ב. מהירות ההתפשטות של היקום אחידה ולא תלויה בכיוון שאליו מסתכלים, רק במרחק. אם ההאצה בהתפשטות הזו נובעת מחומר נוסף, "חצי יקום חורג" אם תרצה, שנמצא אי שם מחוץ לטווח ראייתנו, הרי שהחומר הנוסף הזה
1. צפוף יותר ורב יותר מכל החומר שנמצא קרוב אלינו
2. מפוזר באופן אחיד על פני המרחב
החיבור בין שני הסעיפים הופך את ההסבר הזה של "חצי יקום חורג שלא קשור אלינו" לבלתי סביר מנקודת המבט הנוכחית של התיאוריה.
259. עוד הוחחה לקיומו של אלו קים מה רבו מעשיך אבא רחמן!
דתי מתון   (06.10.11)
260. שטויות במיץ, אין שום הוכחה ממשית שהיקום מתפשט במהירות מואצת
גיחי גיכי   (07.10.11)
דרך אגב אולי מישהו מיכם יודע כמה טריליארדי גלקסיות יש במרחק מילארד בריבוע שנות אור ועוד שנה מכדור הארץ?
261. אולי מישהו יודע כמה טריליארדי שנים לוקח לסופרנובה להתפוצץ?
גיחי גיכי   (07.10.11)
262. אם היקום מתפשט על-פי חוק האבל,האם זה לא אומר התפשטות בתאוצה?
מה ההבדל בין התגלית ,   החדשה לבין חוק האבל?   (09.10.11)
אם
v=br
האם אין פרוש הדבר, במודל פשטני חד מימדי, שהמהירות גדלה באופן אקספוננציאלי עם הזמן?
263. ירחון מנהיגות מדעית
נועה   (09.10.11)
http://astromonthly.blogspot.com/
ממליצה לכולם להיכנס ! :)
264. לא כל התנועות שוות
יהודה אלידע ,   YNET   (09.10.11)

יש הבדל מהותי בין תנועה שנוצרת כתוצאה מהפעלת כוח, למשל קפיץ שדוחף מסה או מטען חשמלי שמושך אלקטרון, לבין תנועת התפשטות היקום שאת ההסבר לה אפשר לקבל רק במסגרת תורת היחסות הכללית. למה הדבר דומה, להבדל בין קבוצת כדורי ביליארד המתרוצצים על השולחן פוגעים זה בזה ובאופן כללי הולכים ומתפזרים, לבין קבוצה של כדורים המודבקים למשטח הלבד הירוק, אבל הוא עצמו נמתח והולך ולכן הכדורים מתרחקים זה מזה בלי לחוש כוחות.

באנלוגיה שלנו, הגלקסיות אמורות ליצג את הכדורים ולכן הגרביטציה אמורה לכנס אותן לנקודה אחת (כי הגרביטציה תמיד מושכת)  גם אם מסיבה כלשהי הן התחילו את ההיסטוריה במגמת התרחקות זו מזו. ההתרחקות הזאת, שנמדדה לראשונה על ידי האסטרונום האבל לפני 82 שנה, מוסברת על ידי תורת היחסות כהתפשטות המרחב, באנלוגיה למתיחת הלבד על שולחן הביליארד. כמובן שבנוסף לתנועה הזאת תתכן גם תנועה "קלאסית", לדוגמה ההתקרבות של אנדרומדה לשביל החלב, אבל אז צריך למצוא לה הסבר קלאסי של פעולת הכוחות המקומיים.

בכל מקרה, הגדלת קצב ההתפשטות של המרחב, התופעה שנמדדה בעשור האחרון, לא יכולה להיות מוסברת ללא הנחה שקיים כוח "קוסמי", שמותח את המרחב כפי שבלון נמתח כאשר ממלאים או באוויר תחת לחץ. משוואות תורת היחסות מאפשרות סוג כזה של "לחץ", בתנאי שהגורם המותח הוא "אנרגיה" לא מסה (כי מסה תמיד מושכת, כלומר מורידה לחץ). מאחר ואנו לא יודעים מה מקור האנרגיה הזאת ואיך למדוד אותה, העניקו לה הפיזיקאים את התואר "אנרגיה אפלה". נקווה שבקרוב האפלה הזאת תתפוגג, כי כידוע, אור קטן יכול לגרש הרבה חושך.

265. חוק האבל מדבר על התפשטות קצה היקום. אז מה ההבדל בין המדידות
של האבל למדידות ,   החדשות?   (09.10.11)
אני לא מדבר על ההסבר הפיזיקלי או על הצורך להניח כח או אנרגיה חדשים ואפילו לא על השיטה, שבודאי שונה במדידות החדשות.
אני מדבר על תוצאת המדידה. ככל הנראה שתי השיטות מדדו אותו דבר (את "רדיוס" היקום או משהו שקשור אליו) באמצעים שונים.
אז למה לא ניתן היה להסיק את התפשטות היקום באופן מואץ כבר מחוק האבל? לפני 80 שנה! מה הייחוד של התגלית מלפני עשור?
הרי הקינמטיקה "עובדת" בכל תיאוריה, גם ביחסות הכללית ; אחרי הכל, מדובר על משהו מאד בסיסי, ברמת ההגדרות המתמטיות של התנועה.
שאם לא כן, מה משמעות חוק האבל v=br ?
מה המשמעות של v ו- r ?

ואם זה נכון, אם חוק האבל מתאר את התפשטות היקום, את תנועת "קצה" היקום, למה לא ניתן להסיק גידול אקספוננציאלי של v ? כמו שאמרתי ב- 262.
כלומר "קצה" היקום כפי שהוא מוכר כיום, מתקדם במהירות הולכת וגדלה עם הזמן, משמע בתאוצה.
266. זה לא מפורט בכתבה, אפשר רק לנחש (תגובה ל-265)
דוק. פיס. אקס. אס.   (10.10.11)
כמו שאמרתי קודם, b, "קבוע" האבל, משתנה בזמן. אם נלך מספיק זמן אחורה (=נסתכל רחוק מספיק) נגיע לאיזור שבו הוא משתנה בהתאם לסוג היקום שלנו.
אם היקום מתפשט בתאוצה, קבוע האבל של לפני-הרבה-מאוד-זמן היה קטן יותר מקבוע האבל של היום, ולא זהה לו או קרוב לו כמו ביקום שטוח.
זאת אומרת, שאם נסתכל רחוק מספיק נראה שהסופרנובות המדוברות מתרחקות מאיתנו לאט יותר ממה שהיה ניתן לצפות באופן נאיבי מחוק האבל (עם קבוע האבל לא משתנה בזמן).

אני לא בקי בפרטים לגבי התצפיות של האבל, אבל מניח שההבדלים יכולים להיות:
א. טווח (האבל ראה רק טווח צפייה אחורה שבו קבוע האבל לא משתנה הרבה)
ב. רגישות (השגיאה בקבוע האבל שהאבל מדד היתה גדולה יותר מסקלת ההשתנות שלו בטווח הנצפה)
ג. אני לא חושב שהאבל ידע שסופרנובות מהסוג הזה הם נר סטנדרטי, או לחשב את העוצמה הצפויה שלהן. זה מודל אחרי זמנו.
267. כתבה מעניינת אך האם באמת
אבירם   (10.10.11)
יש שימושים מדעיים לתגלית הזאת?
יש הרבה תחומים שימושיים בקוסמולוגיה, אבל עצם העובדה שהיקום ימות או מתפשט? זה יקרה עוד מיליארדי שנים.. מספיק שהאנושות תחיה עוד מיליון שנה ביקום וזה מספיק, לא ברור לי מה זה באמת משנה לאנושות אם היקום ימות עוד מיליארד שנה או 2 מיליארד.
זהו תחום מעניין והאדם תמיד רוצה לחקור מה מקומו בעולם וביקום ומה קורה סביבו אבל לתת על זה פרס נובל.. לא ברור לי מה חשיבות התגלית הכאן..
268. תגובה לתגובה ל-266 (חוק האבל חי או מת)
דוק. פיס. אקס. אס.   (10.10.11)
עד כמה שאני יודע, חוק האבל (שהוא ביסודו בסופו של דבר חוק נסיוני, שנוסח באופן כללי עוד לפני התיאוריה שהסבירה אותו) לא עומד בפני סכנת ביטול. האופן שבו אתה מפרש אותו, אופן ההשתנות של קבוע האבל והקשר שלו להתפשטות היקום השתנו בעשור האחרון, אבל אף אחד לא הכריז לפי מיטב ידיעתי על "מותו" של חוק האבל מחוסר רלוונטיות.
לזכרוני השינוי בקבוע האבל איטי מספיק כדי ששמונים שנה, ההפרש בין המדידות של האבל לשלנו כיום, יהיו חסרות חשיבות. באופן כללי זמנים כאלו חסרי משמעות בקוסמולוגיה. זה לא אומר שהוא לא משתנה באופן משמעותי על סקלות גדולות יותר.
...
אני מסייג את דברי בכך שאני באמת, אבל באמת לא מעורה בחזית המחקר בקוסמולוגיה בעשור האחרון, ויכלו גם להרוג את חוק האבל מאחורי גבי בלי שאדע (למרות שאני מאמין שזה היה אייטם גדול מספיק שהייתי שומע עליו). כפי שהאקס. בשם רומז, קוסמולוגיה כבר לא באמת התחום שלי.
:)
269. האם חוק האבל עדיין מתקיים ביקום הגדול שמוכר כיום?
האם b אחד יכול לתאר ,   את כל היקום?   (10.10.11)
אפילו אם המשוואות של פרידמן-איינשטיין מתארות סוגי יקום שונים, סביר להניח שהיקום כפי שמוכר היום מתאים רק לסוג אחד. אני מבין שזהו יקום פתוח, בו ההתפשטות בתאוצה.
אבל פה השאלה היא אחרת.
אם הפרמטר b בחוק האבל משתנה לאט, השינוי בו יכול "להבלע" בתוך השינוי של r , כלומר ההתפשטות עדיין קרובה לאקספוננציאלית בזמן, משמע בתאוצה.

אבל אם הפרמטר b משתנה מהר כפונקציה של הזמן (ודרכו גם של המרחק r ), האם זה לא פוגע באוניברסאליות של חוק האבל? בעצם, מה משמעות ה"חוק" במקרה כזה? האם קיים ערך אחד של b שמתאר את כל היקום כפי שמוכר היום?

סורי לגבי השרשור; יש פה ברדק והתגובה הקודמת והיותר מפורטת שלי הלכה לאיבוד במחשכי היקום של האבל...
270. בקצרה? כן. (תגובה ל-269)
דוק. פיס. אקס. אס.   (10.10.11)
לא-הכי-בקצרה:
נראה לי שאתה מערבב פה בין האוניברסליות של המודל (שלא הושפעה מהתגלית) לאופן שבו משתמשים בו בניתוח תצפיות (שהושפע מהתגלית):

1. האם התגלית הנוכחית משנה את איכות ההתאמה של המציאות למודל הבסיסי (להבדיל משינוי בכיול פרמטרים)? - להבנתי, בשום פנים ואופן לא. לפי מה שאני יודע b אחד יכול לתאר את כל היקום בזמן נתון, ואין שום דבר בתגלית הנוכחית שמערער על זה.
זו תוצאה של האופי הבסיסי של המשוואות, שמניחות יקום איזוטרופי והומוגני (בקנה מידה קוסמולוגי זה נכון). מהירות ההתרחקות הנקודתית של גלקסיה במרחק r בזמן נתון תלויה במרחק r ובערך הרגעי של b. זה לא אומר שזו המהירות שאנחנו מודדים בתצפית.

2. בתצפית אנחנו דוגמים את הערך של b בזמנים שונים כתלות בזמן הסתכלות אחורה (=המרחק של העצם הנצפה. אני יודע שזה ברור לך, אבל אציין בכל זאת - ככל שהוא רחוק יותר אנחנו רואים אותו בזמן קדום יותר).
לא נוכל להשתמש בערך של b בזמן אחד כדי לחזות את מהירות ההתפשטות עבור סדרת עצמים בסדרת מרחקים מרווחת מספיק אם b משתנה מהר מספיק והמרחקים בסדרה גדולים מספיק.
זה לא אומר שהמודל לא אוניברסלי, ושבזמן נתון הוא לא מתאר את ההתפשטות בכל היקום - רק שבניתוח תצפיות לא ניתן להזניח את האפקט של זמן הסתכלות אחורה.

3. בכל מקרה, התצפיות החדשות מאפשרות לכייל את המודל ולהבין מה היא הפונקציה של הזמן שמתארת את ההשתנות של b ומכאן גם מהן צפיפויות החומר ביקום שיוצרות אותה. כך שלאחר כיול מחדש, אפשר להשתמש במודל גם כדי לחזות "מה יהיה קבוע האבל בזמן הסתכלות אחורה t" שנתקל בו בתצפיות חדשות.

4. למי שהפרוצדורה ב-3 נשמעת לו מפוקפקת מבחינה מדעית - היא לגיטימית לחלוטין במקרה הזה, מכיוון שאנחנו לא באמת משנים את המודל לפי התצפיות אלא רק מכיילים פרמטרים לפי תצפיות. לאחר התיקון המודל אמור להתאים גם לתצפיות הישנות.
השגיאה על קבוע האבל וצפיפויות החומר הנובעות ממנו היתה כזו שהיא לא אפשרה לנו לקבוע במדוייק מהו סוג היקום שאנחנו חיים בו. גם לפני 1999 הקביעה היתה "קרוב לודאי שטוח", לא "בטוח שטוח".
תגובות קודמות
תגובות נוספות
חזרה לכתבה