1. אתה אכן לוקה בהנחת המבוקש בקביעתך :
"אבל האדם לא דורש יוצר לפי הגדרתו".
הנחת המבוקש שלך היא בהגדרתך שהאדם איננו דורש יוצר.
2. "אם לא הנחתי אף הנחה אני לא יכול להניח את המבוקש.": הנחתך היא שהאדם איננו דורש יוצר .
3. "שהאדם אינו מתוכנן מעצם הגדרתו." :
זאת קביעה חד-משמעית שהאדם בהכרח איננו מתוכנן.
כשאומרים "הגדרה" מתכוונים לדבר אחד ולא לדברים
מנוגדים - כגון תכנון והעדרו .
ואם לא יודעים מה ההגדרה אומרים "לא יודעים".
"זה ממש לא מה שאני אומר" :
אבל זה כן מה שאמרת!
"אני אומר, שכדי להגדיר את האדם - לא חייבים מתכנן."
- וזאת אמירה חדשה ושונה.
"אבל זו לא תכונה מהותית לאדם ":
תהליך היצירה של האדם הוא תכונה מהותית שלו עבור מי שמאמין בתכנון.
עבור מי שלא מאמין , זאת איננה תכונה מהותית.
תלוי מי הדובר.
בקביעתך הנ"ל יש ניגוד לדבריך שלא יודעים אם צריך או לא צריך מתכנן.
בקיצור , אם טענתך שלא יודעים אם האדם מתוכנן או לא
- אין בעיה. אבל מניסוחך הקודם "האדם לא דורש יוצר לפי הגדרתו" משתמעת הנחת המבוקש שלא יכולה לשמש כנגד הטיעון של 1 .
באשר לטיעון של 1 ניתן לנסחו אחרת:
אם התכונות של רובוט אורגני משתכפל מחייבות תכנון ואם התכונות של הרובוט זהות לתכונות של האדם
(מלבד תכנונו) ובצרוף ההנחה שלא ידוע אם תכונות האדם מחייבות תכנון , אז ניתן להגדיר את האדם כרובוט אורגני , ולכן הגדרתו מחייבת את היותו יצור מתוכנן.
כלומר , הטיעון הזה תקף , בתנאי שדרך ההיווצרות של האדם איננה ידועה.
אם היה ידוע למשל , בוודאות שקיום האדם איננו מחייב יוצר , אז הוא לא היה תקף.
כלומר , כדי לסתור טיעון זה (הגדרה זאת) יש להניח בוודאות שקיום האדם איננו מחייב יוצר - אבל הנחה זאת היא הנחת המבוקש , מכאן שלא ניתן לסתור טיעון זה.
מדע 
