בן ובת.
והם הסכימו בלי שום בעיה במיוחד לאחר שראו באח הגדול כמה מהמשתתפים לוקחים רסקיו בעצמם.
זה משפיע עליהם מדהים.
וכן, גם אני לוקח לפני השינה זה עוזר לי לישון

הוא אמר דברים לבעלי שכמעט הרגו אותו. ממש ככה.

לא יודעת מה לעשות. יש לו פה...

אנחנו אקדמאים, מבוגרים ועם ניסיון חיים. אבל הוא כ"כ מכאיב. אנחנו כל פעם שותקים המומים. רוצה כסף. בן 28 רוצה כסף. לא עבד יום בחיים שלו. כבר 5 שנים גורר תואר באוניברסיטה (במקום 3). אנחנו משלמים על הכל. כסף נשפך לו בין הידיים. אומר שלא חייב לנו דין וחשבון מה עושה עם הכסף. מדבר מכוער לאחותו הקטנה. מעליב אותה. משפיט את כולנו. אבל הוא הבן שלנו. לא רוצים לא להיות איתו בקשר.
מה לעשות?

שאני לא נתקלת בתופעות שאתם מתארים. טוב, זה בטח יגיע מתישהו.
מה שכן הבנים שלי בליגת כדורסל מקצוענית עם משמעת ברזל, מוציאים שם את כל האנרגיה שנותרה אחרי בי״ס וחוזרים רק רעבים ועייפים ואפילו לא מתעניינים בפייסבוק ובתכניות ריאליטי.
מי שמתחצף, מעשן, נכשל בלימודים וכו׳ - עף מהמסגרת כך שאין להם טווח תמרון גדול.

אהבתי את תשובתך והתייחסותך ל"מתבגר מבוגר".
תשובה אינטליגנטית, חכמה ורגישה.
תודה מקרב לב

מנסיון

זה ממש זוועה, מאד קשה להתמודד עם ילדים כשהם הופכים להיות מפלצות קטנות..
נתקלתי במאמר מעניין בנושא:
http://horimnet.co.il/index.php/174-children-anger

אני באמת באמת לא מבין איך אתם יכולים לכתוב כלכך הרבה שטויות ולמכור את זה להורים תמימים שמחפשים עזרה עם הילדים שלהם.
אתם אומרים שזה בגלל הגיל שילד מתחיל להסתגר עם עצמו ולא להיות תלוי בהורים?
בואו ואני יספר לכם את המקרה שלי
נכון,גם אני מהילדים החמודים שתמיד היו מגיעים ללימודים ותמיד מכינים שיעורים,מאה בכל מבחן אפילו אובחנתי כמחונן.
ואז גדלתי,נכון,תגידו שזה בגלל הגיל שעברתי שינויים בגישה ובחשיבה אבל לא.
טיפש אני לא ומה שאני ראית זה שכשגדלתי התחלתי לראות רוע שבעולם,רובו בהורים שלי,אבא נרקומן שגדל בלי אבא,אמא עם אבא מתעלל ,שניהם חיו בעוני...
את כל התסביכים הוציאו עליי,הבן הבכור כמובן.
ואז קרה מאין שינוי ככה אבא שלי טוען.
ואז התחילו הריבים והלעיף מהבית וששוטרים יבואו להפריד ריבים וסך הכל כל מה שנלחמתי עליו היה שלום.
אנשים מדברים הילד פושע הילד נרקומן דברים לא נכונים שלהם ההורים בוחרים איכשהו להאמין כי הם בטוחים שהם איבדו ילד
ובסופו של דבר הילד נהיה פושע,מעשן ושותה סך הכל לא מספיק טיפש בכדי להיות נרקומן כנראה שמשהו אחד לא היה דפוק בכל החינוך שלהם.עובר מבית ספר לבית ספר כל שבוע שני בתחנת משטרה או בית משפט.הפסיכולות רק רושמת תרופות.שום דבר לא עוזר.וכל דבר בי שההורה ינסה לתקן או להתערב מכיוון שהוא בטוח שאני בגיל כזה וזה יעבור שאני יתבגר וכל דבר קטן בי שהוא מנסה לשנות הוא רק מקלקל אותי יותר
עכשיו.אני לא יגיד לכם איך להיות עם הילדים שלכם סך הכל לא כולם באותו המצב שלי אבל מה שכן אני יגיד לכם זה שיש שלב מסוים שאתם צריכים לשים לב אליו,בשלב הזה כבר אין מה לנסות לחנך או ללמד את הילד כמו בשנים שלפני.ואצל כל אחד זה מגיע בגיל שונה,יכול להיות גם בגיל קטן כמו 14.בשלב הזה תנו לילד כמה כלים ותנו לו להתמודד אפילו בעצמו.
ההורים שלי לא ידעו על כל השלב הזה ולא ידעו להבחין בו בסך הכל הם חיים בדעה שזה הגיל וככה זה אצל כולם.עכשיו אני עובד בעבודה קבועה שבה %60 מהמשכורת שלי נכנס לתכנית שבניתי בבנק לדירה חדשה בתל אביב לגור בה.חצי מהבגרויות כבר עשויות ואת האמת הצלחתי להגיע לבגרות טובה.משפטים,פסיכולוגיה,סוציולוגיה.
מה שחשוב להבין בכל הסיפור שאולי לא הבהרתי.אין דרך אחת לגדל ילד ובגלל זה אני לא חושב שמאמר כזה או אחר יעזור לכם בגידול של הילד שלכם,להפך רוב הסיכויים שכזה דבר יגרום לנזק.תנו לילדים לחשוב בעצמם וכשהם נכשלים תעזרו להם,תדעו שצריך רק לתת את הכלים לחיים ולשחרר אותם לעולם על הכלים האלה.ההורים שלי נתנו לי בסיס טוב,מעבר לזה הם רק קלקלו.אל תנסו לשנות אותם כי רק ככה גודלים להיות אדם בריא עם דעה בריאה.

נשלח מהסלולארי שלי

מרובעים לשלטון! D:

"השימוש האינסופי בטכנולוגייה" הוא חלק מהעתיד. תפסיקו להיות פרנואידים לגבי ההתקדמות רק בגלל שלא גדלתם אלייה, ובבקשה תעשו משהו כדי לשנות לי את הרושם שהאדם היחיד מעל גיל 40 שאין לו טינה כלפי המחשב הוא אבא שלי.

אולי בגלל שהייתם 6 ילדים בלי חינוך הייתם צריכים לעבוד ולעזור אחד לשני. משמעת עובדת במצבי סיכון ולחץ, במצבי יום-יום של המעמד הבינוני ומעלה היא פשוט תיצור אנטגוניזם.

אם הבן/בת שלך התחילו את גיל ההתבגרות בגיל 10 ולא בגיל 12, סימן שיש יותר תקווה לאיך שהם יתמודדו במעבר לכיתה ז', איפה שמי שנשאר ילד עד גיל 13 נזרק לצינוק ההתבגרות בכוח וננעלת עליו הדלת.

יש גם ערסים אשכנזים וערסים רוסים אם לא שמת לב. "כוסרבאק בלאט" לא נשמע מוכר?

עם גיל ההתבגרות, אני די מסכימה. ההורים של היום מנסים בכל יכולתם להקשיב ולעזור במקום לטאטא הכל תחת השטיח כמו שמספר לא מובטל מההורים של פעם נהג לעשות.

אתם, בניגוד להוריכם, מבינים שאם אתה מטאטא את הרכבת צעצוע המרוסקת מתחת למיטה אף גמד לא יבוא ויתקן אותה.

למהלך כזה אין השפעה נוראית על האדם. בעטו את דוד שלי מהבית בגיל 30 ואישתו אלימה כלפיו וכלפי ביתם הבכורה(ואולי אפילו בנם הצעיר). זה יכול לשבור אמון ולהוביל את המבוגר העדיין-לא-בשל לחפש מישהו אחר שידאג לצרכיו, מישהו שלא תמיד רוצה בטובתו של המתבגר-מבוגר. יש כאלו שמוקסמים מהרעיון של לחיות בעצמאות בגיל 18 ויש כאלו שצריכים עוד זמן.

אם אתה תתייחס למילים מסויימות כטאבו וכאיסור זה רק יגרום לאנשים להימשך אליהם יותר. אפקט רומיאו ויוליה? אנטגוניזם מיותר?

באמת שאין דרך אחת לגדל את הילד. אימא שלי, לדוגמא, הייתה מושלמת לנערה מקובלת עם ים של חברות ומסיבה כל שישי, אבל היא ממש לא מתאימה לנערה המרובעת שאני.

אני מקווה שהמשפחה שלך הצליחה להשתקם, גם אם רק במידת מה, ולפי הסיפור שלך אולי תתעניין בטורים של ג'ון צ'יז(John Cheese) מקראקד.קום(Cracked.com), שלו לא היה הרבה יותר קל ממך בחיים.