אם הכוונה לכמות הספרים שהיא מוציאה ולהצלחתם המסחרית, אז את הצעתך רשתות הספרים הגדולות כבר מיישמות, ומעלימות הוצאות "לא יעילות" כאלה לאט לאט.

אוירת השוק והקרטונים המפוזרים.
היו רק שני שולחנות עם ספרים עלובים במבצע.
או שזה מה שהצלחתי לראות כי אף מוכר לא טרח לגשת.
כשארצה אקנה לי ספר אחד במחיר רגיל

לכולם טוב, גם לסופרים!!!

הם שוכחים, שאילולא המבצעים הם היו יכולים למכור אולי ורק אולי עשירית מכמות הספרים שנמכרת כיום.

כולם רוצים כסף קל, כך גם "אנשי הרוח" שלנו.

אדרבא, שלא ישתפו את ספריהם במבצע, נראה כמה הם יצליחו למכור!

היו מאט מאוד ספרים ראויים לקריאה שמצאתי בין אלפי המדפים שתיירתי ברחבי הארץ לעומת מאות ספרי מופת תוצרת חול . מן הראוי שהסופר המקומי יחל לכתוב סיפורת ולא דברי שיעמום חסרי טעם .

ודעתי שככל מקצוע אחר חסר ביקוש, אם אכן הביקוש לסיפרות פחתה באופן אבסולוטי או ,אפילו, יחסית , דינו של המקצוע להתאים את עצמו למציאות החדשה המתהוות. יעברו,נא, הסופרים הפחות מבוקשים ,[ואיני משתמש במילה מוכשרים, כי זה מושג מאוד יחסי ואישי ] והמולים הפחות מוצלחים, ויעשו הסבה למקצוע אחר. זה דרכו של עולם.
כל השאר היא פילוסופיה בגרוש, וכתבות או מגמתיות של בעלי אינטרסים בנושא, או רחמים עצמיים . איש לא יכול לכופף את המציאות.

נכון, בשנים האחרונות אני ומשפחתי קונים הרבה יותר ספרים מבעבר, גם ספרים שבעבר לא היינו חושבים לקנות. כתוצאה מכך גם אנחנו וגם הילדים קוראים הרבה יותר. בשנה האחרונה לבדה קנינו כ-40 ספרים (רובם במבצעים הגדולים) - כלומר הוצאנו למעלה מ-1000 ש"ח רק על ספרים, אני מסופק אם היינו קונים את כל אותם ספרים אם מחיר כ"א היה 100 ש"ח אלא משאילים וכו'.
זה אותו סיפור כמו עם העגבניות, מוכר יקרן שמרויח 5 ש"ח לקילו אבל מוכר ארגז ביום ומולו סוחר שמוכר ברווח של 1 ש"ח לקילו, אבל מוכר 20 ארגזים ביום (ומרויח פי ארבעה)...

צריך לגשר בין 3 צרכים:
מכירה במחיר אטרקטיבי לצרכן.
פרנסה הוגנת לסופר.
הצגה לציבור של סופרים חדשים.

לכן אני מציע את הפתרון הבא:
ספר ביכורים יוכל להימכר במבצע מוזל בכדי לדחוף אותו לשוק.
סופר מקצועי ימכור במחיר מלא לשפיטת הציבור ולקבלת רווח אמיתי.

כשכל עמוד חמישי יש שגיאות כתיב (ספר שעולה 90 שקל!), קשה לי להצטער על כך שהם ייסגרו.
עדיף כבר לקרוא באנגלית או בשפת מקור אחרת.

כשספר עולה 90-100 שקל אז אני מעדיף להשקיע את זה במקום אחר. וכמוני יש עוד אינספור אנשים.

אז בשביל הסופר/מו"ל עדיף למכור 100 ספרים במחיר 25 שקל מאשר עשר ספרים במחיר 100 שקל... (גם אחרי הורדת עלות הייצור)

החוק הזה יפגע בשוק חופשי שגם ככה הוא בקאנטים

לקנות 16 ספרים במבצע, או ספר פעם בחודש - הספריה בבית כבר מתפוצצת, הספרים נופלים מהמדפים, לא רוצים לזרוק קלסיקות ישנות, אין מקום לספרים חדשים.

האדון מטייל בחו"ל ומספר שהוא סוגר את ההוצאה.

האם את עגנון ,ביאליק ,גולדברג, רחל או שלום עליכם עיניינו שותפויות ומבצעים ברשתות ?

אתם לא רוצים אז אל תכתבו. מי שכותב בשביל כסף אינו סופר אלא קפיטליסט.

 

עוד 5-10 שנים גם ככה לא יהיו הוצאות ספרים.. זה כמו לנהל דיון בשאלה האם מחירי העיתונים הם הפסדים או לא.

הכל בסוף יהיה דיגטלי. מוציאים לאור צריכים לדעת שעוד כמה שנים הם יהיו מחוסרי עבודה.

צריך להתחיל לעבור לפורמט דיגיטלי. צריך לגבש מודל להוצאה, שיווק ומכירה של טקסטים עבריים בפורמט דיגיטלי - מודל שמתייחס לעובדה ש"שוק" דוברי העברית מצומצם וסגור, מתייחס לסוגיות של זכויות יוצרים, ומתייחס לאפשרויות הצריכה השונות של טקסטים דיגיטליים בעברית (כלומר, כרגע, למגבלות הטכניות של רידרים שיודעים לתמוך בעברית, ואולי בפיתוח נורמלי של רידר כזה. רידר שלא יהיה שייך לדואופול).

פורמט דיגיטלי. מהמו"ל/מהכותב ישירות אל הקורא. בלי תיווך חזירי ומיותר באמצע. יאללה כבר.

ממחיר הספר לצרכן. זה בלתי נתפס.

נשלח מהסלולארי שלי

וגם שלא יפרסם סופרים חדשים, זה ממש משמח. הספריה החדשה לא הוציאה ספר אחד ראוי במשך כל שנות קיומה. לא במקור ולא בתרגומים המזעזעים שלהם.

נראה לי שכל הסיפור של עוז וגרוסמן ומנחם פרי עכשיו זה לעשות קצת יחסי ציבור לכבוד חודש הספר ולמכור כבר יותר. הם לא מאמינים לטיפה ממה שהם אומרים.

חוק הספרים המקובל ברוב ארצות אירופה ושנקרא אצלנו חוק הספרים הצרפתי היה מעולה במתכונתו המקורית. מש נותר ממנו זה חוק שידפוק עוד יותר את הסופרים, במיוחד החדשים, ויקל במידה מסוימת על המו"לים לתקופה של כמה שנים בודדות. לא ברור למה הסופרים מתגיסים להציל את המולים? הרי לפני כמה שנים מצבו של הסופר היה גרוע ומצבם של המו"לים היה הרבה יותר טוב. האם אז הם העניקו תמלוגים יותר גדולים לסופרים? מה יש לרחם על מנחם פרי או על ההוצאות הגדולות? הם עשו כבר המון כסף במשך השנים, אז אולי הם מרוויחים קצת פחות עכשיו, זה לא נורא.

וכן כן, החוק הצרפתי היה כן עוזר מאוד לסופרים. אבל למי איכפת?

המחירים יותר שפויים ואפשרויות הקניה רבות לאין ערוך. העולם פתוח !
את הספרים בעברית שאני כן קוראת אני משאילה מהספריה העירונית בחינם! גם ככה הרמה ירדה לאין ערוך. וסופרים עבריים כמו של פעם אין. מי כותב היום ספרים כמו רומן רוסי",מיכאל שלי", יונה ונער, חצוצרה בואדי,הוא הלך בשדות.

היום הכל בשפה דלה, יומיומית ומלאה גסויות.

בסוף הסופר יוצר את הספר שלו על מדיה דיגיטלית ויגבה 15 שקלים מתוכם 12 ילכו אליו.

זה מה שקורה בעולם... רק בארץ לא מוכנים להבין את זה.

אם אתם רוצים להילחם בהם תתחילו להוציא דיגיטלי!

שלא ישכח שהמחיר הוא ביטוי גם של דרישות של הרשתות, בעיקר של הרשתות למען האמת. אם לא היה אפשר למכור ספרים ב4 במאה, הספרים מראש היו זולים יותר, כי סטימצקי וצומת ספרים היו צריכות למכור יותר מראש. ככה, הן יכולות להרשות לעצמן לעשוק אותנו בהתחלה, ואת הסופרים בהמשך

לספר, שהוא מחיר לא הגיוני. אילו היו קובעים מחיר של 45 ש"ח לכל הספרים, בלי הנחות, המפולת לא הייתה קורית. אנשים היו קונים בדיוק את מה שהם רוצים, ולא היינו מגיעים לזילות הבלתי נסבלת של הספר.

אין שום סיבה בעולם שספר קריאה יעלה יותר מ- 25 ש"ח.

עיתון של סוף שבוע על שלל מוספיו מכיל כ- 100 עמודים, ועולה קצת מעל ל- 10 ש"ח. ספר קריאה מכיל כ- 200 עמוד ולכן אמור לעלות בערך פי שתיים.

הרי מאמר פובליציסטי טוב או כתבת תחקיר טובה שווים לא פחות מספר קריאה טוב, והעתונאי השקיע בהם מזמנו ומכשרונו לא פחות מאשר הסופר.

ובל נשכח שבניגוד לספר עיון שחוזרים ומשתמשים בו מעת לעת, הרי ספר קריאה הוא במהותו מוצר חד-פעמי בדיוק כמו עיתון.

 

הטירוף של ספר קריאה ב- 80 או ב- 90 ש"ח הוא גזל ועושק, וממש לא מעניין אותי כקורא מי בשרשרת המזון נהנה מעיקר העוגה. מבחינתי כל הכבוד לשתי הרשתות הגדולות על מבצעי "4 במאה" שלהן, גם אם ברור לי שהמניעים שלהן לא נאצלים.