קומץ קטן בירושלים ובארץ מנסים לשלוט על המדינה.אין הבדל בין אירן ולהם זה אותו הזבל.חייבים לקום האזרחים הנעורים שהם רוב במדינה ולא לאפשר לחרדים לנסות למדינות האסלמית הקיצונית.

לעבור מיד לסימנים. אם רבי יהודה נתן בהם סימנים מדוע שאנחנו ננהג אחרת? נשים יסומנו כקוביות וגברים כעיגולים ומכאן והלאה הכל כיד הדימיון.

גברים מבית"ר ונשים מהפועל.

מה לכם כי נזעקתם? הרי ממילא בקרוב כולם יעטו שחורים ורעלות תכסינה כל חלקה טובה והקדוש ברוך הוא שבישל את כל הדיסה הזו יהיה מבסוט ואז כאשר הוא יהיה מבסוט יהיה כיף חיים כאן.

יבנה בית המקדש וכולם יגלו פתאום שהם לויים וכוהנים שאינם צריכים לעבוד אלא רק לקבל בלי סוף מעשרות וקורבנות והכל חינם. ורק ישראל המעטים שיוותרו, אם בכלל ישארו עוד כאלה, ימשיכו לעבוד ולהאנח תחת המעמסה הכבדה, אבל תהיה להם תחושת שליחות עליונה שהם ממלאים את רצונו של מי? של זה שעשרות שנים עבד את אלוהים עד שהבין שמוטב שאלוהים יעבוד אצלו / עבורו וזה המצב מאז.

 ואלוהים מה איכפת לו אצל מי הוא עובד, יש לו הרבה התחיבויות באלפי גלקסיות וכולם ממילא מדברים בשמו ולכן במשך הזמן הוא נהיה אדיש לכל הדיבורים הללו.

תמשיכו עם השטויות שלכם  ותובילו את כולנו לאבדון אבל בגאווה ובכבוד

רב.    

שיתרגלו - כניעה לחרדים תביא נזקים

מזכיר את משל החמור: אב ובנו לקחו חמור למכירה בשוק. האב הלך ברגל והבן רכב על החמור. בא לקראתם עובר אורח ואמר לבן להתבייש שהוא רוכב ואביו המבוגר הולך ברגל. ירד הבן מן החמור והאב עלה ורכב. בא לקראתם אדם אחר ואמר לאב להתבייש שהוא רוכב והבן הצעיר ניגרר אחריו ברגל. עלה גם הבן על החמור. בא לקראתם אדם שלישי ואמר להם להתבייש שהם מכבידים שניהם על הבהמה המיסכנה. ירדו האב ובנו מן החמור והלכו לידו ברגל. בא לקראתם אדם רביעי ואמר: שלושה חמורים הולכים ברגל ואף אחד מהם לא רוכב על החמור

מרחיקים ומוחקים כל צלם אנוש. לא תעשה לך כל פסל ומסיכה ולא תהנה בבריכה. אולי לא תשים סוכר בתה ואין מה לדבר על להשתטות סתם.

על מה התרגשות היפך קצת יצרתיות לא תזיק

בר רפאלי פרצוף תחת

תמות נפשי עם פלישתים

העיר הזו תביא עלינו, לפני מלחמה עם אוייבנו - מלחמת אחים.

בגלל זה נפלה ירושלים בעבר ובגלל זה תיפול שוב.

מחרבייך ממך יצאו.

רצוי שהעיריה, המשטרה וכוחות הביטחון האחרים יפנו תשומת לב מיוחדת למעשי הבריונות הללו. פוגעים באמות הסיפים של המרקם החברתי בעיר ובארץ.

זה נושא בעל חשיבות לאומית מדרגה ראשונה.