לדעתי יש כאלה שמפספסים את הנקודה החשובה.
זה קצת דומה לבחירתו של אובמה לנשיאות בפעם הראשונה. וזכייתו בפרס נובל לפני שממש עשה משהו בפועל.
למרות ההתרגשות - קוסם הוא לא.
לא בטוח שיצליח לעשות שינויים משמעותיים (אולי כן.. לא יודעת) . נשיא. כמו שהיו לפניו ויהיו אחריו.
אבל רק מעצם בחירתו הוא גרם לשינוי עצום, במתן תקווה ואופטימיות למליוני אנשים שהרגישו במשך מאות שנים כסוג ב'. תחושה של עידן חדש.
לפיד הוא לא אובמה. אבל כמו אובמה מעצם "בחירתו" (כן זוכרת.. נתניהו עדיין ראש הממשלה), ומעצם הגישה שלו הוא פתח פתח למגמה חדשה.
מגמה אופטימית ומרגשת. וסוף סוף תקווה קטנה.
גישה של אחריות ציבורית כלפי האזרח הממוצע ממנו מורכבת המדינה. לא עוד זלזול ושימת הדגש על העשרת העשירים מתוך מחשבה שגויה שהם סוחבים על גביהם את הציבור ויש לנהוג בהם בכפפות של משי, אלה מתוך ההבנה שהציבור הוא שסוחב את הכלכלה על גבו.
מעצם הכח שהוא קיבל מהציבור - הציבור מרגיש שיש מישהו שמקשיב לו ומנסה לעשות הכל כדי לדאוג לו. זה קונספט חדשני מאוד ומרגש.
לא בחרתי בו. אבל אני בוחרת לא להיות צינית. לתת לו צ'אנס, בשבילינו.
מאוד מקווה שלא יפול למלכודת הבכאילו האופיינית לפוליטיקאים קטנים.
יש את אלה שיבחרו מייד להתנפל על כל שטות בלי להסתכל על העיקר. ועל המשמעות. ריקי כהן חיה וקיימת. והיא די אזרחית ממוצעת. גם אם היא לא באמת טסה לחול פעם בשנתיים וכד'.
יכול להיות שהוא יצליח רק קצת. הרבה פחות ממה שאנחנו מקווים.
אבל כל עוד הציבור מבין שיש לו כח ומשמעות הרבה יותר ממה הוא חשב פעם. זה המון! וכל עוד יש תקווה לשינוי כל שהוא זה המון גם.
נתניהו לא השפיע ולא חידש - הוא רק ניסה לחקות את הגישה הקפיטליסטית המיושנת, והקלה, ששמה את הציבור בצד, כאילו לחייהם אין ערך לטובת מעטים ועשירים מאוד. הטבלאות הראו צמיחה (של מי בדיוק?). אז מה אם החולה גוסס בנתיים.
וכך בסופו של דבר הוא הפסיד את הציבור האיכותי הממוצע והפך אותו לשורד קשה יום.
חדשות בעולם
