אם הייתם מזיזים את חלקי הפנים השונים בצורה אינדיבידואלית בלי קשר לשרירים ולמבנה הפנימי שתארת לא נראה לי שמישהו היה מרגיש בהבדל, נראה לי שאתם משקיעים המון אנרגיה לחינם ואין לזה ערך מוסף אמיתי שמצדיק את עצמו בתוצאה הסופית.
9. הגיע הזמן שבארץ יפתחו בצורה משמעותית את האנימציה
שוזי
(16.07.13)
אני מדבר על עבודה בשיתוף עם מדינות שונות באירופה על פרוייקטים שונים ובכלל - לתת בראש בתעשייה הזו בקנה מדינה עולמי, שישראל תהיה מעצמה בתחום הזה. באנימציה בל נשכח, לא מוגבלים בתפאורה או מיקומים גיאוגרפים. אפשר להכין סדרות אנימציה שוות ושונות שמיועדות לשווקים בעיקר לצפון אמריקה, אירופה ודרום אמריקה. אפשר גם לנסות לייצר תכנים שמיועדים למדינות מערב אפריקה כמו ניגריה למשל. אפשר שיהיו גם בצרפתית. מספיק שכמה מיליונים במדינה אפריקאית יראו את הסדרה שתציג איזה ילד אפריקאי עם איזה קופיף עם כדורגל או משהו כזה, והיא תתפוש, ויקנו את הסדרה הזו במדינות אחרות. במערב אפריקה יש המון הזדמנויות כלכליות. חבל שהצרפתים או הגרמנים יתפשו את השווקים האלו באנימציה במקומנו.
אני חושבת שפיספסת את כל מה שהוא הסביר בסרטון. הוא לא בא להראות מה הוא עושה בניגוד לכל מה שראית עד היום, הוא בא להראות איך עושים את הסרטים שראית. ואם אתה לא רואה הבדל בין הרמה של האנימציה בסרטים שאתה אוהב לבין אנימציה חובבנית, אז כנראה שהבעיה היא אצלך.
בארץ מכשירים הרבה מאוד אנשי אנמיציה וגרפיקה תלת מימדית בשנה
וכמות המשרות נמוך מאוד התחרות גדולה מאוד על כול משרה (אם בכלל יש כאלו)
היחידים שמצלחים זה מי שפותח סטודיו משלו וגם זה אפשר לספור על שתי ידים סה"כ מתוך אלפי אנשים בארץ שיודעים לעבוד טוב עם 3ds max או maya וכו' יש בודדים של אנשים שעובדים בזה ומרווחים כסף שהם יכולים להתקיים ממנו וזה שאתה עובד בזה זה אחלה אבל גם לירון טופז רמז ביותר מכתבה אחת שאם אתה רוצה באמת להצליח בתחום מדינת ישראל זה לא בדיוק המקום (שים לב שהעבודות שלו לא היו בארץ)
כשאמרתי שלא באמת עובדים בזה התכוונתי שלא באמת יש עבודה במשרה מלאה עם תנאים סוציאלים. לא התכוונתי שאי אפשר להקים עסק אנימציה. זה אפשר, עם המון סבל כמו כל יזם בכל מקצוע. אבל עבודה קיימת ויצירת עבודה לעצמך אלה דברים שונים