אחת, אין זוג הומואים שאף אחד מהם מהם לא נשכב משכבי אישה ובכל זאת קיימו יחסים, לכן אין פה שום עניין של חומרה. שתיים, בוודאי שואהבת לרעך כמוך לא אומר לותר על שאר התורה, המחלל שבת ייסקל ובת הכהן המזנה תשרף וכו' (ברור לו מיתה יפה). שלוש, בנוגע לדם אני מניח שזו תחושתך אבל תבדקי במעבדה אם יש דם בבשר אחרי שמולחים וצולים אותו ותתמודדי.

אמי לא חייב לאהוב את ההמו ולא חייב להסכים איתו. זה סובלנות! אחרת הסובלנות רק חד צדדי ??..די עם הצביעות.

הכותבת מוכיחה לנו שעם כל התארים והפילוסופיה כשזה מגיע למשהו שלא נוח לך אתה תעקם הכל ותגיד הנה זה כתוב בטקסט
אם לא נוח לך מה שכתוב בתורה פשוט התעלמי ממנה אל תנסי לדחוף את הפרשנות שלך לכל מקום שכתוב ההיפך.
ואפרופו רבי עקיבא, אולי כדאי שתלמדי את כל מה שרבי עקיבא דרש על התורה. ואהבת לריעך כמוך זה כלל גדול בתורה אינה האימרה היחידה שרבי עקיבא אמר בחייו.
רבי עקיבא גם לא אמר שזה האיסור הכי חמור בתורה. הוא אמר שזה "כלל" שפירושו הבסיס והיסוד לכל מצוות התורה.
ואם התחרה אמרה שעל משכב זכור ישנו עונש כרת שהוא החמור ביותר זה אומר על פי הכלל של רבי עקיבא שבגלל האהבה שלנו לרעינו ולחברה אנחנו צריכים למנוע עיוותים כמו הומוסקסואליות או ניאוף או כל דבר שהוא כנגד חוקי התורה
בגלל האהבה.

כמו שחרבן הבית השני הביא להעלמות הכתות השונות ביהדות , שאמונתם היתה דוגמתית ,
ללא יכולת התחדשות
הפרושים היו ה"גמישים" בעלי יכולת התחדשות , שינוי והתאמת היהדות להשתנות
התקופה . חורבן הבית , הפסקת הקרבת הקורבנות , ביסוס היהדות על התורה שבעלפה
ועל התפילה בבתי כנסת .כמו כן פירושים לתורה וכתיבת הלכה שתתאים לצורך חיי היום
יום המשתנים .
כך גם היום , הזרם החרדי ביהדות נהיה דוגמתי מדי , קשיח מדי , ואינו נותן תשובות
לחיים המודרנים המשתנים במהירות .
דווקא הזרם שיוכל לתת לעם תשובות "הלכתיות" העונות לצורך של התקופה ,
הוא בסופו של דבר ישרוד ויתן ליהדות העתידית את צביונה .

חייבים לאהוב אותם

רמב"ם: "כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אותן אתה לאחיך בתורה ובמצוות." (משנה תורה, הלכות אבל י"ד ה"ב)

גמרא, מסכת שמחות פ"ב ה"י:

"כל הפורש מדרכי ציבור - אין מתעסקין עמו בכל דבר, אחיהם וקרוביהם לובשים לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ושמחים שנאבד שונאו של מקום שנאמר "הלוא משנאך ה' אשנא".

הרמב"ם (הלכות אבל פ"א ה"י) והטור (ביו"ד סימן שמה):

"והם אנשים שפרקו עול המצוות מעל צווארן ואין נכללים בכלל ישראל בעשיית המצוות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות אלא הרי הם כבני חורין לעצמם כשאר האומות וכן האפיקורסין הפושעים והרשעים..."

אני לא שונא פדופיל באשר הוא אדם אבל אני מתעב את מעשיו

רוחמה, את המקרה הקלאסי שמראה כמה תואר במדעי הדשא ובמיוחד בתלמוד - הוא חרטא!

בעבר כל מי שהיה פרופסור הייתי רוחש לו בסתר כבוד.. עד שהגיעה רוחמה והרסה הכל.

חבל שאת מקלקלת לכל הפרופסורים שעושים משהו עם החיים שלהם ולא מחרטטים כל היום.

בבקשה Ynet תפסיקו לתת במה להבלים האלו!
כל שבוע יותר גרוע מהשבוע שלפניו!
אתם ממש מזלזלים בעצמכם... חבל!

למעשה כל הצרות בעולם מגיעות מהאמונה באלוהים
אפילו הנאציזם היה דת ( למי שלמד היסטוריה וידע עד כמה
הם התעסקו בשאלות של אלוהים וכוחות עליונים )

גברת וויס היקרה. זה ברור שיש לך נשמה גבוהה שהרי כל שבוע הנפש שלך מתפחלצת מעיוות המציאות שאת נוהגת בחייך לבין הפרוש האמיתי לתורה ולמפרשיה ולכן את משתדלת לעוות את הכתוב שבוע אחר שבוע. וכידוע המאמר ישראל שיורדים יורדים עד התהום לעצם הענין אין שום סתירה בין ואהבת לרעך כמוך לבין איסור משכב זכר זה ודאי שאיסור משכב זכר הוא כולל את כל החומרות שכתוב "וזכר לא ישכב משכביי אישה" נאמר משכבי לשון רבים ולא משכב ללמדך שאת כל סוגי המדכב הויי אומר כל סוג של מגע מיני אוראלי אנאלי וכו ודוקא מגע מיני אסור ולא מגע למטרה אחרת. לגבי ואהבת לרעך כמוך כתבו חזל שיש כאלה שאינם בכלל רעך כל מי שהוא בחיוב כרת יצא מכלל רעך ולכן אין חיוב לאהוב את מי שהוא לא רעך אלא רק את מי שהוא רעך ודייק הפסוק בלשונו ואהבת ״לרעך״ אני לא דן את אלו שיש להם נטיה מינית חריגה וודאי שזה טבעי כי אם זה היה דבר תלוש מן המציאות התורה לא היתה טורחת לאסור את זה מפורשות כמו שיש תאווה לאכול חזיר והתורה אסרה זאת מטעמיה שלה אז כם משכב זכור אסור מטעמו שלו. אם את מחפשת טעם בכל דבר שאסור את לא תמצאי כמו בפרה אדומה אז יש שתי אופציות אם אתה אדם מאמין ומחליט להיות כפוף להוראות התורה אז זה עד הסוף אם אתה מחפש הגיון אז אין הגיון בדברים מסוימים וזה המושג להאמין אמונה זה דבר עיוור שאפשר להביא ראיות נסיבתיות ולא מוכחות אופציה שניה זה לא להסכים עם מה שכתוב בתורה ואז את נכנסת לבעיה את לא יכולה לקיים את מה שנוח לך ומה שלא נוח לך לעוות את הפירוש לפי הצרכים שלך זה או הכל או כלום. ממש כמו אותם מקימי המדינה שטוענים אנחנו העם הנבחר והארץ היא שלנו ומנלן? כי כך כתוב בתורה שאלוקים נתן לנו את התורה. אק הם שכחו שבאותו תנך אותו אלוהים ציווה לשמור שבת לא לאכול חמץ בפסח ולא לשכב משכבי זכר וכו וכו אי אפשר לקחת מה שנוח לנו ומה שלא פשוט לזרוק. אשמח לתגובתך

אני נהנה לקרוא את כתביך.
מצד שני מפריעה לי כתיבתך לכאורה למגדר הנשי. אפילו בפרשה כתוב 'ואהבת לרעך כמוך' בפנייה לזכר, בשעה שברור (אני מקווה) שהפניה היא גם לנקבה.
ההתיחסות הפנאטית שלך לנשים מעידה בעיני על ההיפך - הסלידה מהמגדר הגברי.
שוב - אני אוהב לקרוא את כתבייך אבל לא נעימה לי ההתיחסות שלך לכאורה אלי ולכשמותי.

נכון שהתורה אוסרת משכב זכר (בניגוד לדבריה של הפרופ'), אך התורה אוסרת על עוד שס"ה איסורים, ולא מצאנו יחס כזה מנדה ומשפיל כלפי עוברי שאר עבירות כמו שקיים בחברה השמרנית (לאו דווקא הדתית, אבל בה ביתר שאת) כלפי הומואים ולסביות (מה עוד שהאיסור לגבי אלה האחרונות כלל אינו ברור כמו לגבי הזכרים).

בכל מקרה, פרופ' רוחמה, תודה לך על מאמר מרתק ושבת שלום!

ענייני ולוגי עם אנשים שחושבים שמישהו זקן וגרמפי בנה את העולם בשבוע, חיכה אלפיים שנה, הציק לכמה אנשים עוד איזה אלף שנה ואז נעלם לתמיד.
וזה עוד כותרת ראשית בעיתון הנפוץ באינטרנט.. מדינה מדרדרת מיום ליום

מביך

רוחמה יקרה,
לא מקובלת עלי פרשנותך ל"ואהבת לרעך כמוך." את כוונת הכותב ניתן להבין ממצווה אחרת המשתמשת במונחים זהים, והנוגעת לגר: "ואהבת לו כמוך" (ויקרא יט,לד). מכאן אנו למדים, ראשית, שמדובר ב"רֵע" כזולת במובן הרחב של המילה ולא במובן הצר של חברים קרובים, ושנית שאהבה כאן נתפשת כיחס והתנהגות כלפי האחרת, לאו דווקא כרגש אינטימי.
התביעה היא אכן קשה, אבל צרה, לדעתי, ממה שמצטייר מדברייך: התייחסי לזולת באותן אמות מידה שבהן את מתייחסת לעצמך. חשוב מכך, רוח הדברים, בלשון הפילוסופיה, אינה תועלתנית כפי שמונחים כמו "סדרי עדיפויות" ו"אותה המידה" מרמזים, כלומר השגת הדבר הנכון לעשותו באמצעות שקילת הרעות והטובות שייצור מעשה זה או אחר זו כנגד זו. לדעתי, גישת הפסוק היא דאונטולוגית, לאמור: חובתך כלפי עצמך להיות הוגנת, ישרה, אמפטית ואנושית וחובתך לנהוג כך בדיוק כלפי אחרים הן זהות, ולמעשה בלתי נפרדות. אולי הצגת הדברים באופן "שלילי" בידי הילל הזקן מבהירה זאת טוב יותר: "את ששנוא עליך לא תעשה לרֵעך" (המקור בארמית כמובן).
למותר להוסיף, אינני טוען כי תרגום עיקרון זה לשפת המעשה הוא תמיד פשוט, קל או נקי מהתלבטויות. כל שאני אומר הוא כי מדובר בתביעה קשה אך אנושית והוגנת, ובהחלט לא "בלתי אפשרית."
יישר כוח על תבונתך, אנושיותך ואומץ ליבך המשתקפים בטורים אלה.

רוחמה יקרה,
מסכים עם עיקר דברייך אך לא מקובלת עלי פרשנותך ל"ואהבת לרעך כמוך." את כוונת הכותב ניתן להבין ממצווה אחרת המשתמשת במונחים זהים, והנוגעת לגר: "ואהבת לו כמוך" (ויקרא יט,לד). מכאן אנו למדים, ראשית, שמדובר ב"רֵע" כזולת במובן הרחב של המילה ולא במובן הצר של חברים קרובים, ושנית שאהבה כאן נתפשת כיחס והתנהגות כלפי האחרת, לאו דווקא כרגש אינטימי.
התביעה היא אכן קשה, אבל צרה, לדעתי, ממה שמצטייר מדברייך. משמעה: התייחסי לזולת באותן אמות מידה שבהן את מתייחסת לעצמך. חשוב מכך, רוח הדברים, בלשון הפילוסופיה, אינה תועלתנית כפי שמונחים כמו "סדרי עדיפויות" ו"אותה המידה" מרמזים, כלומר השגת הדבר הנכון לעשותו באמצעות שקילת הרעות והטובות שייצור מעשה זה או אחר זו כנגד זו. לדעתי, גישת הפסוק היא דאונטולוגית, לאמור: חובתך כלפי עצמך להיות הוגנת, ישרה, אמפטית ואנושית וחובתך לנהוג כך בדיוק כלפי אחרות ואחרים הן זהות, ולמעשה בלתי נפרדות. אולי הצגת הדברים באופן "שלילי" בידי הילל הזקן מבהירה זאת טוב יותר: "את ששנוא עליך לא תעשה לרֵעך" (המקור בארמית כמובן).
למותר להוסיף, אינני טוען כי תרגום עיקרון זה לשפת המעשה הוא תמיד פשוט, קל או נקי מהתלבטויות. כל שאני אומר הוא כי מדובר בתביעה קשה אך אנושית והוגנת, ובהחלט לא "בלתי אפשרית."
יישר כוח על תבונתך, אנושיותך ואומץ ליבך המשתקפים בטורים אלה.

לכפות את הדעות החשוכות שלהם.

ואהבת לרעך כמוך זה כולל לאהוב כל אדם גם פליטים מאפריקה והרבה אנשים עם כיפה עוברים על פסוק זה כששונאים ורודפים את הפליטים מאפריקה לאהוב את הגר.לא לכלוא יותר ולשחרר כל מי שכלוא לא לגרש יותר לאפריקה ולהחזיר לארץ מי שגורש לאפריקה

וכן לדעתי היהדות הרבנית הופכת אט את לכת שבינה לבין יהדות הומניסטית ורחבת אופק אין קשר ...ולחילופין גם תפיסות של ממלכתיות שנובעות ממשיחיות מכילות בתוכן את זרע פורענותם שלהם
רק יהודים שהשליכו מקרבם את האורתודוקסיה וניפתחו לתרבות המערב תוך הכרת יהדותם עם שילובם במרחב הלא יהודי הקימו את המדינה והוציאו את ישראל מעם מנוון לעם עולם - העולם הרבני התנגד לציונות בכל כוחו עד השואה....וגם לאחריה
אני אופטימי לגבי העם היהודי כי העובדות הן שגם היום בתוך הקהילות החרדיות יש מרד של צעירים שלא מקבלים כל "פסק הלכה" שניכפה עליהם ובעבר (לפני 10-15 שנים)מה שלא ניתקלתי בכלל היום אני מכיר המוני חוזרים בשאלה ,שמצד אחד (יש לי 3 חברים כאלה - וכולם מ10 שנים האחרונות) תורמים לי לידע ומאידך פיתחו אצלי הסתכלות מאד הומאנית על ערכי היהדות שלא באה מעוורון של אמונה והבנה שלא כל "פוסק" צודק כי גם הם בני אדם היו

ואם אתה מגיב לא לענין וקונקרטית סימן שהיא צודקת

שאומרת " היה יהודי בביתך ואדם בצאתך"- ההיסטוריה מלמדת אותנו שיעור חשוב, שאת נוטה לשכוח, המוות מידיהם של אויבי עם ישראל, מצאו גם את אותם אנשים ששכחו מסורת אבות. אז כמו הנאמר באסתר:" אל תדמי בנפשך להימלט בית המלך(אדם בצאתך) כי אם החרש תחרישי בעת הזאת(לא תלמדי לכבד מסורת אבות) רווח והצלה יעמוד ליהודים(כן ליהודים!) ואת ובית אביך יאבדו"...
תבחרי את את עתיד צאצאייך או שלא הכל תלוי בך.

ויש עוד דיני מוות רבים (חילול שבת, בגידה וכו׳), ובגלל זה כל המאמינים למיניהם הם פצצה מתקתקת שעתידה להתפוצץ על כולנו.

מה זה חשוב איך שגיאות של 2500 שנה חושבים על הומואים? נו, באמת, רובם בורים, מובטלים, מנקים, חסרי השכלה בדיוק כמו שטופז וגרבוז תיארו אותם וכמו הנציגים שלהם בכנסת.

ואהבת לרעך כמוך. אל תצחיקי אותם, הם עסוקים באיזו קומבינה...

לגברת רוחמה וייס, אני אישה דתיה והדת מאוד חשובה לי.
אני מאוד מבקשת לכתוב ולו לפחות פעם אחת מאמר על דברים חיובים על הדת שלנו, אי אפשר כל פעם לרמוס את הדת בשם הדת.
זה לא הוגן ולא ישר מבחינתך כלפינו הגולשים.

...
ושמיטה כהלכה אתה כבר יודע לעשות
שאתה רץ לקחת עוד ועוד אדמות?
בספק מרמה, בחשד גזל, בחסות חשיכה
בחסינות מושל? הזו גאולה? הזה כבודה?
כגנב במחתרת יהודה?
ולמי תמכור את "שדך" בשנת שמיטה
או אולי תתאסלם או תתנצר לשנה?
ולפני מי תיתמם שביעית אחר שביעית
בעוד האדמה אשר תחתיך כשפחה נשבית?
בעיני מי זה מוצא חן? אדמה אתה לוקח -
גאולה אתה לא נותן. או אולי אצבעותיך
הדוקות מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד - מאומנות להרפות? מיומנות לשחרר?
מתורגלות לשמוט?
...