אני לא מאחל לאיש מכם לחוות מראה של אדם שלקה בהלם קרב.

חבר ילדות אהוב במלחמה הארורה, מלחמת יום כיפור, מסוגל לתפוס על מה אני מדבר.
אני בן קיבוץ בצפון הארץ. איבדתי במלחמת יום כיפור הארורה את אביהו ג', קצין שיריון, שנפל בקרב על רמת הגולן, ממש בשעות הראשונות של המלחמה. במשך תקופה ארוכה בחיי, ארוכה מדי, התעלמתי מהשפעת האירוע הטרגי הזה על חיי.
היום אני יודע שזו היתה טעות. היום, כאשר אני נושק לגיל 70, אני מבין שהאירוע הטרגי הזה הותיר בי צלקת. אני מבין שלא לגמרי התאוששתי מהאסון הזה.
ואני חייב להוסיף עוד דבר : עם השנים הגעגועים אליו, לאביהו, הולכים ונעשים קשים יותר ויותר. יום הזיכרון לחללי צה"ל בכלל הפך לסיוט עבורי. אני לא מסוגל לתפקד ביום השחור הזה. הכתבה שעליה אני מגיב כאן, עזרה לי קצת להתגבר על חסרונו של אביהו. אני לא מגזים.
תודה.

ועכשיו הקהילות היהודיות ממנות בשנור טיפולים לקבוצות ושכר למלווים מחברת פיסוכלוגים חיצונית???
מצאו את הילת הסיירת בכדי לארגן תקציב חופשי לכמה פסיכולוגים..

הטיפול יכול להתבצע בערכיות גבוהה יותר בשביל ישראל, שביל הבנים, סובב כנרת, רמה"ג, מכתש.. חסר בארץ מקומות???
אבל כשזה חו"ל אפשר לדחוף תג מחיר גבוה יותר!!!!

כל קרבי יגיד לכם שהיה באיזשהי אפיזודה כזאת או אחרת.
אני הייתי באין סוף כאלה.חברים נהרגו לידי לפעמים מדי יום.
הייתי בתקופה קשה ביותר בצבא.כמובן שזה משאיר סימנים וצלקות.
עד היום ,45 שנה אחרי הצבר אני עדיין חולם שנעשתה טעות ומגייסים אותי בפעם השנייה לשרות בצבא.
מי שהיה במלחמת ההתשה יצא משם חבול מכל הצדדים.
עד היום אינני מבין איך נשארתי בחיים אחרי כל כך הרבה היתקלויות שלא נגמרו באותה התקופה. היה קשה פיזית ומנטלית מההתחלה ועד הסוף.ידעתי שכך יהיה,כי צהל נלחם על קיומו ועל המדינה.זה לא צבא שוקולד,ומלחמת הקיום הי כל יום וכל שעה .
היו לי הרבה מחשבות בעניין אך כניראה שהייתי חזק להצניע את הדברים ולהמשיך.
מיותר לציין שאיבדתי הרבה חברים וחברים לנשק בדרך.
אין מה לעשות.הקיום שלנו היא מלחמה מתמדת ובמלחמה כזאת יש כל הזמן אבידות.
הקשיים עצומים אך לומדים להמשיך הלאה,כי אם לא כך הכל כאן היה מרוסק ממזמן.

מפני שמפחדים מהעיתונות מפחדים מהאו״ם מפחדים מהשמאל מפחדים מהאירופאים מפחדים לפגוע ברוצחים וזו התוצאה.

לדעתי צריך תורת לחימה לעזרה ראשונה נפשית (כפי שיש חובשים)
לחמתי בצוק איתן, ובאמת חששתי שמשהו בצוות יחטוף פוסט-טראומה. למדתי פסיכולוגיה ואני עוסק בטיפול, וקראתי הרבה על עזרה מיידית להלם נפשי בקרב. בצוק איתן זה ממש היה לי בתודעה ולמזלינו רק שניים מהיחידה גילו סימנים של פוסט טראומה. התגובה של היחידה הייתה טובה ולכן נראה לי שהם לא סוחבים את זה עד היום.
בכל אופן, פרוייקט מבורח.

חיילים סמרטוטים ,בשביל מה חשבתם שאתם חותמים על נשק בשביל להסתכל עליו ,מה חשבתם שאתם הולכים לעשות בקרבי לגרבץ כל היום זה מה שחיילים עושים הם הורגים זה המהות של כל מלחמה ,אם אתם רוצים לרחם על מישהו תרחמו על החירניקים הפשוטים שכל היום טוחנים ועושים את העבודה השחורה בזמן שהסיירות לוקחים את כל הקרדיט-אגב שירתתי סדיר ומילואים בגדוד רגיל והתמודדנו עם הרבה דברים על אף אחד לא הרגיש צורך בלקרוא לתקשורת ,להתבכיין ולעשות על זה כתבה...

התגייסתי בשנת 1986 לגולני רוב השירות שלי עבר בלבנון...את החוויות והטראומות שחווינו שם לא נשכח לעולם...לטוב ולרע...יצאתי משם בנאדם חזק ומחושל וטוב יותר עם חוכמה וכח לחיים וכמובן שיש גם את הזכרונות האחרים..אבל היה שווה והייתי עושה את זה שנית למען המדינה...ולמעני גמר חתימה טובה אחים שלי גיבורים...גולני שלי תמיד

מבינה שצריך להתפרנס ואין עבודה בשוק למאות הפסיכולוגים. אבל למה לשחק לאנשים על הנימים הכי רגישים?

ברור שלקרביים ביותר יש טראומות קשות כי הם עושים משימות שלא נקלטות .לא,מאני לא מזלזלת בשום חייל.בשביחי כל חייל יקר אבל יש חיילים ששירתו וחיו מעבר לגבול.ולהם ברור שיש טראומות קשות מנשוא . אבל כל חייל שעבר טראומה הצבא צריך לתת לו את כל הטיפול הדרוש אפילו שעולה הון. שהוא הקרבי שנכנס לשטח האויב לא שאל את עצמו.כו כדאי או לא כדאי. לא יצא כי זאת פקודה זה מה שיעשה. כל החיילים חייבים לעבור את הטיפול הנדרש.כי הבטחנו אחד לשני שהן ידאגו לנו ואנחנו להם

אני נכה צהל שרתתי בחי -בצוללות.....וכאשר אני זקוק לטיפול מיוחד כגון ניתוח בחלק המקור עי משבט אני נאלצתי שלוש פעמים לשלם את זה מכסי.....למרות שתאמתי הכול מקודם אבל לא קבלתי ״ניר״ לאמת את דברי וכול זה לא באשמתי החיות ותחלופת הרופאים הייתה גדולה,או נדרשתי להציג נירות שלא היו ברישותי.....

בריאותם הנפשית והפיזית כדי להגן על עם מפולג עם אינספור מחנות שכולם שונאים את כולם שנאת מוות. מספיק לקרוא את הפוסטים בהם חצי עם מאחל לחצי השני למות בגלל דעות כאלו או אחרות , כל עם כזה אני לא רוצה להגן. עם בו המירי רגב והארסים שולטים, עם בו המיץ של הזבל מביא הכי הרבה ילדים.

דרך לרפוי עצמי בשביל מ לטוס לחול שם לא מבינים אותך

אם המצב הנפשי של גדי היה כל כך גרוע אף אישה לא הייתה מוכנה לגור איתו תחת אותה קורת גג ועוד להביא איתו שלושה ילדים. סתם בכיין ודרך אגב זו לא הפעם הראשונה שאני שומע את הסיפור הזה. אני נלחמתי במלחמת לבנון הראשונה וחזרתי אדם אחר למרות זאת אני לא הולך ומשמיע את סיפורי המלחמה בכל פינה להבדיל מגדי. לסיום כל מי שהשתתף במלחמה יצא פגוע כי זה לא מצב טבעי☹

זה פרוייקט שחובה שכל חייל קרבי שהיה בלחימה יעבור. האנשים שמניעים את הפרוייקט הזה, הם אנשים נפלאים ויוצאי דופן. והקהילות התומכות גם. אלון וולטמן הוא אחד האנשים הרגישים והחדים שפגשתי. השבוע הזה בנוי בצורה גאונית בכל המובנים. זה פשוט שבוע משנה חיים.

רק מי שלחם ביום הכיפורים ואיבד חברים,לא ישכח לעולם את המלחמה ,בפרט שיום הכיפורים נופל בשבת ,אני תקווה שלמדנו לקח מר ,

שם נמצאים בעלי התפקידים שצריכים לשלם את המחיר על כל חייל שמצא את עצמו או ימצא את עצמו בעתיד במצוקות נפשיות. מי שלא יכול לראות זוועות שלא יגיע ליחידות יחש וחיר!

למה איאפשר לכנס את כל ה 70 צוותים ברשימת ההמתנה וישידברו על זה עוד היום?!

ויש אפליקציה בשבילכם- גיירנדר.
בהצלחה

יחסים לא בריאים עם עשירי יהדות התפוצה. הרבה הצגות, הרבה צביעות והתנהגות חסרת כבוד עצמי. לא מוכרים את החייל למען כסף ולא חשוב מה מטרת הכסף והמשכורות לעובדים.

post trauma is real and can destroy life. The facts that you do not blood doesn't mean that the brain is not injured. Remember the brain has enormous power over our body.

בטח כאשר פערים וההבדלים בין התמורות שאינם נסבלים !!!
יש דברים שאסור אפילו במחשבה שכסף יקנה ולא מענין בכלל מהן המטרות והנסיבות !!!

הזדעזעתי לקרוא על הפרויקט ההזוי הזה שאינו אלא שילוב של ניצול מתוחכם של מצוקת הלוחמים עם כספם ונדיבותם של תורמים תמימים מחו'ל . יש לי תחושה חזקה שמישהו חותך פה קופון.