מעשה ביער עבות אי שם בערבות אוקריאנה שסבלה שנה אחר שנה מבצורת מתמשכת, יבשו המעיינות האילנות והדשאים, צמאו הצמחים ובעלי החיים, והחיים ביער התחילו להכחד, הגיעה שעת חשבון הנפש.
התאספו כל חיות היער בקרחת יער גדולה וצחיחה, עלה האריה המלך על גזע עץ כרות והכריז 'חיות יקרות הגיע זמן חשבון הנפש בשל מי הסער הזה'
' אני אתוודה ראשון' קרא המלך, מעשה היה ביום חם אחר תקופה ארוכה של יובש ורעב גורי אף הם רעבו ולא נותר לי כל ברירה הלכתי אל הכפר וטרפתי ילדה קטנה והאכלתיה לבת זוגי ולגורי'
ענו כל חיות היער בחנופה ' צודקת אדוני המלך הרעב אילץ אותך לעשות מה שעשית אין בך אשם כלל'
וכך עלו אחריו הנמר הדוב הנחש הזאב הברדלס והפיל בזה אחר זה ותיארו את מעשי הטרף שלהם וכולם ענו אחריהם בנהימה סלחנית וניקו אותם מעוון
אחרון חביב עלה עלתה לה הכבשה כחושה ומעונה על גזע העץ ופתחה בוידויה 'מעשה היה ביום חם כל הדשא ביער נגמר אפילו הקוצים נאכלו ולא נותר מאום לאכול אפילו קליפות העצים אזלו ואפילו גללי הבהמות וכפן אחז בי ובצאצאי לא היה מנוס הלכתי לכפר וטיפסתי חרש על גג הצריף שהיה מקורה במעט תבן ואכלתי מעט רק כדי להשקיט את רעבוני'
טרם כלה את דבריו פצחו כל חיות היער בנביחות ונהימות ושאגות כולם כאחד הכלב הזאב והקרנף החתול הנמר והאריה ובקיצור כל חיות היער והכריזו בקול מזרה אימה 'בשלך כל הסער הזה' בוש והכלם ועוד ורם כלו לחרוץ את דינו כבר הפך לגל של עצמות.
הנמשל מיותר.