בשיתוף מפעל הפיס ואתר שווים
דן רשל בשיחה אישית
(צילום: אולפן)
בדרך לחברה שוויונית שלא תזדקק לשידורים מיוחדים, ביקשנו לברר מול רשויות המדינה את תפקידה של זו בדרך הארוכה והפתלתלה בה צועד תחום התעסוקה והקליטה של אנשים עם מוגבלויות בשוק התעסוקה.
במסגרת שידור מיוחד של פרויקט "שווים בתעסוקה" המשותף למפעל הפיס, קבוצת ידיעות אחרונות ואתר "שווים", הזמנו לאולפן ynet את דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, בנציבות הפועלת מתוך משרד המשפטים, ונועדה לשנות גם את השיח וגם את הפרקטיקה.
מהי נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות?
"אנחנו גוף של משרד המשפטים שעוסק בזכויות אנשים עם מוגבלויות", הוא מסביר. "שוויון זכויות שבא לידי ביטוי בכל תחום בחיים - גם דברים מוחשיים וגם פחות מוחשיים, להביא אותם מתאוריה למעשה".
מעסיקים, מעוניינים להציע קורסים ייעודיים או משרות לאנשים עם מוגבלויות? מלאו כאן את פרטיכם
רשל מספר שמדי שנה מגיעות לנציבות כ-7,000 פניות, חלקן קשורות לפעולות אכיפה נדרשות, חלקן במישור המשפטי. "פניות מהסוג של היעדר נגישות פיזית ונגישות שירותית - זה משהו שחוזר על עצמו בהרבה מאוד צורות, על ידי הרבה מאוד אנשים וסוגים של אנשים, ובהרבה מאוד זירות", הוא מספר, "היעדר מודעות מביא גם להיעדר נגישות וכשאנשים לא מודעים, וגופים לא מודעים, קשה לצפות שהנגישות תהיה בהתאם. התפקיד שלנו הוא להביא את בשורת הנגישות גם אם יש צורך בצורה אכיפתית אבל גם בצורה הסברתית".
רשל מספר שבשנה בה הוא מכהן כנציב הוא עובד ללא לאות כדי לשפר את המצב. "אני מאמין שהמדינה הרבה יותר נגישה היום ממה שהיתה לפני 5 או 10 שנים. אני מקווה ומאמין שעוד כמה שנים, לקראת סוף הכהונה שלי, יהיה הרבה יותר טוב. באמצעות הכלים שלנו, מכוח החוק וגם מכוח הפעולות ההסברתיות שאנחנו עושים, נמשיך להביא את התמורות בנגישות".
חקיקה ואכיפה כמפתח לשינוי
רשל אומר, שבמציאות הישראלית, בניגוד למקומות אחרים בעולם, השינוי יעשה על ידי אכיפה וחקיקה. "הסברה זה חשוב אבל אני חושב שבישראל שינוי נעשה על ידי אכיפה וחקיקה", הוא אומר ונותן דוגמה: "קחו לדוגמה מקומות שאינם מונגשים פיזית. ברגע שיופעלו סנקציות על היעדר נגישות, זה יגיע לכל מקום. הרתעה מביאה שינויים ותמורות".
מעסיקים, מעוניינים להציע קורסים ייעודיים או משרות לאנשים עם מוגבלויות? מלאו כאן את פרטיכם
רשל מספר על המחלקה לשילוב בקהילה שקיימת בנציבות. "זה תחום שחשוב לי מאוד וחשוב בכלל. זה האמצעי, אולי החשוב ביותר, לשילוב מלא בחברה ובמשק של אנשים עם מוגבלות", הוא אומר ומספר שלמרות שבמגזר הציבורי יש מחויבות שילוב של 5% אנשים עם מוגבלויות ובמגזר הפרטי של 3%, בפועל זה לא קורה. "כרגע, הסנקציה על אי עמידה בחובה זו כמעט ולא קיימת", הוא אומר ומספר שזה אחד הדברים עליהם הם עובדים בנציבות במרץ רב.
רשל עצמו חולה במחלת שרירים. "הניסיון האישי שלי מקרב אותי לדברים עצמם. זה הופך אותי אולי לרגיש יותר, ואולי אני שם יותר לב לדברים נקודתיים שאדם בלי מוגבלות היה פחות שם לב אליהם, פחות מכיר אותם. הניסיון שלי לימד אותי על מה לשים דגש ואיך לשים את הדגש הזה", הוא אומר.
מה בעתיד
רשל מנסה לשרטט את מטרותיו עד תום כהונתו, בעוד כ-5 שנים. "אם כיום שיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלויות במשק היא 55%, הייתי רוצה להעלות את זה לשיעור שהוא דומה לאוכלוסיית אנשים בלי מוגבלות, שהוא באזור ה-80%. בנוסף, גם נושא הנגישות הוא יעד, הרבה מעבר לנגישות הפיזית בלבד ויותר לכיוון השירותים הדיגיטליים", הוא אומר.
הוא מתווה גם יעדים פחות ממשיים כמו שינוי תפיסות ושינוי עמדות לאנשים עם מוגבלויות. "הדברים האלה שזורים האחד בשני. זה שגוף ממשלתי ציבורי כזה או אחר, אומר את מה שהוא אומר, לא אומר שהדרך ליישום, בהרבה מקרים, קרובה. אבל זה גם משהו שהוא מדבק באופן חיובי; ברגע שיותר גופים יעשו את זה יותר גופים יראו שאחרים עושים את זה, ויעשו את זה גם הם", הוא אומר לסיום.
מעסיקים, מעוניינים להציע קורסים ייעודיים או משרות לאנשים עם מוגבלויות? מלאו כאן את פרטיכם
בשיתוף מפעל הפיס ואתר שווים
