מלכת הדממה
אסיה יוחנני, מי שהביאה לישראל בפעם הראשונה את תואר "מיס עולם החירשת", מספרת איך זה לגדול מבלי ששמעה צליל מוזיקה אחד בחייה, ולא מבינה למה ראש הממשלה לא התקשר לברך ועם ישראל לא המתין לה, כשנחתה חזרה בשדה התעופה. בראיון בשפת הסימנים ל"ידיעות אחרונות", מוסף "7 ימים"
את הבדיחה הזו מספרת אסיה יוחנני, חירשת מלידה שחיה לדבריה ב"דממה מוחלטת", כמשל לעצמה. בשבוע שעבר הונח על תלתליה כתר מלכת היופי בתחרות "מיס עולם" לחירשות שנערכה בארמון מפואר בפראג. על שולחן האוכל שבדירתה הקטנה בשכונת התקווה מוצבים שני צילומים מרהיבים מרגע ההכתרה, ועל הספה מונח בריסטול לבן, שעליו נכתב בטוש שחור: "הלכת נסיכה, חזרת מלכה, כפרוני".
הדירה של יוחנני שוכנת ברחוב הראשי ההומה: קולות אוטובוסים, צפירות, חריקות והמולת השוק נשמעים מכל עבר. "לפחות פעם ביום עוברת כאן ניידת משטרה. אני לא שומעת את הסירנה, אבל רואה את האורות שמהבהבים, וזה לא מפריע לי בכלל. כבר עשר שנים אני גרה כאן", היא מספרת בשפת הסימנים בעזרת המתורגמנית תמי שמע. מדי פעם היא מוותרת על תנועות האצבעות כדי להוכיח לי שאני מסוגלת לקרוא את שפתיה.
צפו בראיון בשפת הסימנים עם אסיה יוחנני:
כתבת וידיאו: נינה פוקס. צילום: תומריקו. עריכה: תמר אברהם.
תרגום לשפת הסימנים: תמי שמע
יוחנני, 31, נולדה בטשקנט, אוזבקיסטן, למשפחה שומעת. "אמא שלי, זויה, מספרת שהייתי תינוקת טובה ושקטה, והיא לא הבינה למה אני לא נבהלת מרעשים כמו דלת שנטרקת. היא כבר הייתה אם לשניים וזה נראה לה מוזר. בגיל חצי שנה היא לקחה אותי לבדיקות בבית חולים ושם נקבע שאני חירשת. זה היה הלם. כשהוריי חקרו את אילן השורשים המשפחתי התברר שזה גנטי. בצד של אבא שלי, לפני ארבעה דורות, היה מישהו חירש. אולי זו הסיבה שאבא שלי, רפאל, לקח את זה כל כך קשה. הוא מעולם לא למד לדבר בשפת הסימנים".
אם הפֵיה הטובה תציע לך משאלה אחת, תבקשי לשמוע?
"אולי רק ליום אחד, כדי לדעת מה זה. כל החברים שלי חירשים, ולחלק מהם יש שרידי שמיעה. המצב שלי מוגדר כחירשות עמוקה. אני לא שומעת כלום, וזה מה שהופך אותי לרגועה ושמחה. אני מאושרת בשקט שלי".
היופי עזר לך להשתלב בחברה?
"יופי?" היא מעווה את פניה, "בגיל התיכון בכלל לא הייתי יפה. הייתי ממש מכוערת, מלאה בפצעונים. לדעתי, היופי שלי התפתח כשחקרתי את עצמי וצברתי ביטחון".
לתחרות היופי הבינלאומית לחירשים שהתקיימה זו השנה השמינית בבירת צ'כיה, היא הגיעה בעקבות נסיה אליהו (32), חברתה הטובה מגיל 14, שהשתתפה בתחרות היופי הראשונה של חירשים וחירשות בפראג.
אסיה, תואר מלכת היופי העולמית של החירשות היה חלום חייך?
"כן! החלומות שלי השתנו עם השנים. בילדות אהבתי מחול ורקדתי סלסה. תואר מלכת היופי תמיד קסם לי בגלל שהוא גדול מהחיים".
למה לא נרשמת לתחרות יופי רגילה?
"חמש פעמים נרשמתי ולא קיבלו אותי. טענו שאני לא מספיק גבוהה. נכון, אני מטר שישים. חוץ מזה, אילו התקבלתי לתחרות יופי של שומעות לא הייתי מבינה מה קורה סביבי. תחרות מלכת היופי לחירשות איפשרה לי לשלב בין העולמות – גם להציג את הצד הבימתי שלי, וגם להראות שאני לא מתביישת בחירשות שלי ואוהבת את עצמי כמו שאני".
הכתבה המלאה מתפרסמת במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות.
לפנייה לכתב/ת 
