"כשאתה יודע מה הזהות שלך, אין פחד ממי שעומד מולך"
עד כמה השפה היא כלי שמשפיע על חיבור וקירוב בין בני עמים ובני אדם שונים? ומה ההשלכות של לימוד שפות על קידום חיים משותפים? לקראת כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך שיתקיים בשבוע הבא (17.12) ויעסוק בנושא "השפה - כיוצרת ומשנה מציאות", התקיים דיון באולפן ynet. צפו
בשיתוף פורום דב לאוטמן
לקראת כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך שיתקיים בשבוע הבא (17.12) באוניברסיטה הפתוחה ברעננה ויעסוק השנה בנושא "השפה - כיוצרת ומשנה מציאות", הגיעו לאולפן אגדיר (איינה) ג'מיל אבו זרקא - מנהלת קמפוס האוניברסיטה הפתוחה בוואדי ערה; לאה קודל - שחקנית ואומנית ספוקן וורד; ד"ר רוביק רוזנטל, בלשן, מילונאי וסופר ישראלי ודניאל דותן, מנכ"ל ארגון מדרסה שמלמד ערבית מדוברת כדי לדון בנושא השפה ועל החשיבות של היכרות ולמידת שפות, ככלי השפעה הנחוץ לחיבור בין התרבויות והזהויות בחברה הישראלית. צפו בדיון בווידיאו בראש הכתבה.
כנס פורום דב לאוטמן מתקיים השנה בסימן 5 שנים לפורום דב לאוטמן בשיתוף פעולה בין קרן לאוטמן, האוניברסיטה הפתוחה ודלתא גליל.
נראה שבשנים באחרונות יש גדילה בכמות היהודים שלומדים ערבית, למה זה קורה?
"יש גדילה. אנחנו מרגישים את זה", אומר דניאל דותן, מנכ"ל מדרסה. "אנחנו מלמדים בחינם ערבית מדוברת באון-ליין, במפגשים ורשתות חברתיות - וזה צומח". דותן מספר שמאז שהושקה הפלטפורמה החדשה, נרשמו 25 אלף תלמידים ומעל 300 אלף ישראליים התחילו ללמוד ערבית - מה שמשקף מוטיבציה ללמוד. "זה קורה גם בגלל הצורך בחיים משותפים בין יהודים וערבים, וגם חיבור למסורת עם יהודים שהגיעו מארצות ערב וצפון אפריקה. בסוף אנחנו חיים במזרח התיכון. ידיעת השפה הערבית מחברת בינינו".
אגדיר (איינה) ג'מיל אבו זרקא מנהלת קמפוס האוניברסיטה הפתוחה בואדי ערה, מציינת שהשפה היא זכות והאוניברסיטה הפתוחה היחידה בארץ מכל האוניברסיטאות שמאפשרת לסטודנטים הערבים לממש את זכותם וללמוד בערבית בשלושה הקורסים הראשונים בתחילת התואר, סוג של מעטפת המאפשרת נחיתה רכה. לכל קורס מנחה דובר ערבית ואת המטלות מגישים בערבית והמבחן הסופי בערבית. אגדיר מוסיפה שסטודנטים הערבים באקדמיה בישראל עדיין פוגשים חסמים רבים ואף מעדיפים ללמוד במכללות ערביות מכיוון שאין להם אפשרות להשתלב בחברה הישראלית ומציינת שעד שלא יהיה שינוי במדיניות ויהיה שוויון הזדמנויות הסטודנט הערבי יפגוש מחסומים באקדמיה , שיח משותף ודו קיום יישארו בגדר סיסמאות.
עד כמה השפה היא כלי שמשפיע על חיבור וקירוב בין בני עמים ובני אדם?
"זה מאוד פשוט, אם יודעים את השפה היא גורם מחבר ואם לא מכירים אותה היא גורם מפריד", אומר ד"ר רוביק רוזנטל. "למרבה הצער היא גורם מפריד מפני שרוב האנשים לא יודעים שפות אחרות מעבר לאנגלית". רוזנטל מציין שהאנגלית הגלובלית היא גורם מחבר משום שאם אדם יודע כמה מילים באנגלית, הוא יכול להסתדר כמעט בכל מקום בעולם. "מה שקרה בחברה הישראלית הוא שהשפות השונות בקרב העולים הפרידו בסופו של דבר בינם לבין קבוצות אחרות בחברה, כי העולים רצו לשמור על השפות שלהם. השפה העברית הייתה גורם מאחד כשהדור השני עבר לדבר ולהשתמש בה".
לימודי ערבית מדוברת היא היעד שצריך לשאוף אליו
לדברי ד"ר רוזנטל, "היום אנחנו מבינים שצריך לכבד את שפות המהגרים - גם אם לא תמיד ללמוד אותן בעצמנו, אלא לאפשר להם לשמר אותו וליצור קרבה תרבותית נוספת". אך בשונה משפות של עולים ומהגרים מדגיש ד"ר רוזנטל כי מה שקורה לשפה הערבית בישראל שונה מהותית בהקשר זה, משום שזוהי אינה שפה של מהגרים אלא שפה של אנשים שנולדו כאן.
"לא למדתי מבית הספר ועד לתואר השני באוניברסיטה שעה אחת של ערבית מדוברת ובעיני זו שאלה גדולה: למה לא עושים את זה? לימודי ערבית מדוברת היא היעד שצריך לשאוף אליו".
ד"ר רוזנטל מציין גם תופעה המתרחשת אל מול עינינו והיא מה שקורה בקרב בני הנוער הערבים שמדברים יותר ויותר ערברית - עברית-ערבית. "כשערבים שמדברים שפה מעורבת שכזו, בהכרח נוצר חיבור בין דוברי הערבית לדוברי העברית".
ובכל זאת, איך ניתן לגשר על הפערים למרות השפה השונה בקרב בני הנוער?
"ניתן לגשר על הפערים אם יתנו לתלמידים המוסלמים והנוצרים לקרוא את אשכול נבו ולתת לתלמידים היהודים לקרוא את סייד קשוע", אומרת לאה קודל - שחקנית ואומנית ספוקן וורד. לדבריה, זה הבסיס. "בנוסף צריך לתת לנו - יהודים וערבים להיאחז בזהות שלנו. ברגע שאדם יודע מה הזהות שלו ובטוח בה, הוא אינו מפחד ממי שעומד מולו. בספוקנוער אנחנו מאוד עובדים על זה. כשכל אחד מאיתנו נובר יותר בזהות שלו, יודע מהי, כותב עליה ומבטא את זה החוצה, יהיה לו מקום לתרבויות ושפות אחרות".
בשיתוף פורום דב לאוטמן
לפנייה לכתב/ת 
