משבר הקורונה הוליד שורה ארוכה של התגייסויות מרשימות לטובת האוכלוסיות הרבות שנפגעו בעת הזו: קשישים, משפחות בסיכון, נשים חד הוריות, פליטים ואלו שצורכיהם הבסיסיים אינם נענים בדרכים המקובלות. "מסעדות בסולידריות" היא אחת היוזמות היפות של העת הזו.
"מסעדות בסולידריות" היא האחות הקטנה של "תרבות של סולידריות" - יוזמה של עזרה הדדית של מאות מתנדבות ומתנדבים, שפועלת ממרץ האחרון לנוכח משבר הקורונה, ובין היתר סיפקו מעל 60,000 סלי מזון וארוחות חמות לכל מי שזקוק.
לתכנית "מסעדות של סולידריות" שמתרחשת בחודשיים האחרונים כפיילוט במסעדת "אייבי" בתל-אביב, מטרה כפולה: מתן סיוע בארוחות חמות לקהילות הולכות וגדלות הזקוקות לסיוע תזונתי מידי וחיזוק מסעדות שנפגעו בעקבות משבר הקורונה.
אם חד הורית, החברה בקהילה, סיפרה ל-ynet: "לפני שהצטרפנו למיזם, הילדים שלי לא אכלו בשר כבר כמה חודשים - אתם לא מבינים. כשקיבלנו בפעם הראשונה את האוכל ממסעדת 'אייבי' ישבנו כולנו יחד לאכול. אני נכה, אם אין את האוכל הזה הילדים צריכים לאסוף בקבוקים".
פגועת נפש שהצטרפה לקהילה הוסיפה: "בהתחלה לא הסתדרתי כי שלחו לי דג שממש מגעיל אותי ואני לא יכולה לאכול. אבל אחרי שציינתי את זה בפני מנהל הקהילה, ישר יישמו את ההערה שלי והבינו כמה זה חשוב לי. בפעם הבאה קיבלתי אוכל נהדר - שניצל ופירה שאהבתי. לירן, מנהל הקהילה, יצר איתי קשר מיוזמתו ויאמר לזכותו שהוא היה קשוב לא רק לצרכים אלא בעיקר לרצונות שלי, הבטיח שידאגו לי וגם קיים".
"Restaurants for the People"
נפגשנו לשיחה עם שלוש מהעומדות מאחורי היוזמה ופועלות בה בהתנדבות מלאה - גוני חרל"פ, עלמה בק ורוני רוזנברג-צדר.
למי מיועדת התוכנית?
בק: "התוכנית משרתת שתי מטרות. האחת, הענקת פתרון תזונתי ללא קריטריונים מגבילים לכל מי שצריך: קשישים, נכים, משפחות מרובות ילדים, חסרי דיור, מבקשי מקלט, פגועי נפש, אימהות ואבות חד הוריים ועוד. והשנייה, יצירת מקומות תעסוקה לעובדים בענף המסעדנות שנפגעו קשה בתקופת הקורונה, באמצעות הגדלת נפח הפעילות של המסעדות המשתתפות בפרויקט".
איך נולד הרעיון לתוכנית?
בק: "נחשפתי ליוזמה בארצות הברית בשם 'Restaurants for the People' שהופך מסעדות שסגרו בעקבות המשבר למטבחים קהילתיים המבשלים למי שידם אינה משגת, והחלטנו ליישם אותו כאן. ראינו שיש מצד אחד מצוקה גדולה וצורך הולך וגדל באספקת ארוחות חמות ומנגד מסעדות שאנחנו אוהבות סוגרות או מצמצמות את פעילותן.
הרבה חברים וחברות שלנו שעסקו במלצרות וניהול מסעדות פוטרו, ומסעדנים ומסעדניות ראו את מפעל חייהם מתמוטט בעקבות המשבר. קהילה נוספת שנפגעה בצורה דרמטית מהמשבר היא של מבקשי המקלט, שרבים מהם עבדו במסעדות כשוטפי כלים או טבחים ופוטרו ללא חל"ת או פיצויים כלשהם. לא רק שאין להם מעמד לקבלת סיוע סוציאלי, גם אין הרבה עמותות שדואגות להם ואין להם כמעט רשתות תמיכה. זה מצב שכבר מכנים 'אסון הומניטרי'.
"אנשים שאין להם איך לבשל אמורים להסתפק בקוטג'?"
חרל"פ: "הפתרון של ארוחה חמה ואיכותית כמעט ולא קיים היום. אנשים שאין להם איך לבשל אמורים להסתפק בקוטג'? מי שקשיש, נכה או נמצא בסיכון לא יכול אפילו ללכת לבית תמחוי. חלק גדול מהפתרונות שהיו קיימים בעבר כמעט ולא רלוונטיים.
אני מתנדבת במערך המבשלות הביתיות של 'תרבות של סולידריות', כבר מתחילת הקורונה, אבל ההסתמכות על אזרחיות שמבשלות בבתים היא פתרון שלא יכול להחזיק מעמד לאורך זמן; לבשל כל שבוע למשפחה נוספת לשבוע שלם זו מחויבות כבדה. שילוב המסעדות הוא גם פתרון בר קיימא לאורך זמן למי שזקוקים למזון וגם הנעה של המעגל הכלכלי באמצעות המסעדות".
איך נוצר הקשר עם המסעדות?
בק: "כשבעלי מסעדות נתקעו עם סחורה עודפת בסגר הראשון והשני, היכולת שלהם להעביר את המזון שנשאר לאנשים שזקוקים לו באמצעותנו ולא לזרוק אותו נתנה להם המון משמעות. זהו תחום שקרוב לליבנו גם כי מתנדבים ומתנדבות ב'תרבות של סולידריות' עבדו בענף בתפקידים שונים. כשאסף דוקטור, השף והבעלים של מסעדת אייבי, שמע את הרעיון זה נגע בו מיד, וישר קפץ איתנו למים".
מה המודל של מסעדות בסולידריות?
רוזנברג-צדר: "כרגע אנחנו במתכונת של פיילוט במסעדת 'אייבי', שאותו אנחנו שואפות להרחיב. בתמיכת תורמים וקרנות, פעמיים בשבוע המשתתפים שצרפנו לתכנית מקבלים ארוחות שמספיקות להם לשבוע כולו. לא מדובר בפרויקט סטנדרטי של הזנה, היופי האמיתי טמון בכך שסביב המסעדה נבנית קהילה.
בתוך המסעדה יש מנהל קהילה -עובד שהחזרנו מחל"ת - הוא בקשר עם המשתתפים, שומע על הרצונות והצרכים שלהם ודואג למלא אותם. כך נוצר קשר הזנה אמיתי. הארוחות טריות ואיכותיות, תוך התחשבות בצרכים האישיים והספציפיים: אם יש משתתפת שסובלת מסוכרת היא לא תקבל אוכל שיזיק לה, אם יש משתתף שלא אוהב דג - המסעדה תדע להחליף אותו בעוף.
מצד המסעדה שיתוף הפעולה לא רק מגדיל את נפח הפעילות, מאפשר לעובדים לחזור לעבוד ולספקים להתקיים, אלא גם בונה עבורה מרחב של נתינה וריפוי".
"זה מחזיר צלם אנוש שהרבה פעמים נשכח"
חרל"פ: "אנחנו מייצרות את החיבור הראשוני בין המסעדה למשתתפים, ומשם הולכת ונרקמת ערבות הדדית. הקשר שנוצר כבר לא תלוי בנו. האוכל הוא גם צורך פיזי חיוני, וגם אפשרות להזנה רוחנית ושותפות בתוך תקופה מאתגרת לכולם״.
בק: "דרך מערך הבשלניות הביתיות למדנו על החשיבות של ראייה אישית של צרכי האדם. הייתה לנו הזדמנות לא להגיש חמגשיות סטנדרטיות. חשוב לנו שאנשים יקבלו אוכל שאוהבים ושיהיה להם מרחב לבקש. זה מחזיר צלם אנוש שהרבה פעמים נשכח.
אנחנו מאמינות שכדי להעצים אנשים ולסייע להם לקום על הרגליים צריך להתייחס אליהם קודם כל כבני אדם עם רצונות וצרכים לגיטימיים. אנחנו רואות איך אנשים נשמעים אחרת לגמרי כשמתחשבים בהם, כשמעניקים להם את תשומת הלב, כשהם לא נדרשים להסתפק בשאריות של המעמדות החזקים יותר אלא מתייחסים אליהם כשווים".
רוזנברג-צדר: "לאחרונה, אחת הקשישות חגגה יום הולדת ולירן מנהל הקהילה שלח לה קינוח ופתק מצוות המסעדה. היא התקשרה אלינו כל כך מרוגשת. זה מעבר לאוכל. זו תשומת לב שאנשים כל כך זקוקים לה".
איך זה עובד הלכה למעשה?
בק: "בתמיכת קרנות ותורמים, הפרויקט משלם למסעדה עבור כל ארוחה, כשעל מסעדה להתחייב על מספר ארוחות בשבוע. התפריט השבועי מתבסס על המלצות של רקלה בן אלטבט תזונאית שיחד עם אסף בנתה תפריט גמיש, מבוסס תזונה ים-תיכונית מגוונת ועשירה.
בכל מסעדה אחד העובדים יהפוך למנהל קהילה בתשלום, שאחראי על הקשר עם המשתתפים. במסעדת אייבי מנהל הקהילה, לירן, כבר מכיר את כל המשתתפים לעומק, וזמין להם גם מעבר לשעות העבודה וכך נוצר קשר ופידבק״.
רוזנברג-צדר: "מחיר הארוחה מגלם, לצד עלות החומרים, גם את שרשרת העלויות של העסקת עובדים, שליחים, ספקים ועוד. עבור השליחויות חברנו לחברת TAKE - אפליקציה חברתית למשלוחים, וגם הם מפתחים קשר מול המשתתפים. כשמדובר בסיוע לפגוע נפש או לקשישה ערירית לא משאירים שקית ליד הדלת והולכים. מנהלים אינטראקציה".
"כוח שיכול להזין את כולנו"
חרל״פ: "גם כאן, אנחנו רואים איך נבנית הקהילה: אחד השליחים של TAKE חזר לעבודתו הרגילה והיה לו חשוב להמשיך בשליחויות. כדי שזה יקרה, התאמנו את מועד האיסוף מהמסעדה במיוחד עבורו לסוף יום העבודה וכך הוא ממשיך לשמר את הקשר שלו עם המשתתפים. הסיפור הזה הוא דוגמא לכוח ולאנרגיה של כל מי שמשתתף בפרויקט הזה - מסעדן, טבחית, מנהל קהילה, שליח, אנחנו. ההבנה הזו שזה כוח שיש לנו כאזרחים, כאנשים שגרים וחיים פה לעזור אחד לשני. זה כוח שיכול להזין את כולנו".
מה השאיפות שלכן קדימה?
חרל"פ: "יש הרבה מסעדות שמעוניינות להצטרף לתוכנית ומשתתפים לצערנו לא חסר. אנחנו מחפשות שותפויות להמשך מימון, קיום והתרחבות, לצד קרנות והתורמים הקיימים. כרגע ממשיכים ב'אייב' לבשל כאלף ארוחות בשבוע. התוכנית מאכילה 130 משתתפים, שמקבלים שבע ארוחות מלאות בשבוע. המטרה היא להמשיך בכך וגם להתרחב לעוד מסעדות ולערים נוספות. עד אפריל אנחנו מקוות לפתוח שמונה קהילות ולהגיע למצב שאנחנו מאכילים כאלף משתתפים.
רוזנברג-צדר: "השאיפה קדימה היא להחזיר עוד אנשים למעגל העבודה, לרתום כמה שיותר שותפים, בראש ובראשונה רשויות מקומיות ועיריות. זו תוכנית שמפיחה חיים במרקם העירוני כולו, ואנחנו כאזרחיות מצפות שהיוזמה הזו לא תישאר אזרחית בלבד. אנחנו מעוניינות בחיבור ובתמיכה כלכלית ואחרת של הרשויות, בכל הכיוונים הרלוונטיים - מעזרה והקלה למסעדנים שמשתתפים בתכנית ועד חיבור למשתתפים רלוונטיים.
בק: "אנחנו כאן לבנות את התשתיות, הרעיונית והפרקטית, לגייס את הכספים ומשתתפים, אך המטרה היא שכל קהילה וקהילה תמשיך להתנהל עם עצמה ולקיים את המרקם הזה יחד".
עם למעלה משני מיליון מחוסנים וסימנים של חזרה לשגרה, יש תוחלת לתוכנית?
חרל"פ: "לצערנו הקורנה הכלכלית תימשך גם לאחר החיסונים ואף ביתר שאת. ייקח זמן למסעדות ששרדו לפתוח, ולסועדים לחזור. ההפסדים שנצברו לא ייעלמו. מהכיוון השני, רבים מהמשתתפים לא יחזרו למעגלי העבודה בקרוב, ויזדקקו להזנה ותמיכה ראויה. 'מסעדות בסולידריות' תהיה משענת שתסייע למסעדות לחזור לפעילות, ובה בעת תרתום את אותן מסעדות למעורבות חברתית מתמשכת".
- לפרטים נוספים ומידע על תרומות לתוכנית "מסעדות בסולידריות" - לחצו כאן, או דרך המייל: restaurantsinsolidarity@gmail.com .
פורסם לראשונה: 09:53, 19.01.21
