בסגר השני הבת שלי הביאה הביתה זוג אוגרים, שבינתיים הספיקו להתרבות ולהפוך לשמונה. נס פך השמן ממש.
מעבר לסירחון, שעוד לא הבנתי איך להתגבר עליו, אני מוצאת את עצמי בוהה בהם בהשתאות, הם לא מפסיקים לרוץ על הגלגל, רצים ורצים אלוהים יודע לאן, ממהרים כאילו הם צריכים להוציא את הילדים מהגן.
בעודי מתבוננת בהם, פתאום זה היכה בי. האוגרים האלה לא סתם יושבים לי בסלון. הם כאן בשביל שאשאל את עצמי לאן לעזאזל אני רצה? או יותר נכון רצתי, עד שהגיע הוירוס הקטן הזה ועצר את הכול.
כל העולם עצר בבת אחת
בעולם טרום קורונה, כמות האירועים ביומן שלי הייתה בלתי נגמרת. במות גדולות, אירועי ענק וריצה מטורפת מסדנה לסדנה. בחודשים האחרונים, ממש טרום בואה של הקורונה, כבר סבלתי והרגשתי שאני קורסת, ביקשתי מכל הצוות להוריד הילוך. בצדק הם הסבירו לי שאי אפשר לעצור, בטח לא עכשיו כשאנחנו לגמרי על הגל.
את הסוף אתם יודעים. כל העולם עצר בבת אחת. וכך גם הכנסים והאירועים. מבלי להיכנס כרגע לרווחים מול מחירים כבדים וממשיים, אני רק מנסה להגיד שאנחנו כאן.
השמיים לא נפלו, רק נסגרו, העשייה הלכה והתדייקה, ההתכנסות עשתה טוב, ולו כי היא עצרה את ריצת האוגרים ל...שומקום.
קשה להאמין שעברה כמעט שנה מאז הופעתו של הווירוס בחיינו, כמה קטן, ככה שינה את העולם.
מהי שיטת המטאיזם שייסדה פריידי מרגלית? צפו
אחרי הבהלה, הפליאה ואולי גם החרדה, אנחנו מתחילים להבין שהקורונה הביאה איתה עולם חדש, שפכה אור על הרבה שקרים, על גודל התעתוע בעולם, ובעיקר סייעה ועדין מסייעת לנו לצאת ממעגל השעבוד הפנימי. לפרק את הסיפור הישן בדרך לבניית סיפור חדש ומיטבי, שופע ומלא משמעות.
מתפרקים כמו דומינו ראלי
על פניו שפע וימי קורונה נשמעים כמו פרדוקס. כולנו הרי יודעים שהכלכלה בקריסה, שלמעלה ממיליון מובטלים יש רק במדינת ישראל, ויותר מדי אנשים איבדו את מפעל חייהם.
מבנים מתפרקים, מסגרות מתפרקות, אפילו זוגות של עשרות שנים, מתפרקים כמו דומינו ראלי. מבלי להמעיט בכאב, אני רוצה להציע לכם לא להיבהל מכך. תחשבו על זה כמו על שינויי מזג אוויר. גם אם ממש תתאמצו, תתבאסו או תשמחו, זה לא ימנע מהחורף להגיע, או מהאביב להפציע.
המלצה שלי? הישענו אחורה, קחו נשימה עמוקה והבינו שמערכות מתפרקות, הן השלב הראשון בדרך לבנייה מחודשת. על אף שזה מאתגר ולא פעם כואב ממש, נסו להרפות ואפשרו לדברים לקרות.
לברוא את עצמנו מחדש
אל תנסו להיאחז ברפסודה פיקטיבית, בעלה נידף… המשימה של כולנו היא לשחרר את מה שהיה ומתוך התוהו ובוהו וחושך על פני תהום, לברוא את עצמנו מחדש, וליצור לילדנו עולם מתוקן.
אגב, הכאוס הזה טומן בחובו סדר מופתי, אינהרנטי ומובנה בתוכו. אם אתם חוששים מההליכה אל הלא נודע אל תשכחו שהכול מדויק, מתוזמן ומאורגן להפליא, גם אם כרגע אנחנו לא מבינים את זה.
כמו מופע של פנסים בחושך, QUEST או מסע, אתם תגלו שהצעד הבא יוביל לצעד הבא...
ואיך כל ההקדמה הזו קשורה בשפע? כשאנחנו מתפרקים מהפחדים שלנו אנחנו יכולים להתבונן פנימה ולפגוש את עצמנו. וזה הנ.צ שכדאי לנו לשים בוויז, כי בעולם החדש, אנחנו - זהו מקור השפע הגדול ביותר!
ככל שנצליח להיות נאמנים לעצמנו, לחיות ולממש את המתנה המיוחדת המוטבעת בנו, כך נשכיל לחגוג את השפע האולטימטיבי. שפע של הגשמה, סיפוק, משמעות, וכמובן גם שפע של פרנסה.
"לנגן את הניגון הייחודי ולהביא לעולם את הצבע שלנו"
"שובו אל אוצרותיכם", אומר רבי נחמן מברסלב "חדלו עוד מלהיות עניים... שובו אל אוצרותיכם והיו משתמשים בהם!".
האוצרות שלנו הן התכונות והמתנות בהן בורכנו, היכולות הקיימות בנו מעצם היותנו. המשימה שלנו
היא למצוא את האוצר ולהביאו לידי מימוש מקסימלי.
אם אתם עדיין לא יודעים מה הייעוד או המתנה שלכם, אין רגע נהדר לכך, מהרגע הזה. התחילו לתת על כך את הדעת, אבל אני מזהירה אתכם מראש לא לחפש גדולות ונצורות.
האוצר הוא בדרך כלל הרבה יותר פשוט ממה שאנחנו חושבים, הוא לא כרוך בעשייה גרנדיוזית ומשמעותו פשוט ללכת בדרך המיוחדת שלנו, לנגן את הניגון הייחודי ולהביא לעולם את הצבע שלנו.
הייעוד הוא פשוט, כיפי, טבעי וזורם. אנחנו לא אמורים להתאמץ בשבילו, שכן הוא בטבע שלנו, הוא המהות של היותנו. לא פעם זה מרגיש חמקמק, שכן הספקנו לשכוח איך זה להיות אנחנו.
אבל אל דאגה, השקט הזה, שכולנו קיבלנו ממנו גלונים בתקופת הקורונה, עוזר לנו להקשיב פנימה לתוכנו, לזהות את הצליל המדויק שלנו, ולהעז לנגן אותו.
מה הייתם עושים לולא הייתם חוששים?
תחשבו על האוצר שלכם, אותה מתנה ייחודית שלכם, כעל גרעין של פרי, המכיל את מלוא הפוטנציאל של הפרי השלם. אם רק יישתל באדמה ויקבל את ההזנה הנכונה, לא רחוק היום שיהפוך לפרי המושלם. בדיוק באותה הדרך אתם נדרשים לטפח את הזרע שאתם, לזכור שהוא מושלם ושלם כמות שהוא, רק להעניק לו את התנאים הדשנים לצמיחה, להשקות באהבה ולספק לו אור,
סמכו עליו שהוא כבר ידע מה לעשות. מהזרע הזה אתם תקטפו את הפירות. הם יהיו השפע שלכם ומפריים תעניקו גם לסביבתכם ומעגלי ההשפעה שלכם.
אם אתם מתלבטים עדיין מה הניגון המיוחד שלכם או איך תתפרנסו בשפע מהמתנה שלכם, שאלו את עצמכם מה ממלא אתכם? מה אתם אוהבים לעשות? איפה הצלחתם? חקרו בתוככם פנימה - מה מעכב אתכם, ממה אתם נמנעים, מה הייתם עושים לולא הייתם חוששים? שאלו את עצמכם את
השאלות הנכונות, חקרו פנימה ואל תתנו לקול הדחיין להגיד לכם ש"יום יבוא". אהובים, היום המיוחל הגיע! הקורונה ללא ספק האיצה את הגעתו, אבל עכשיו כשהוא כאן, אין אפשרות אחרת מלבד להסתכל לעצמנו בפנים וללכת עד הסוף!
להתפרנס מהייעוד שלנו דורש עשייה ולא מעט עבודה סיזיפית בדרך. אבל התמורה אינה ברת השוואה לשום דבר אחר שקראתם לו "קריירה" או "עבודה".
לחיות את החיים דרך הפילטר של המתנה שלנו, הוא גוון החיים לו אנחנו קוראים גן עדן.
"שפע מסוג חדש הולך ונפרש לפנינו"
העולם החדש, אגב, יצריך הרבה פחות חומר. אתם כבר יכולים לראות זאת. תראו איך בפחות משנה שוק העבודה מהבית השתנה, צמצום משרדים, מסעדות וקניות מיותרות. מי האמין לפני שנה שנוכל לחיות בלי אירועים? משרדים? הצגות? קניונים? תנועת המינימליזם הגלובלית צוברת תאוצה, וכולנו, בין מבחירה או מכורח הנסיבות, לומדים פשטות. ניקיון.
שפע מסוג חדש הולך ונפרש לפנינו: שפע של התרחבות הדעת, שפע של ידע, של אור, של אמת, של הבנה, של הודיה, של אהבה פשוטה.
זהו שפע פנימי אליו מגיעים באמצעות עבודת תודעה הכוללת חקירה של ערוצים פנימיים חדשים. ומשם, אל דאגה, אף אחד לא עומד לגעת לכם בנוחות. אל תשכחו כי האבולוציה הולכת כל הזמן קדימה. תסתכלו על ההיסטוריה ותראו שהנוחות כל הזמן משתדרגת.
אתם לא עומדים לאבד את הנוחות שלכם ואת הרווחה אליה הגעתם. שפע פנימי למי שדאג, משתקף גם החוצה. החיים הם שפע, כל מהותנו היא שפע, השאיפה פשוט משתנה, הכיוון מתהפך. אם עד היום צברנו חומר, אגרנו עושר, בעולם החדש השאיפה היא לייתר ולנקות כמה שיותר אשליות, להשיל מעלינו את המשקל העודף שלהן. לחיות בפשטות. בנוכחות. בנשימה. במשמעות. בתחושת זכות גדולה על החיים עצמם ועל גוף המרכבה בו זכינו.
יש לכם את זה? יש לכם הכל! את כל מה שנדרש כדי לייצר את כל השפע הדרוש לכם, מתוככם החוצה. זכרו שאתם הנכס הכי יקר של עצמכם והשקיעו בו. אל תתנו לערך עצמי נמוך לפגוע בהענקת המתנה שלכם לעולם.
צללו פנימה, למדו להכיר את "כוכב" המתחבא בתוככם והעזו לזהור למרחוק.
- פריידי מרגלית היא מייסדת תפישת המטאיזם ועומדת בראשה של קהילת מרחב מודעות.