"הכל התחיל כשאחיין שלי נעמד מרותק מול המסך בכל פעם שהוא רואה כותרות סיום של סרטים, ותמיד היה נראה לי שהוא בקשב המקסימלי שלו", מספר גלעד פיקר, מנכ"ל חברת סנופליקס - פלטפורמה חלוצית שמנגישה תוכני וידאו בהתאמה אישית כדי לשפר תקשורת, למידה, ואת איכות הטיפול אצל אנשים על הספקטרום.
"זה כל כך מעניין אותו - שליום ההולדת 16 שלו ערכתי חצי שעה של כותרות סיום מכל הסרטים שהוא אוהב, החלפתי חלקים מהטקסט בברכות ליומולדת, ואחיין שלי שבדרך כלל מתעלם מהמתנות שהוא מקבל, נעמד מול המסך וצפה בכל החצי שעה מרותק. ראו עליו שהוא מתרגש מאוד. יום למחרת הוא שלח לי הודעה בפעם הראשונה בחייו", נרגש פיקר.
מסתבר שהוא לא לבד. אחוז גדול של אנשים עם אוטיזם צופים בכותרות סיום, אחרים נהנים לצפות בתכנים אחרים. המון אנימציה, סדרות לילדים ופעוטות, שירי ילדים ותכנים טכניים שמעניינים אותם ויזואלית כמו פרומואים, unboxing, רכבות ועוד המון פורמטים, שלנו נראים מאד משונים.
הבעיה היא, שמתבגר שצופה בכותרות או תוכן לפעוטות לא מקבל מהם מידע כיצד לרכוש כלים לחיים כגון סיטואציות חברתיות, ניהול כסף, זהירות בדרכים ועוד.
תובנות על דרכי השימוש ותחומי העניין של כל ילד
לאנשים על הספקטרום קשה ללמוד מתכנים רגילים בצורה המיטבית, והם מפספסים המון ידע ומיומנויות שהם זקוקים להם כדי לנהל חיים עצמאיים.
לכן, לראשונה בישראל, ארגון אלאור לאנשים עם צרכים מיוחדים משתף פעולה עם חברת "סנופליקס", והוא ייבחן את דפוסי הצפייה של 30 ילדים על פי התוכן המגוון שיבחרו מפלטפורמת "סנופליקס" המאפשרת הוספת פילטרים למסך, ולשנות את האודיו והוויזואליה (צבעים עזים, שחור לבן וכו'). הצוות יקבל תובנות על דרכי השימוש ותחומי העניין של כל ילד, ויוכל להשתמש במידע זה לשיפור הטיפול.
ביוטיוב או בנטפליקס אי אפשר לפלח תוכן לצופים על הספקטרום האוטיסטי בעקבות הדפוסים הייחודיים שלהם, אך בסנופליקס זה אפשרי - ארגון אלאור יאפשר רק לאנשים על הספקטרום לצפות בתוכן שהפלטפורמה מכילה: מי שאוהב סרטים מצוירים יוכל להפוך הכל לסרט מצויר, מי שרגיל לצבעים יוכל להפוך את הסרט לשחור לבן ועוד.
סמדר בנין מנתחת התנהגות מארגון אלאור ושותפה בפרויקט, מסבירה: "אנחנו באלאור פוגשים באופן יומיומי את המורכבות בצורכיהם המיוחדים של האוכלוסייה המאובחנת על הרצף, הלוקחים חלק במסגרות השונות של אלאור. עצם הידיעה שפרויקט זה ינגיש מידע שלרובינו מובן כבסיסי ע"י תוכני וידאו, ויחשוף אותם לסיטואציות חברתיות של מיומנויות החיים, מרגש אותנו מאוד. הצוות הרב מקצועי, העשיר והמנוסה של אלאור כולו תקווה שהצפייה בסנופליקס תסייע בפתיחת ערוצי תקשורת חדשים עבורם".
פיקר מוסיף: "הנגשה לאוטיסטים מתחילה בהבנה, שהקודים המוכרים לנו בטבעיות, לא כך קורים אצלם. עכשיו כשהבנו, שיש אינספור התרחשויות עבור אוטיסט מול המסך, בין אם בכתוביות ובין אם בסרט אנימציה ועוד. אנו בסנופליקס מנגישים ומתקשרים איתו שם, בשפתו.
אני מקווה ששיתוף הפעולה יוביל לחיוך על הפנים של עוד המון אנשים על הספקטרום שירגישו שמבינים אותם ועושים גם למענם".
"דרושה פה מדיניות ממשלתית מתקנת"
אודי הלר, אוטיסט, פעיל לקידום אנשים עם מוגבלות ואוטיזם בחברה, ומומחה בתחום שילוב טכנולוגיה בחינוך, בחן עבור ynet את הפלטפורמה, ומשתף: "הפתרון של סנופליקס, כרגע, הוא פשוט – תוסף מיוחד שמתחבר לנגני מדיה של ספקי תוכן מקורי (למשל, ynet), אוסף מידע על הפעולות שהאוטיסט מבצע בעת צפייה. דילוג, הפסקה, חידוש נגינה. כל פריט תוכן עובר קטלוג במרווחים של חמש שניות, שכוללים ניתוח הצבעים שמופיעים באותו מקטע ומילות מפתח המתארים אותו.
בסיום הצפייה המטפל המקצועי מקבל דו"ח המאפשר הסקת מסקנות על אילו תכנים ניתן יהיה לתת לאותו אדם כך שיפיק מהם את התועלת המרבית. עיקר השימוש אם כן הוא בתחום של רכישת מיומנויות.
מידע רב זה יאפשר לחברות תוכן כמו YouTube ונטפליקס, להתאים תוכן לאנשים עם מוגבלות ואוטיזם, כשיפור לאלגוריתמים הקיימים שלהם, ובכך לאפשר גם לאוכלוסייה גדולה וייחודית זו ליהנות מתוכן שמותאם להרגלים שלה ולאופן בו היא מבקשת לצרוך אותו", מסביר הלר.
"התחום אליו סנופליקס נכנסת טומן בתוכו פוטנציאל עצום לשיפור הטיפול באנשים עם מוגבלות. למשל, כניסה לבתי הספר, לכיתות התקשורת ולמרחבי הכשרה תעסוקתית. אם יש משהו שמאוד חסר להורים ולמטפלים כאחד, זה הפעלות ורכישת מיומנויות לחיים, וככל שיהיו יותר פלטפורמות משוכללות ופתוחות שיציעו פתרונות שכאלו, כך חיי האנשים על הרצף ישתפרו".
הלר מסכם: "כל הסטארט-אפים בתחום של סנופליקס סובלים מבעיות מימון, בגלל שהם בתחום ציבורי, מוגבלויות, קשה מאוד לאתר משקיעים. בלא מעורבות של המדינה, רוב רובן של היוזמות, גם אם מצוינות, לא מצליחות כי אין הבנה בחשיבות. דרושה פה מדיניות ממשלתית מתקנת".
